אולג לוז'ני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אולג לוז'ני
Олег Лужний
מידע אישי
לידה 5 באוגוסט 1968 (בן 55)
לבוב שבברית המועצות
שם מלא אולג רומנוביץ' לוז'ני
גובה 1.82 מטרים
עמדה מגן
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
19851988
1988
19891999
1999 - 2003
2003 - 2004
2005
טורפדו לוצסק
קרפטי לבוב
דינמו קייב
ארסנל
וולבס
FK ונטה
88 (1)
29 (0)
253 (13)
75 (0)
6 (0)
5 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
1989 - 1990
1992 - 2003
ברית המועצות
אוקראינה
8 (0)
52 (0)
קבוצות כמאמן
2005
20062007
2007
20082012
20122013
2016
2017 -2019
FK ונטה (מאמן-שחקן)
דינמו קייב (עוזר מאמן)
דינמו קייב (מאמן זמני)
דינמו קייב (עוזר מאמן)
טאבריה סימפרופול
קרפטי לבוב
דינמו קייב (עוזר מאמן)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אולג רומנוביץ' לוז'ני (אוקראינית: Олег Романович Лужний; נולד ב-5 באוגוסט 1968 בלבוב שבברית המועצות) הוא מאמן כדורגל אוקראיני. בעבר היה כדורגלן ששיחק בקבוצות דינמו קייב וארסנל .

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוז'ני החל את הקריירה שלו במועדונים סובייטים טורפדו לוצק (19851988) וקרפטי לבוב (1988).

הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת ברית המועצות ב-1989, השתתף בשמונה משחקים והחמיץ את ההשתתפות במונדיאל 1990 בעקבות פציעה. לוז'ני חתם בדינמו קייב באותה שנה, וזכה למקום קבוע בעמדת המגן הימני. הוא אף זכה בתואר השחקן הצעיר של השנה על הישגיו. לוז'ני וקייב זכו בדאבל סובייטי ב-1990, ובין 1993 ל-1999 בשבע אליפויות רצופות של ליגת העל האוקראינית.

לאחר פירוק ברית המועצות הוא שיחק בנבחרת אוקראינה, ובין 1992 ל-2003 השתתף ב-52 משחקים. בתקופה זו לא הצליחה אוקראינה להעפיל למונדיאל או ליורו, ושלוש פעמים הודחה במשחקי הפלייאוף על ההעפלה. לוז'ני הוביל את הנבחרת כקפטן ב-39 משחקים (שיא נבחרת).

במהלך עונת 1998/1999 הוא שימש בתפקיד הקפטן של דינמו קייב בליגת האלופות, והוביל את השחקנים לחצי הגמר כשבדרך הם מדיחים את ברצלונה (7 - 0 בסיכום שני המשחקים) ואת ריאל מדריד (3 - 1).

לוז'ני חתם בארסנל בקיץ 1999, לאחר שהרשים את ארסן ונגר במהלך ההפסד של קייב לארסנל בליגת האלופות. הוא הובא על מנת לשמש כגיבוי ללי דיקסון, ולא הצליח לזכות על חשבונו של האנגלי במקום קבוע בהרכב. הוא מעולם לא פתח בהרכב באופן קבוע כיוון שהספרדי-קמרוני לורן הוחתם שנה אחת לאחר מכן כמחליף לטווח ארוך של דיקסון, בנוסף למעמדם החזק של טוני אדמס וקולו טורה. במשך ארבע שנים השתתף ב-110 משחקי ליגה בעמדת המגן הימני או הבלם הקדמי. הוא אף הוביל את שחקני ארסנל בתפקיד הקפטן במהלך משחק של גביע הליגה.

בדצמבר 2000 הוא נכלל ב"נבחרת המאה" של אוקראינה לפי משאל שנערך על ידי השבועון The Ukrainsky Futbol. הוא דורג במקום הרביעי מבחינת מספר הקולות, כאשר לפניו דורגו אולג בלוחין, אנדריי שבצ'נקו ואנטולי דמיאננקו.

בעונת 2001/2002 הוא זכה עם ארסנל בדאבל של הפרמייר ליג וגביע ה-FA. משחקו האחרון בארסנל היה בניצחון 1 - 0 על סאות'המפטון בגמר גביע ה-FA של 2003. לוז'ני חתם בוולבס בקיץ 2003. הוא שיחק במשך עונה אחת, אך השתתף רק בעשרה משחקים ושוחרר מהמועדון בקיץ 2004 בעקבות הירידה מהפרמייר ליג.

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא היה מאמן-שחקן במועדון הלטבי FK ונטה במשך תקופה קצרה ב-2005, אך עזב אותו כיוון שהמועדון נקלע לקשיים כלכליים. לאחר מכן הוא פרש ממשחק פעיל, וביוני 2006 התמנה לתפקיד עוזר המאמן בדינמו קייב.

בעקבות התפטרותו של המאמן הראשי יוז'ף סאבו מונה לוז'ני ב-5 בנובמבר 2007 לתפקיד המאמן הראשי של דינמו. הוא הוביל את המועדון לשלושה ניצחונות ליגה רצופים, כולל 2 - 1 במשחק צמרת הליגה מול שחטיור דונייצק, וגם לחצי גמר הגביע האוקראיני. אולם, במקביל לכך הובסה דינמו במשחקי החוץ של ליגת האלופות מול מנצ'סטר יונייטד וספורטינג ליסבון, ובמשחק הבית מול רומא. ב-8 בדצמבר 2007 הוכרז כי המאמן החדש של דינמו הוא יורי סיומין, ומספר ימים לאחר מכן הוכרז שלוז'ני יעבוד תחתיו בתפקיד עוזר המאמן.

בשנת 20102 מונה לתפקיד המאמן הראשי של קבוצת טאבריה סימפרופול. בתום עונת 2012\2013 פוטר מתפקידו.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טוני מתיוס, WHO'S WHO OF ARSENAL (עמוד 183), מיינסטרים,‏ 2007 (ISBN 1-84596-232-X)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אולג לוז'ני בוויקישיתוף