אולימפיאדת הפיזיקה הבין-לאומית

אולימפיאדת הפיזיקה הבין-לאומית
International Physics Olympiad

תקופת התחרות	1967–הווה (כ־59 שנים)
www.ipho-new.org

זוכי מדליית ארד באולימפיאדת הפיזיקה ה-50 בתל אביב

אולימפיאדת הפיזיקה הבין־לאומית (באנגלית: The International Physics Olympiad, בראשי תיבות: IPhO) היא תחרות בינלאומית שנתית בפיזיקה לתלמידי תיכון.

כל מדינה המשתתפת בתחרות שולחת משלחת בת חמישה תלמידים ולרוב גם שני מלווים, ורשאית לשלוח משגיחים יחד עם המשלחת. המשלחת נבחרת על ידי תחרויות מקדימות ברמה ארצית. התלמידים נבחנים כיחידים, באמצעות מבחנים תאורטיים ומעבדתיים. בתום התחרות מוענקות מדליות זהב, כסף וארד לתלמידים המצטיינים. ציונים לשבח מחולקים למספר תלמידים נוספים.

היסטוריה

אולימפיאדת הפיזיקה הבינלאומית נערכה לראשונה בוורשה, בירת פולין, ב-1967. מספר חודשים לפני כן, שלחו מארגני התחרות בפולין הזמנות לכל מדינות מרכז אירופה. מביניהן ארבע מדינות נענו להזמנה: בולגריה, צ'כוסלובקיה, הונגריה ורומניה נענו להזמנה (חמש כולל פולין המארגנת). כל מדינה שלחה נבחרת בת 3 תלמידי תיכון, ומלווה אחד. אופי התחרות נקבע על פי כללי שלב הגמר של אולימפיאדת הפיזיקה הפולנית: היום הראשון מוקדש לשאלות תאורטיות וביום השני לביצוע ניסוי. הבדל אחד בין התחרות הבינלאומית לזו הפולנית הוא בכך שהתלמידים היו צריכים להמתין עד לבדיקת תשובותיהם. בזמן הבדיקה התלמידים נסעו לסיור בקרקוב ובגדנסק. בתחרות הראשונה התלמידים נדרשו לענות על ארבע שאלות תאורטיות ואחת ניסויית.

האולימפיאדה השנייה אורגנה על ידי פרופסור קונפלבי בבודפשט, בירת הונגריה, בשנת 1968. בשנה זו השתתפו 8 מדינות בתחרות. למדינות שהשתתפו שנה קודם הצטרפו גרמניה המזרחית, ברית המועצות ויוגוסלביה. גם הפעם כל מדינה שלחה שלושה תלמידי תיכון ומלווה אחד. זמן מה לפני התחרות השנייה יוסדו החוקים והכללים של החוקים באופן מפורש. המסמכים אושרו על ידי מלווי המשלחות מספר חודשים אחרי התחרות בפגישה שערכו בצ'כוסלובקיה.

האולימפיאדה אורגנה בפעם השלישית על ידי פרופסור קוסטיאל בברנו שבצ'כוסלובקיה ב-1969. כל מדינה שלחה חמישה תלמידי תיכון ושני מלווים. התחרות בברנו נעשתה בהתאם לכללים שגובשו מספר חודשים קודם לכן.

בפעם הרביעית האולימפיאדה התקיימה במוסקבה, בירת ברית המועצות, ב-1970. כל מדינה מהמדינות המשתתפות יוצגה על ידי שישה תלמידים ושני מלווים. בשנה זו הוכנסו שינויים קלים לתקנון התחרות. מאז הפעם החמישית שבה התחרות התקיימה בסופיה, בירת בולגריה, ב-1971, ועד היום, כל קבוצה מנתה חמישה תלמידים ושני מלווים.

התחרות לא התקיימה ב-1978 וב-1980, בגלל כניסתן של מדינות מערביות לתחרות. המדינה המערבית הראשונה שהשתתפה בתחרות הייתה גרמניה המערבית. הוצעה האפשרות שלסירוגין התחרות תאורגן על ידי מדינות הגוש המזרחי והמערבי. אולם מספר מדינות מערביות דחו את ההצעה. מדינות הגוש המזרחי סירבו לארגן את התחרות ב-1978 וב-1980. ב-1982 התחרות חזרה להתקיים במתכונת שנתית, משום שהצטרפו מספיק מדינות מערביות לחלוק את עול הארגון.

