אולימפיאדת המדע הבין-לאומית לנוער

אולימפיאדת המדע הבין-לאומית לנוער (באנגלית: The International Junior Science Olympiad, בראשי תיבות: IJSO) היא תחרות מדע שנתית לתלמידים עד גיל 15 (עד תאריך 31 בדצמבר של השנה שבה מתקיימת התחרות).

תחומי האולימפיאדה ומטרותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוהי אחת מהאולימפיאדות הבינלאומיות למדע והתחרות הבינלאומית היחידה המכסה את תחומי הפיזיקה, הכימיה והביולוגיה בו זמנית. האולימפיאדה נועדה לקדם עניין במדע בקרב תלמידי בתי הספר, וחשיפתם לפתרון בעיות, חשיבה ביקורתית וניסויים. במהלך השנים, האולימפיאדה שואפת להשפיע לטובה על חינוך מדעי ומתמטיקה ברמת בית הספר.

מטרה חשובה של האולימפיאדות לצעירים היא להתנסות בתרבויות שונות ולחולל אינטראקציות בין תלמידים מרחבי העולם. לפיכך, יש לאולימפיאדות פוטנציאל לקדם שלום והבנה עולמיים. נכון לשנת 2019, יש 95 מדינות חברות.^[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירוע האולימפיאדה הראשון נערך בג'קרטה, אינדונזיה בשנת 2004 והשתתפו בו 31 קבוצות. נכון לשנת 2018, משתתפות כ-50 מדינות חברות בכל שנה באולימפיאדה המתקיימת במדינה מארחת. המדינות המשתתפות שולחות משלחות של שלושה עד שישה תלמידים לתחרות ובנוסף אחד עד שלושה מדריכים ומשקיפים.^[2]

השתתפות ישראל בתחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2022 השתתפה ישראל לראשונה באולימפיאדה וכל ששת חברי הנבחרת זכו במדליות: 4 במדליית כסף ו-2 במדליית ארד.^[3]

תהליך התחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחרות מחולקת לשלושה מבחנים שכל אחד מהם נמשך בין שלוש לארבע שעות. החלק התאורטי מורכב משני מבחנים: שאלון רב-בחירה המורכב מ-30 שאלות, ומבחן תאורטי. החלק המעשי מורכב משלוש בחינות מעבדה, אחת לכל תחום. המבחנים נועדו לתת מענה להבנת התלמידים את המושגים, וביכולתם ליישם מושגים על המצבים המתוארים במבחנים.

רשימת המדינות המארחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימת המדינות והערים המארחות את התחרויות (בסוגריים מדינות משקיפות):^[4]

מספר	שנה	מדינה	עיר	מס' קבוצות
1	2004	אינדונזיה אינדונזיה	ג'קרטה	31(1)
2	2005	אינדונזיה אינדונזיה	יוגיאקרטה	33
3	2006	ברזיל ברזיל	סאו פאולו	30
4	2007	טאיוואן טאיוואן	טאיפיי	36(2)
5	2008	קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית	צ'נגוון	44(6)
6	2009	אזרבייג'ן אזרבייג'ן	באקו	46(3)
7	2010	ניגריה ניגריה	אבוג'ה	33(2)
8	2011	דרום אפריקה דרום אפריקה	דרבן	41
9	2012	איראן איראן	טהראן	30
10	2013	הודו הודו	פונה	37(4)
11	2014	ארגנטינה ארגנטינה	מנדוסה	30
12	2015	קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית	דאיגו	43(1)
13	2016	אינדונזיה אינדונזיה	באלי	47(2)
14	2017	הולנד הולנד	ניימכן	48(3)
15	2018	בוטסואנה בוטסואנה	גאבורון	45(2)
16	2019	קטר (מדינה) קטר	דוחה	67
17	2020	גרמניה גרמניה	פרנקפורט	עקב מגפת הקורונה, התחרות בוטלה
18	2021	איחוד האמירויות הערביות	דובאי	49
19	2022	קולומביה קולומביה	בוגוטה	203 משתתפים מ־39 מדינות^[3]
20	2023	תאילנד תאילנד
21	2024	רומניה רומניה
22	2025	רוסיה רוסיה