לדלג לתוכן

אולימפיאדת הפיזיקה הבין-לאומית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אולימפיאדת הפיזיקה הבין-לאומית
International Physics Olympiad
תקופת התחרות 1967–הווה (כ־59 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.ipho-new.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
זוכי מדליית ארד באולימפיאדת הפיזיקה ה-50 בתל אביב

אולימפיאדת הפיזיקה הבין־לאומיתאנגלית: The International Physics Olympiad, בראשי תיבות: IPhO) היא תחרות בינלאומית שנתית בפיזיקה לתלמידי תיכון.

כל מדינה המשתתפת בתחרות שולחת משלחת בת חמישה תלמידים ולרוב גם שני מלווים, ורשאית לשלוח משגיחים יחד עם המשלחת. המשלחת נבחרת על ידי תחרויות מקדימות ברמה ארצית. התלמידים נבחנים כיחידים, באמצעות מבחנים תאורטיים ומעבדתיים. בתום התחרות מוענקות מדליות זהב, כסף וארד לתלמידים המצטיינים. ציונים לשבח מחולקים למספר תלמידים נוספים.

אולימפיאדת הפיזיקה הבינלאומית נערכה לראשונה בוורשה, בירת פולין, ב-1967. מספר חודשים לפני כן, שלחו מארגני התחרות בפולין הזמנות לכל מדינות מרכז אירופה. מביניהן ארבע מדינות נענו להזמנה: בולגריה, צ'כוסלובקיה, הונגריה ורומניה נענו להזמנה (חמש כולל פולין המארגנת). כל מדינה שלחה נבחרת בת 3 תלמידי תיכון, ומלווה אחד. אופי התחרות נקבע על פי כללי שלב הגמר של אולימפיאדת הפיזיקה הפולנית: היום הראשון מוקדש לשאלות תאורטיות וביום השני לביצוע ניסוי. הבדל אחד בין התחרות הבינלאומית לזו הפולנית הוא בכך שהתלמידים היו צריכים להמתין עד לבדיקת תשובותיהם. בזמן הבדיקה התלמידים נסעו לסיור בקרקוב ובגדנסק. בתחרות הראשונה התלמידים נדרשו לענות על ארבע שאלות תאורטיות ואחת ניסויית.

האולימפיאדה השנייה אורגנה על ידי פרופסור קונפלבי בבודפשט, בירת הונגריה, בשנת 1968. בשנה זו השתתפו 8 מדינות בתחרות. למדינות שהשתתפו שנה קודם הצטרפו גרמניה המזרחית, ברית המועצות ויוגוסלביה. גם הפעם כל מדינה שלחה שלושה תלמידי תיכון ומלווה אחד. זמן מה לפני התחרות השנייה יוסדו החוקים והכללים של החוקים באופן מפורש. המסמכים אושרו על ידי מלווי המשלחות מספר חודשים אחרי התחרות בפגישה שערכו בצ'כוסלובקיה.

האולימפיאדה אורגנה בפעם השלישית על ידי פרופסור קוסטיאל בברנו שבצ'כוסלובקיה ב-1969. כל מדינה שלחה חמישה תלמידי תיכון ושני מלווים. התחרות בברנו נעשתה בהתאם לכללים שגובשו מספר חודשים קודם לכן.

בפעם הרביעית האולימפיאדה התקיימה במוסקבה, בירת ברית המועצות, ב-1970. כל מדינה מהמדינות המשתתפות יוצגה על ידי שישה תלמידים ושני מלווים. בשנה זו הוכנסו שינויים קלים לתקנון התחרות. מאז הפעם החמישית שבה התחרות התקיימה בסופיה, בירת בולגריה, ב-1971, ועד היום, כל קבוצה מנתה חמישה תלמידים ושני מלווים.

התחרות לא התקיימה ב-1978 וב-1980, בגלל כניסתן של מדינות מערביות לתחרות. המדינה המערבית הראשונה שהשתתפה בתחרות הייתה גרמניה המערבית. הוצעה האפשרות שלסירוגין התחרות תאורגן על ידי מדינות הגוש המזרחי והמערבי. אולם מספר מדינות מערביות דחו את ההצעה. מדינות הגוש המזרחי סירבו לארגן את התחרות ב-1978 וב-1980. ב-1982 התחרות חזרה להתקיים במתכונת שנתית, משום שהצטרפו מספיק מדינות מערביות לחלוק את עול הארגון.

כיום, רשימת המדינות המארחות נקבעת מבעוד מועד. לאחר הצטרפות מדינה חדשה לתחרות, עליה להודיע תוך שלוש שנים על מוכנותה לארח את האולימפיאדה. לאחר הודעה זו, המדינה נכנסת לרשימת המתנה, שאורכה מספר עשרות שנים. מדינה אשר לא תעשה כך, תושעה מהתחרות באופן זמני. צרפת הושעתה באופן זה בשנת 2000.