כיום, רשימת המדינות המארחות נקבעת מבעוד מועד. לאחר הצטרפות מדינה חדשה לתחרות, עליה להודיע תוך שלוש שנים על מוכנותה לארח את האולימפיאדה. לאחר הודעה זו, המדינה נכנסת לרשימת המתנה, שאורכה מספר עשרות שנים. מדינה אשר לא תעשה כך, תושעה מהתחרות באופן זמני. צרפת הושעתה באופן זה בשנת 2000.

מבנה התחרות

בחינה ניסויית באולימפיאדה ה-50

התחרות מתפרסת על פני שני ימי בחינה נפרדים:

• יום אחד מוקדש לבחינה תאורטית. בחינה זו כוללת שלוש שאלות, המכסות לפחות ארבעה נושאים אשר נלמדים בבית ספר תיכון. על פי רוב, לכל שאלה יש מספר סעיפי משנה. מספר הנקודות המרבי בחלק זה הוא 30, לרוב כל שאלה מהווה 10 נקודות.
• יום נוסף מוקדש לבחינה מעשית (מעבדה). בחינה זו כוללת ניסוי אחד או שניים. מספר הנקודות המרבי בחלק זה הוא 20.

שתי הבחינות נמשכות חמש שעות כל אחת. בין שני ימים אלו מתקיים לפחות יום אחד של מנוחה אשר לרוב מטיילים במדינה המארחת בטיול שהמדינה המארחת מארגנת למשתתפים.

המשתתפים הם תלמידי תיכונים, אך לא תלמידי מכללות או אוניברסיטאות. לרוב כל קבוצה מורכבת מחמישה תלמידים, ושני מלווים.

מספר הנקודות המזערי הנדרש על מנת לזכות במדליות אולימפיות או ציון לשבח נקבעת על ידי המארגנים בהתאם לחוקים הקבועים. לפני כמה שנים חל שינוי בתקנון, וכעת חלוקת המדליות היא על פי דירוג הנקודות: מדליית זהב מוענקת ל-8% המשתתפים הראשונים, מדליית כסף מוענקת ל-25% הראשונים ומדליית ארד מוענקת ל-50% הראשונים. ציון לשבח מוענק ל-67% המשתתפים הראשונים. יתר המתחרים מקבלים תעודות השתתפות. המתחרה בעל הציון הגבוה ביותר זוכה בפרס מיוחד, בנוסף למדליית הזהב.

ישראל בתחרות

אולימפיאדת הפיזיקה ה-50 בתל אביב

מיונים

תהליך המיון של נבחרת ישראל לאולימפיאדה הבינלאומית נמשך מעל שנה עד שנתיים. משתתפים בו בעיקר תלמידי כיתות ט', י' ו-י"א.

1. השלב הראשון מורכב ממבחן בן 22 שאלות סגורות. בשלב זה משתתפים מדי שנה כ-5,000 תלמידי פיזיקה מרחבי הארץ.
2. כ-400 מהתלמידים שהשתתפו בשלב הראשון ממשיכים אל השלב השני (8 אחוזים). השלב השני מורכב ממבחן עם 15 שאלות סגורות (אמריקאיות), ומשתי שאלות פתוחות. השאלות אינן מכילות חומר/ידע שאינו במסגרת התיכון/הבגרות אך הן ללא ספק מערבות חשיבה והבנה פיזיקלית מעל רמת הבגרות בתיכון. ניתן לצפות בשאלות באתר האולימפיאדה הישראלית: https://www.ipho.org.il/copy-of
3. כ-30 תלמידים עוברים את השלב השני וממשיכים לשלב השלישי (כחצי אחוז ממי שהתחיל את התחרות הארצית), שמתקיים בחופשת הקיץ באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שעד לשנת 2018 נערך בטכניון. במחנה ההכנה, התלמידים לומדים בצורה אינטנסיבית שלל נושאים בפיזיקה, מהבוקר עד הלילה, כהכנה לאולימפיאדות ברמה אקדמית הרבה מעבר לתיכון. במהלך המחנה מתקיימים מדי יום מבחן תאורטי ומעבדה. הנושאים הנלמדים ברמה אקדמית: מכניקה קלאסית, חשמל ומגנטיות, הידרודינמיקה והידרוסטטיקה, תרמודינמיקה, יחסות פרטית, קוונטים, אופטיקה וגלים.
4. כ-15 עוברים לשלב הרביעי הכולל למידה עצמית רבה, תוך הגשת תרגילים ועבודות במתכונת שבועית לצוות האולימפיאדה המורכב ממשתתפי אולימפיאדה בעבר. בנוסף, לכל תלמיד מוצמד מדריך אישי העוזר לו באופן פרטני. התרגילים הם ברמה אולימפית, ניתן לצפות בתרגילים באתר: https://ipho.olimpicos.net/
5. בחופשת פסח מתקיים מחנה נוסף, שבו נבחרים 8 התלמידים המצטיינים שייצגו את ישראל באולימפיאדת הפיזיקה האסייתית, שמתקיימת באביב וזהה באופייה לאולימפיאדה הבינלאומית. רמת השאלות קשה יותר מרמת השאלות בתחרות הבין לאומית.
6. לאחר שהנבחרת שבה מהאולימפיאדה האסייתית, נבחרים חמישה תלמידים שייסעו לאולימפיאדה הבינלאומית, שמתקיימת בקיץ לרוב בחודש ה-7.

