אולג קטאני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אולג קטאני
אין תמונה חופשית
לידה אוקטובר 1956 (בן 63)
לוזאן, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקונסרבטוריון של מוסקבה, הקונסרבטריון של סנקט פטרבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מנצח עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אולג קטאניאיטלקית: Oleg Caetani, נולד ב-1956) הוא מנצח איטלקי יליד שווייץ, בעל מוניטין בינלאומיים. הוא נודע בה במידה בבית האופרה ובאולם הקונצרטים.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטאני נולד בלוזאן שבשווייץ.[1] הוא בנם של המלחין והמנצח איגור מרקביץ' ואשתו השנייה דונה טופזיה קטאני (אשתו הראשונה הייתה קירה, בתו של הרקדן ואצלב ניז'ינסקי)[2]בחייו המקצועיים הוא משתמש בשם נעוריה של אמו, בת למשפחה רומאית ותיקה, שבין בניה היה האפיפיור בוניפציוס השמיני מראשית המאה ה-14.[3]יש לו אח למחצה בשם וצלאב מרקביץ'.

קטאני למד שנים אחדות אצל נדיה בולאנז'ה. באקדמיה הלאומית למוזיקה סנטה צ'צ'יליה ברומא למד ניצוח אצל פרנקו פרארה והלחנה אצל אירמה ראווינאלה. את לימודיו סיים בגיל 17 בהפקה של Il Combattimento di Tancredi e Clorinda מאת קלאודיו מונטוורדי ברומא. משם עבר לקונסרבטוריון של מוסקבה ללמוד ניצוח אצל קיריל קונדראשין ומוזיקולוגיה אצל נדז'דה ניקולייבה. את מסכת לימודיו סיים בקונסרבטוריון של סנקט פטרבורג, שם השתלם בניצוח אצל איליה מוסין.

קטאני זכה בתחרויות ה-RAI של טורינו וקאראיין בברלין, והחל בקריירה מקצועית כעוזר לאוטמר זואיטנר באופרה של ברלין. מאז כיהן כמנצח ראשי בתיאטרון הלאומי הגרמני בוויימאר, מנצח ראשון באופרה של פרנקפורט, מנהל מוזיקלי, תחילה בבית האופרה של וייסבאדן ואחר בבית האופרה של חמיץ ובתזמורת הפילהרמונית על שם רוברט שומאן.

בשנת 2001 ניצח קטאני על ההפקה הראשונה שלו בלה סקאלה שבמילאנו בהצגת טורנדוט של פוצ'יני. הופעתו הראשונה כמנצח עם האופרה האנגלית הלאומית הייתה ב-2003 בהצגת "חובנשצ'ינה" של מוסורגסקי. בפברואר 2005 הודיעה האופרה האנגלית הלאומית על מינוי קטאני למנהלה המוזיקלי, מחליפו של פול דניאל, החל ב-2006.[4] אך פרישתו של שון דוראן, המנהל האמנותי שמינה את קטאני, בנובמבר 2005 הביאה לביטול מינויו של קטאני בדצמבר 2005, חודש לפני שהיה אמור להיכנס למשרה.[5] החשש היה, שהתחייבויותיו של קטאני באוסטרליה יגבילו את הזמן שיוכל להקדיש לאופרה הלאומית האנגלית.[6] אף כי קטאני לא נכנס מעולם באופן רשמי למשרת המנהל המוזיקלי של האופרה האנגלית הלאומית, הוא קיים את דרישות החוזה וניצח על הפקת "סר ג'ון מאוהב" בשנת 2006 (ההפקה הבימתית הראשונה המלאה מאז 1958).[7]

קטאני ניצח לראשונה באוסטרליה בשנת 2001, על התזמורת הסימפונית של מלבורן. בינואר 2005 התמנה למנצחה הראשי ולמנהלה האמנותי. ב-2007 הנהיג את תזמורת מלבורן בסיור השני של באירופה, שכלל הופעות במרכזי מוזיקה חשובים, בהם ברלין, מדריד מילאנו ופריז. במרץ 2008 הודיעה התזמורת על הארכת החוזה של קטאני עד סוף 2010. קטאני ניצח על תזמורת מלבורן בביצוע הבכורה האוסטרלי של הסימפוניה ה-13 של שוסטקוביץ', סימפוניית באבי יאר ב-7 באוגוסט 2008.[8]

מיזמי ההקלטה שלו תזמורת מלבורן כוללים סימפוניות של אלכסנדר טנסמן[9]והיצירות התזמורתיות של רודי שטפאן.[10] ב-14 באוקטובר 2009, שנה לפני המועד הקבוע, הודיעה תזמורת מלבורן על סיום החוזה של קטאני עקב חילוקי דעות אמנותיים.[11]

הקלטותיו האחרות של קטאני כוללות את המחזור המלא של הסימפוניות של שוסטקוביץ, לראשונה עם תזמורת איטלקית, תזמורת ג'וזפה ורדי של מילאנו.

קטאני נישא פעמיים. יש לו שתי בנות מנישואיו הראשונים ועוד בת מאשתו השנייה, סוזנה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Klassika
  2. ^ National Library of Australia: Ballets Russes
  3. ^ The Age, Caetani shows his hand, 24 February 2005
  4. ^ Charlotte Higgins (18 בפברואר 2005). "Italian working in Australia to lead English National Opera". The Guardian. בדיקה אחרונה ב-8 במאי 2009. 
  5. ^ Jack Malvern (29 בדצמבר 2005). "ENO chief sacked before he starts". The Times. בדיקה אחרונה ב-8 במאי 2009. 
  6. ^ Charlotte Higgins (29 בדצמבר 2005). "ENO changes tune on music director". The Guardian. בדיקה אחרונה ב-8 במאי 2009. 
  7. ^ Tim Ashley (4 במרץ 2006). "Sir John in Love (Coliseum, London)". The Guardian. בדיקה אחרונה ב-8 במאי 2009. 
  8. ^ Robin Usher (6 באוגוסט 2008). "A light in the darkness". The Age. בדיקה אחרונה ב-7 בנובמבר 2008. 
  9. ^ Tim Ashley (14 באפריל 2006). "Tansman, Symphonies 4, 5 and 6 (Chandos)". The Guardian. בדיקה אחרונה ב-8 במאי 2009. 
  10. ^ Robin Usher (19 בספטמבר 2005). "MSO's man for all seasons". The Age. בדיקה אחרונה ב-8 במאי 2009. 
  11. ^ Robin Usher (14 באוקטובר 2009). "Orchestra abruptly ditches chief conductor". The Age. בדיקה אחרונה ב-14 באוקטובר 2009.