מבנה התחרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחינה ניסויית באולימפיאדה ה-50

התחרות מתפרסת על פני שני ימי בחינה נפרדים:

  • יום אחד מוקדש לבחינה תאורטית. בחינה זו כוללת שלוש שאלות, המכסות לפחות ארבעה נושאים אשר נלמדים בבית ספר תיכון. על פי רוב, לכל שאלה יש מספר סעיפי משנה. מספר הנקודות המרבי בחלק זה הוא 30, לרוב כל שאלה מהווה 10 נקודות.
  • יום נוסף מוקדש לבחינה מעשית (מעבדה). בחינה זו כוללת ניסוי אחד או שניים. מספר הנקודות המרבי בחלק זה הוא 20.

שתי הבחינות נמשכות חמש שעות כל אחת. בין שני ימים אלו מתקיים לפחות יום אחד של מנוחה אשר לרוב מטיילים במדינה המארחת בטיול שהמדינה המארחת מארגנת למשתתפים.

המשתתפים הם תלמידי תיכונים, אך לא תלמידי מכללות או אוניברסיטאות. לרוב כל קבוצה מורכבת מחמישה תלמידים, ושני מלווים.

מספר הנקודות המזערי הנדרש על מנת לזכות במדליות אולימפיות או ציון לשבח נקבעת על ידי המארגנים בהתאם לחוקים הקבועים. לפני כמה שנים חל שינוי בתקנון, וכעת חלוקת המדליות היא על פי דירוג הנקודות: מדליית זהב מוענקת ל-8% המשתתפים הראשונים, מדליית כסף מוענקת ל-25% הראשונים ומדליית ארד מוענקת ל-50% הראשונים. ציון לשבח מוענק ל-67% המשתתפים הראשונים. יתר המתחרים מקבלים תעודות השתתפות. המתחרה בעל הציון הגבוה ביותר זוכה בפרס מיוחד, בנוסף למדליית הזהב.

ישראל בתחרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אולימפיאדת הפיזיקה ה-50 בתל אביב

תהליך המיון של נבחרת ישראל לאולימפיאדה הבינלאומית נמשך מעל שנה עד שנתיים. משתתפים בו בעיקר תלמידי כיתות ט', י' ו-י"א.

  1. השלב הראשון מורכב ממבחן בן 22 שאלות סגורות. בשלב זה משתתפים מדי שנה כ-5,000 תלמידי פיזיקה מרחבי הארץ.
  2. כ-400 מהתלמידים שהשתתפו בשלב הראשון ממשיכים אל השלב השני (8 אחוזים). השלב השני מורכב ממבחן עם 15 שאלות סגורות (אמריקאיות), ומשתי שאלות פתוחות. השאלות אינן מכילות חומר/ידע שאינו במסגרת התיכון/הבגרות אך הן ללא ספק מערבות חשיבה והבנה פיזיקלית מעל רמת הבגרות בתיכון. ניתן לצפות בשאלות באתר האולימפיאדה הישראלית: https://www.ipho.org.il/copy-of
  3. כ-30 תלמידים עוברים את השלב השני וממשיכים לשלב השלישי (כחצי אחוז ממי שהתחיל את התחרות הארצית), שמתקיים בחופשת הקיץ באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שעד לשנת 2018 נערך בטכניון. במחנה ההכנה, התלמידים לומדים בצורה אינטנסיבית שלל נושאים בפיזיקה, מהבוקר עד הלילה, כהכנה לאולימפיאדות ברמה אקדמית הרבה מעבר לתיכון. במהלך המחנה מתקיימים מדי יום מבחן תאורטי ומעבדה. הנושאים הנלמדים ברמה אקדמית: מכניקה קלאסית, חשמל ומגנטיות, הידרודינמיקה והידרוסטטיקה, תרמודינמיקה, יחסות פרטית, קוונטים, אופטיקה וגלים.
  4. כ-15 עוברים לשלב הרביעי הכולל למידה עצמית רבה, תוך הגשת תרגילים ועבודות במתכונת שבועית לצוות האולימפיאדה המורכב ממשתתפי אולימפיאדה בעבר. בנוסף, לכל תלמיד מוצמד מדריך אישי העוזר לו באופן פרטני. התרגילים הם ברמה אולימפית, ניתן לצפות בתרגילים באתר: https://ipho.olimpicos.net/
  5. בחופשת פסח מתקיים מחנה נוסף, שבו נבחרים 8 התלמידים המצטיינים שייצגו את ישראל באולימפיאדת הפיזיקה האסייתית, שמתקיימת באביב וזהה באופייה לאולימפיאדה הבינלאומית. רמת השאלות קשה יותר מרמת השאלות בתחרות הבין לאומית.
  6. לאחר שהנבחרת שבה מהאולימפיאדה האסייתית, נבחרים חמישה תלמידים שייסעו לאולימפיאדה הבינלאומית, שמתקיימת בקיץ לרוב בחודש ה-7.