השתתפות ישראל באולימפיאדות

מדליית הזהב באולימפיאדה שהתקיימה בישראל

צד קדמי

צד אחורי, המציג את מסלול הגשושית בראשית

ישראל הוזמנה לשלוח נציגים לאולימפיאדה בפיזיקה שנערכה בארצות הברית בשנת 1993. הנציגים היו פרופסור מנחם פיינגולד מהמחלקה להוראת המדעים בטכניון, ונציג משרד החינוך. בשנה לאחר מכן הוסבה התחרות הארצית, שהייתה בחסות חברת החשמל לישראל, להכנת נבחרת ישראלית לתחרות הבינלאומית. ישראל השתתפה לראשונה באולימפיאדה הבינלאומית ה-25 שהתקיימה בסין בשנת 1994. מאמן הנבחרת בשנה זו היה ד"ר אבי האוזר שהיה קודם לכן מאמן הנבחרת של ארצות הברית וחזר ארצה. כמו כן אימנו את הנבחרת מר איגור ליסנקר וד"ר עופר אייל. מאמן הנבחרת הישראלית משנת 1995 ועד היום הוא ד"ר אלי רז מהמחלקה לפיזיקה והנדסה אופטית במכללת אורט בראודה.

ישראל אירחה את האולימפיאדה הבינלאומית בפיזיקה בשנת 2019. בראש הוועדה המארגנת של האולימפיאדה עמד ד"ר אלי רז.

עד 2026 זכתה ישראל באולימפיאדה הבינלאומית ב-14 מדליות זהב שהושגו על ידי 12 משתתפים:

• אריאל אמיר (1999) -לימים פרופסור לפיזיקה במכון ויצמן למדע
• איתמר חסון (2009) - לימים ד"ר לפיזיקה מאוניברסיטת תל אביב
• גל דור (2011) - לימים ד"ר למתמטיקה מאוניבסיטת תל אביב
• אסף רוזן (2011) - לימים ד"ר לפיזיקה ממכון ויצמן למדע
• דן קרלינר (2013)
• גיא סגל (2014)
• יונתן הדס (2017, 2018)
• איל וולך (2018, 2019)
• אביב טילינגר (2019)
• רויטל ולך (2022)
• אלון הרט (2025)
• רות קוזלובסקי (2026)

בנוסף למדליות הנ"ל זכו הנבחרות לאורך השנים במדליות כסף וארד.

תואר המנצחת המוחלטת

רויטל ולך זכתה גם בתואר "המנצחת המוחלטת" (Absolute Female Winner), כלומר "התלמידה המצטיינת בעולם בפיזיקה".

האולימפיאדה הבינלאומית ה-56 בפיזיקה (IPhO) תתקיים השנה 2026 בעיר בוקרמנגה שבקולומביה. התחרות תצא לדרך ב-4 ביולי 2026 ותימשך עד 12 ביולי 2026.

מדריך מאמן הקבוצה והמלווה הראשי מר פבל רדזיוילובסקי.

אולימפיאדת הפיזיקה האסייתית

אולימפיאדת הפיזיקה האסייתית (APhO) מיועדת לתלמידים טרום אוניברסיטאיים מארצות אסיה ומתקיימת החל משנת 2000 לפי אותו מודל של האולימפיאדה הבינלאומית למעט שבאולימפיאדה זו משתתפים עד 8 תלמידים בכל נבחרת ובתחרות הבינלאומית משתתפים 5 תלמידים. אולימפיאדת אסיה ה-12 לפיזיקה, התקיימה בישראל באוניברסיטת תל אביב בשנת 2011 והשתתפו בה נבחרות מ-16 מדינות. הנבחרת הישראלית הגיעה למקום הרביעי מתוך 16.

