אולגה גסטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אולגה גסטי
Geszti Olga
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 15 באוקטובר 1910
דיולה, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 בפברואר 1980 (בגיל 69)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
לימודי רפואה אוניברסיטת דברצן עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים רופאה, רדיוביולוגית, המטולוגית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אולגה גסטיהונגרית: Geszti Olga; דיולה, 15 באוקטובר 1910בודפשט, 1 בפברואר 1980) הייתה דוקטור לרפואה (MD), המטולוגית, רדיוביולוגית, יהודייה-הונגרייה, דוקטורנטית בתחום מדעי הרפואה (ל-PHD) (1969), בתו של יוז'ף גסטי. גסטי פרסמה עשרות מאמרים על מחקריה הרבים בהונגרית באנגלית ובגרמנית.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולגה גסטי נולדה במשפחה יהודית כבתם של יוז'ף גסטי (18781945), רופא ריאות, פרופסור באוניברסיטה, ושל מרגיט סאנטו (18821956), רופאת ריאות גם היא. אולגה השלימה את לימודיה התיכוניים בבית הספר התיכון לבנות בעיר דברצן, שם עברה את בחינת הבגרות בתוצאות מצוינות ב-1928. היא המשיכה את לימודיה בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת אישטוואן טיסה בדברצן (כיום שמה אוניברסיטת דברצן). בשנת 1934 הוסמכה כדוקטור לרפואה. לאחר מכן עבדה במכונים שונים, בתי חולים ומרפאות. בשנת 1943 קיבלה הסמכה מקצועית ברפואת מעבדה. במהלך מלחמת העולם השנייה, כיהודייה, עבדה בעיקר בבית החולים היהודי ברחוב סאבולץ' בבודפשט של הקהילה היהודית של פשט (שמה היום המרכז הרפואי הלאומי), וכן פעלה גם בבית החולים ראדיום של אטווש לוראנד (Eötvös Loránd Rádium Kórház) ובבית החולים רוקוש הקדוש (Szent Rókus) בבודפשט. בין 1945 לבין 1948 עבדה שוב בדברצן כרופאת קופת חולים (SZTK) וכן כרופאת מעבדה ראשית. בשנים 1948–1949, הייתה רופאה ראשית של קופת החולים בצ'פל (רובע 21 של בודפשט). בין השנים 1949–1954 היתה קצינת רפואה בשירות הבריאות של צבא העם ההונגרי וראש מחלקת המעבדה של המכון לאספקת דם בדרגת רב-סרן. מאוקטובר 1954 שהתה בבייג'ינג במשך ארבע שנים בשל שליחותו של בעלה, שם שירתה בבית החולים העממי של בייג'ינג ובבית החולים לידידות סינית-סובייטית. לאחר שחזרה הביתה, היא הייתה הרופאה הראשית ומנהלת המעבדה של בית חולים ארפאד באויפשט של המכון המרכזי לחקר רדיוביולוגיה. משנת 1963 היא הייתה הפרופסור הקליני של המעבדה לרדיוביולוגיה של מכון המחקר הלאומי על שם פרדריק ג'וליוט-קירי לרדיוביולוגיה ובריאות קרינה, וכן קצינת הרפואה הראשית במעבדת המחקר מטעם הצבא. לאחר שלושים ושמונה שנות פעילות רפואית, פרשה באוגוסט 1972 בדרגת סגן אלוף.

משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלה (משנת 1937) היה קארוי קובאץ' מהנדס כימי, המהנדס הראשי של מפעל התרופות דברצן (לימים מפעל טבע), ולאחר מכן הדובר הראשי של המשרד לסחר החוץ. בתם: יודית קובאץ' (1941–), רופאה.

מחקריה, פרסומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולגה גסטי עסקה בהיבטים ההמטולוגיים של ביולוגית הקרינה, (רדיוביולוגיה), בעיקר בבעיות אבחון של מחלת קרינה חריפה הנגרמת על ידי קרינה מייננת, חקירת הפתומניזם של נגעים שנגרמו מקרינה וחקירת ההשפעה המשתנת של תרכובות הגנה מקרינה. היא פיתחה הליכי אבחון פשוטים ומהירים ובטוחים, שעל בסיסם ניתן היה לקבוע גם את עובדת פגיעת הקרינה וגם את חומרתה, גם במקרה של פגיעות קרינה המוניות. תחומי המחקר שלו כוללים: בעיות קרישת דם, הליכי שימור דם, בדיקת מחלות הדורשות החלפת דם.

  • אבחון מעבדה של הלם טראומטי (רופא צבאי, 1951)
  • השפעת רמת הפארין בדם ושינויים איכותיים בפיברינוגן על טסיות דם. עם ארווין קובאץ' וקלמן נול. - תפקידן של הפרעות קרישת דם בפתוגנזה של דיאתזיס (diathesis) דימומיות. עם ארווין קובאץ'. (רופא צבאי, 1952)
  • על מצבי קרישת דם של חולי לוקמיה. עם ארווין קובאץ'. (שבועון רפואי, 23. 1952)
  • סטנדרטים המטולוגיים בצבא העם ההונגרי. (רופא צבאי, 1953)
  • על העלייה של נוגדי פקקת. עם ארווין קובאץ' (סקירה רפואית צבאית, 1954)
  • נתונים לאטיולוגיה ולקליניקה של מקרים של אקזמה סבוריאה הקשורה לאנמיה מקרוציטית - תסמונת סטריקר - הלבייזן (Stryker-Halbeisen syndrome). עם אישטוואן פסטינסקי. (ביקורת דרמטולוגיה ו-וונרולוגיה, 1955)
  • מחקרים על הפרעות קרישת דם בלפטוספירוזיס ניסיוני . עם אחרים. (כתב העת הרפואי הסיני, 1957)
  • נתונים ניסויים על ההשפעה מנטרלת הפארין של סידן במתן תוך ורידי. עם עוד. (Acta Physiologica, 1958)
  • Mit der Fluoreszensmethode nachweisbare frühe Veränderungen in Hämoglobin bei bestrahlten Tieren . עם עוד. (Acta Physiologica, 1959)
  • השפעת סידן תוך ורידי על היפרפרינמיה בעקבות הקרנת רנטגן של הגוף כולו. (רופא צבאי, 1960)
  • נתונים על השפעת הקרנת רנטגן על אריתרופואיזיס. עם אריקה מאנדי ולאסלו סטאנייק. (Haematologia Hungarica, 1962)
  • קביעת נפח דם בניסויים בבעלי חיים עם איזוטופים רדיואקטיביים. 1–2. (רופא צבאי, 1964)
  • תפקידה של פעילות קטלאז בדם בנזק בקרינה אריתרוציטים. עם אחרים. (רדיולוגיה הונגרית, 1964)
  • אבחון וטיפול במחלת קרינה חריפה. (רופא צבאי, 1966)
  • קריטריונים ביולוגיים להסתברות להישרדות בארנבות שצולמו ברנטגן. (רופא צבאי, 1967)
  • אבחון של מחלת קרינה חריפה על בסיס שינויים כמותיים ואיכותיים במרכיבי הצורה של הדם. עבודת הגמר של לדוקטורט. (בודפשט, 1966)
  • איבן רודה : טיפול קרינתי כללי. תרגם את המאמר של אולגה גסטי לאנגלית. (General Radiation Therapy. Budapest, 1966)
  • Auswirkung der medizinische Strahlenbelastung auf die Membranpermeabilität der Erythrozyten im Blutkreislauf . (Strahlentherapie, 1971)

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עיטור למען שירות למדינה (דרג זהב, 1960)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]