השתתפות ישראל באולימפיאדות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדליית הזהב באולימפיאדה שהתקיימה בישראל
צד קדמי
צד אחורי, המציג את מסלול הגשושית בראשית

ישראל הוזמנה לשלוח נציגים לאולימפיאדה בפיזיקה שנערכה בארצות הברית בשנת 1993. הנציגים היו פרופסור מנחם פיינגולד מהמחלקה להוראת המדעים בטכניון, ונציג משרד החינוך. בשנה לאחר מכן הוסבה התחרות הארצית, שהייתה בחסות חברת החשמל לישראל, להכנת נבחרת ישראלית לתחרות הבינלאומית. ישראל השתתפה לראשונה באולימפיאדה הבינלאומית ה-25 שהתקיימה בסין בשנת 1994. מאמן הנבחרת בשנה זו היה ד"ר אבי האוזר שהיה קודם לכן מאמן הנבחרת של ארצות הברית וחזר ארצה. כמו כן אימנו את הנבחרת מר איגור ליסנקר וד"ר עופר אייל. מאמן הנבחרת הישראלית משנת 1995 ועד היום הוא ד"ר אלי רז מהמחלקה לפיזיקה והנדסה אופטית במכללת אורט בראודה.[1]

ישראל אירחה את האולימפיאדה הבינלאומית בפיזיקה בשנת 2019.[2] בראש הוועדה המארגנת של האולימפיאדה עמד ד"ר אלי רז.[3]

עד 2026 זכתה ישראל באולימפיאדה הבינלאומית ב-14 מדליות זהב שהושגו על ידי 12 משתתפים:

  • אריאל אמיר (1999) -לימים פרופסור לפיזיקה במכון ויצמן למדע
  • איתמר חסון (2009) - לימים ד"ר לפיזיקה מאוניברסיטת תל אביב
  • גל דור (2011) - לימים ד"ר למתמטיקה מאוניבסיטת תל אביב
  • אסף רוזן (2011) - לימים ד"ר לפיזיקה ממכון ויצמן למדע
  • דן קרלינר (2013)
  • גיא סגל (2014)
  • יונתן הדס (2017, 2018)
  • איל וולך (2018, 2019)
  • אביב טילינגר (2019)
  • רויטל ולך (2022)[4]
  • אלון הרט (2025)
  • רות קוזלובסקי (2026)[5]

בנוסף למדליות הנ"ל זכו הנבחרות לאורך השנים במדליות כסף וארד.

תואר המנצחת המוחלטת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רויטל ולך זכתה גם בתואר "המנצחת המוחלטת" (Absolute Female Winner), כלומר "התלמידה המצטיינת בעולם בפיזיקה"[4].

האולימפיאדה הבינלאומית ה-56 בפיזיקה (IPhO) תתקיים השנה 2026 בעיר בוקרמנגה שבקולומביה. התחרות תצא לדרך ב-4 ביולי 2026 ותימשך עד 12 ביולי 2026.

מדריך מאמן הקבוצה והמלווה הראשי מר פבל רדזיוילובסקי.

אולימפיאדת הפיזיקה האסייתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולימפיאדת הפיזיקה האסייתית (אנ') (APhO) מיועדת לתלמידים טרום אוניברסיטאיים מארצות אסיה ומתקיימת החל משנת 2000 לפי אותו מודל של האולימפיאדה הבינלאומית למעט שבאולימפיאדה זו משתתפים עד 8 תלמידים בכל נבחרת ובתחרות הבינלאומית משתתפים 5 תלמידים. אולימפיאדת אסיה ה-12 לפיזיקה, התקיימה בישראל באוניברסיטת תל אביב בשנת 2011 והשתתפו בה נבחרות מ-16 מדינות. הנבחרת הישראלית הגיעה למקום הרביעי מתוך 16.[6]

באולימפיאדת הפיזיקה האסייתית זכו יעקב ניימן (2003), גל דור (2011), אביב טילינגר (2019), מתן ויינמן ועמרי ניצן (2023) במדליות זהב.

האולימפיאדה בפיזיקה השנה 2026 נערכה בדרום קוריאה. הקבוצה חזרה עם מדליות כסף.