באולימפיאדת הפיזיקה האסייתית זכו יעקב ניימן (2003), גל דור (2011), אביב טילינגר (2019), מתן ויינמן ועמרי ניצן (2023) במדליות זהב.

האולימפיאדה בפיזיקה השנה 2026 נערכה בדרום קוריאה. הקבוצה חזרה עם מדליות כסף.

מדריך מאמן הקבוצה והמלווה הראשי מר פבל רדזיוילובסקי.

רשימת המדינות המארחות

מספר	שנה	מדינה	עיר מארחת
1	1967		ורשה
2	1968		בודפשט
3	1969		ברנו
4	1970		מוסקבה
5	1971		סופיה
6	1972		בוקרשט
7	1974		ורשה
8	1975		גיסטרו
9	1976		בודפשט
10	1977		הראדץ קראלובה
11	1979		מוסקבה
12	1981		ורנה
13	1982		מלנטה
14	1983		בוקרשט
15	1984		סיגטונה
16	1985		פורטורוז'
17	1986		לונדון
18	1987		יינה
19	1988		באד אישל
20	1989		ורשה
21	1990		חרונינגן
22	1991		הוואנה
23	1992		הלסינקי
24	1993		ויליאמסבורג
25	1994	סין	בייג'ינג
26	1995		קנברה
27	1996		אוסלו
28	1997		גרייטר סדברי
29	1998		רייקיאוויק
30	1999		פדובה
31	2000		לסטר
32	2001		אנטליה
33	2002		באלי
34	2003		טאיפיי
35	2004		פוהאנג
36	2005		סלמנקה
37	2006		סינגפור
38	2007		אספהאן
39	2008		האנוי
40	2009		מרידה
41	2010		זאגרב
42	2011		בנגקוק
43	2012		טרטו וטאלין
44	2013		קופנהגן
45	2014		אסטנה
46	2015		מומבאי
47	2016	ו	ציריך
48	2017		יוגיאקרטה
49	2018		ליסבון
50	2019		תל אביב
51	2020	עקב מגפת הקורונה, התחרות לא התקיימה
52	2021		וילנה
52	2022		מינסק
53	2023		טוקיו
54	2024		אספהאן
55	2025		פריז
56	2026		לא נבחרה
57	2027		לא נבחרה
58	2028		לא נבחרה
59	2029		לא נבחרה
71	2041		לא נבחרה

לוח מדליות שיאי כל הזמנים

להלן רשימת שיאי מס' המדליות ל-10 הדירוגים הראשונים, נכון לשנת 2022:

דירוג	מדינה	זהב	כסף	ארד	סה"כ
1	(CHN) ‏	141	21	9	171
2	(KOR) ‏	83	27	24	134
3	(RUS) ‏	82	46	10	138
4	(TWN) ‏	77	32	18	127
5	(USA) ‏	74	50	29	153
6	(ROM) ‏	55	85	62	203
7	(SGP) ‏	49	42	27	118
8	(IND) ‏	46	48	14	107
9	(HUN) ‏	45	68	97	210
10	(USS) ‏	41	26	22	89
סה"כ (10 מדינות)		693	445	312	1450

ראו גם

• אולימפיאדת הביולוגיה הבינלאומית (IBO)
• אולימפיאדת הכימיה הבינלאומית (IChO)
• האולימפיאדה הבינלאומית במדעי המחשב (IOI)
• אולימפיאדת המתמטיקה הבינלאומית (IMO)
• אולימפיאדת המדע הבינלאומית לנוער (IJSO)
• נבחרות ישראל במדעים

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אולימפיאדת הפיזיקה הבין-לאומית בוויקישיתוף

• אתר אולימפיאדת הפיזיקה הבינלאומית
• אתר אולימפיאדת הפיזיקה הישראלית
• אתר רשימת הזוכים באולימפיאדת הפיזיקה הישראלית
• אתר רשימת כל הנבחרות הישראליות לאולימפיאדת הפיזיקה הבינלאומית והיכל התהילה
• רשימת הזוכים עד לשנת 2010:
• אתר 1998 IPhO
• אתר 1999 IPhO
• אתר 2000 IPhO
• אתר 2002 IPhO
• אתר 2003 IPhO
• אתר 2004 IPhO
• אתר 2005 IPhO
• אתר 2006 IPhO
• אתר 2007 IPhO
• אתר 2008 IPhO
• אתר 2009 IPhO
• אתר 2010 IPhO
• אתר 2011 IPhO
• אתר 2012 IPhO
• אתר 2013 IPhO
• אתר 2019 IPhO