אולגה ויזינגר-פלוריאן
 | |
| לידה |
1 בנובמבר 1844 וינה, האימפריה האוסטרית  |
|---|---|
| פטירה |
27 בפברואר 1926 (בגיל 81) גראפנג, אוסטריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות המרכזי בווינה |
| זרם באמנות |
אימפרסיוניזם |
  | |
אולגה ויזינגר-פלוריאן (בגרמנית: Olga Wisinger-Florian; 1 בנובמבר 1844 - 27 בפברואר 1926) הייתה ציירת אימפרסיוניסטית אוסטרית, בעיקר של נופים ודומם פרחים.
חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויזינגר-פלוריאן נולדה וחיה כל חייה בווינה. היא החלה בשיעורי אמנות פרטיים בגיל 19. מתוסכלת מהתקדמותה ואיכות ההדרכה, עקבה אחר משאלות הוריה והתאמנה כפסנתרנית קונצרטים עם יוליוס אפשטיין. בין השנים 1868 עד 1873 היא זכתה להצלחה מסוימת כפסנתרנית, עד שפציעה ביד אילצה את פרישתה מהפסנתר.
בגיל 30 חזרה ויזינגר-פלוריאן לציור, והקדישה את עצמה לחלוטין לחדר העבודה שלה. היא למדה תחילה אצל אוגוסט שפר ואחר כך אצל אמיל יקוב שינדלר. כשהייתה בת 35 נכללה בתערוכה של אגודת האמנות הווינאית. היא הייתה אחת מתשע הנשים היחידות שהתבקשו לתרום ל- Die österreichisch-Ungarische, אנציקלופדיה בת 24 חלקים על הארצות והעמים של האימפריה האוסטרו-הונגרית - מבין שאר הנשים, ויזינגר-פלוריאן הייתה האוסטרית היחידה.[1]
משנת 1881 היא הציגה באופן קבוע ציורים בתערוכות השנתיות שהוצגו בבית האמן ובהמשך הוצגה לעיתים קרובות בתערוכות בווינה. העבודה שהציגה בתערוכות הבינלאומיות בפריז ובשיקגו זכתה לשבחים ברחבי העולם. ויזינגר-פלוריאן הציגה את עבודותיה בארמון לאמנויות יפות ובבניין האישה בתערוכה הקולומביאנית העולמית בשנת 1893 בשיקגו, אילינוי.[2]
האמנית, שהייתה פעילה גם בתנועות הנשים של המעמד הבינוני באותה תקופה, זכתה להצטיינות ופרסים רבים. ניתן לייחס את הציורים המוקדמים של ויזינגר-פלוריאן למה שמכונה אימפרסיוניזם אוסטרי. בציורי הנוף שלה אימצה את גישתו של שינדלר לטבע.
המוטיבים שהשתמשה בהם, כמו נוף של שדרות עצים, גנים ושדות, הזכירו מאוד את עבודתו של המורה שלה. לאחר שנפרדה משינדלר בשנת 1884 הלכה בדרכה. תפיסת הנופים שלה נעשתה מציאותית יותר. עבודתה המאוחרת בולטת בצבעים מגוונים, עם השפעה ניכרת של אקספרסיוניזם. עם תמונות נוף ופרחים שכבר היו צבעים בסגנון אקספרסיוניסטי בשנות ה-90 של המאה ה-19, היא הקדימה את זמנה שנים.
למרות תחילת דרכה המאוחרת כציירת, ויזינגר-פלוריאן נהנתה מהכרה בווינה.
עבודותיה נכללו בתערוכת City of Women אמניות בווינה בין השנים 1900–1938.[3]
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
נוף חופי -
אגרטל פרגים -
ארוחת בוקר בקרלובי וארי -
טחנה בגויסרן -
חדר מגורים -
הבריכה מעבר לבית -
שוק הדגים בוונציה -
גינה בחווה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Harriman, Helga H. (1989-01-01). "Olga Wisinger-Florian and Tina Blau: Painters in "Fin de Siècle" Vienna". Woman's Art Journal. 10 (2): 23–28. doi:10.2307/1358208. JSTOR 1358208.
- ^ Austrian Women Painters: 1893 Exposition--page 3, arcadiasystems.org
- ^ City of Women | Belvedere Museum Vienna, www.belvedere.at