מדריך מאמן הקבוצה והמלווה הראשי מר פבל רדזיוילובסקי.[7]

רשימת המדינות המארחות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספרשנהמדינהעיר מארחת
11967פוליןפולין פוליןורשה
21968הונגריההונגריה הונגריהבודפשט
31969צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיהברנו
41970ברית המועצותברית המועצות ברית המועצותמוסקבה
51971בולגריהבולגריה בולגריהסופיה
61972רומניהרומניה רומניהבוקרשט
71974פוליןפולין פוליןורשה
81975גרמניה המזרחיתגרמניה המזרחית גרמניה המזרחיתגיסטרו
91976הונגריההונגריה הונגריהבודפשט
101977צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיההראדץ קראלובה
111979ברית המועצותברית המועצות ברית המועצותמוסקבה
121981בולגריהבולגריה בולגריהורנה
131982גרמניה המערביתגרמניה המערבית גרמניה המערביתמלנטה (אנ')
141983רומניהרומניה רומניהבוקרשט
151984שוודיהשוודיה שוודיהסיגטונה (אנ')
161985יוגוסלביהיוגוסלביה יוגוסלביהפורטורוז' (אנ')
171986בריטניהבריטניה בריטניהלונדון
181987גרמניה המזרחיתגרמניה המזרחית גרמניה המזרחיתיינה
191988אוסטריהאוסטריה אוסטריהבאד אישל
201989פוליןפולין פוליןורשה
211990הולנדהולנד הולנדחרונינגן
221991קובהקובה קובההוואנה
231992פינלנדפינלנד פינלנדהלסינקי
241993ארצות הבריתארצות הברית ארצות הבריתויליאמסבורג (אנ')
251994הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין  סיןבייג'ינג
261995אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליהקנברה
271996נורווגיהנורווגיה נורווגיהאוסלו
281997קנדהקנדה קנדהגרייטר סדברי
291998איסלנדאיסלנד איסלנדרייקיאוויק
301999איטליהאיטליה איטליהפדובה
312000בריטניהבריטניה בריטניהלסטר
322001טורקיהטורקיה טורקיהאנטליה
332002אינדונזיהאינדונזיה אינדונזיהבאלי
342003טאיוואןטאיוואן טאיוואןטאיפיי
352004קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומיתפוהאנג (אנ')
362005ספרדספרד ספרדסלמנקה
372006סינגפורסינגפור סינגפורסינגפור
382007איראןאיראן איראןאספהאן
392008וייטנאםוייטנאם וייטנאםהאנוי
402009מקסיקומקסיקו מקסיקומרידה
412010קרואטיהקרואטיה קרואטיהזאגרב
422011תאילנדתאילנד תאילנדבנגקוק
432012אסטוניהאסטוניה אסטוניהטרטו וטאלין
442013דנמרקדנמרק דנמרקקופנהגן
452014קזחסטןקזחסטן קזחסטןאסטנה
462015הודוהודו הודומומבאי
472016שווייץשווייץ שווייץ וליכטנשטייןליכטנשטיין ליכטנשטייןציריך
482017אינדונזיהאינדונזיה אינדונזיהיוגיאקרטה
492018פורטוגלפורטוגל פורטוגלליסבון
502019ישראלישראל ישראלתל אביב
512020עקב מגפת הקורונה, התחרות לא התקיימה
522021ליטאליטא ליטאוילנה
522022בלארוסבלארוס בלארוסמינסק
532023יפןיפן יפןטוקיו
542024איראןאיראן איראןאספהאן
552025צרפתצרפת צרפתפריז
562026קולומביהקולומביה קולומביהלא נבחרה
572027הונגריההונגריה הונגריהלא נבחרה
582028קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומיתלא נבחרה
592029אקוודוראקוודור אקוודורלא נבחרה
712041בנגלדשבנגלדש בנגלדשלא נבחרה

לוח מדליות שיאי כל הזמנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימת שיאי מס' המדליות ל-10 הדירוגים הראשונים, נכון לשנת 2022:[8]

דירוגמדינהזהבכסףארדסה"כ
1הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין (CHN) 141219171
2דרום קוריאהדרום קוריאה דרום קוריאה (KOR) 832724134
3רוסיהרוסיה רוסיה (RUS) 824610138
4טאיוואןטאיוואן טאיוואן (TWN) 773218127
5ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית (USA) 745029153
6רומניהרומניה רומניה (ROM) 558562203
7סינגפורסינגפור סינגפור (SGP) 494227118
8הודוהודו הודו (IND) 464814107
9הונגריההונגריה הונגריה (HUN) 456897210
10ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות (USS)[א] 41262289
סה"כ (10 מדינות)6934453121450
  1. ברית המועצות השתתפה ב-IMO בפעם האחרונה בשנת 1991. משנת 1992, מדינות סובייטיות לשעבר - רוסיה - משתתפת בנפרד

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]