אולימפיאדת השחמט 1976

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אולימפיאדת 1976
תאריך מ-26 באוקטובר עד ל-10 בנובמבר 1976
עיר חיפה
אתר מלון דן כרמל, חיפה
קבוצות משתתפות 48
מס' משתתפים 286 (מהם 20 רבי אמנים ו-30 אמנים בינלאומיים)
מס' משחקים 1248
שיטה שווייצרית - 13 משחקים
זמן למשחק 2.5 שעות ל-40 מסעים ראשונים שעה לכל 16 מסעים נוספים

אולימפיאדת השחמט ה-22 שאורגנה על ידי ישראל אשל, יו"ר הארגון הישראלי לשחמט והחבר הישראלי הראשון בוועד המרכזי של פיד"ה, כללה התמודדות פתוחה ומספר אירועים נוספים לקידום השחמט. היא התקיימה בחיפה שבישראל בין 26 באוקטובר לבין 10 בנובמבר 1976.

היה זה האירוע החשוב והחזק ביותר שהתקיים בישראל ואולימפיאדת השחמט השנייה שהתקיימה בישראל, לאחר אולימפיאדת השחמט שהתקיימה ב-1964 בתל אביב.
עקב התנגדות לישראל הוחרמו המשחקים על ידי מדינות ערב והגוש הקומוניסטי השתתפו באולימפיאדה רק 48 קבוצות מתוך למעלה מ-90 המדינות החברות בפיד"ה. במקביל לאולימפיאדה ארגנה לוב אולימפיאדה אלטרנטיבית בטריפולי, שבה נטלו חלק 34 נבחרות. נבחרות איטליה, הפיליפינים ואורוגוואי שלחו נציגים הן לחיפה והן לטריפולי.

באולימפיאדה זו נעשה לראשונה שימוש במחשב שסופק על יד הטכניון. המחשב סייע בסידור הקבוצות המתמודדות על פי השיטה השווייצרית.

התחרות הפתוחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוצאות הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

# מדינה נקודות שחקנים
1 ארצות הבריתFlag of the United States.svg  ארצות הברית 37 רוברט ביירן, לובומיר קבלק, לארי אבנס, ג'יימס טאריין, ויליאם לומברדי, קים קומונס
2 הולנדFlag of the Netherlands.svg  הולנד 36.5 יאן טימן, יאן דונר, גנדי סוסונקו, האנס ראה, גרט ליגטרינק, פרנציסקוס קויפרס
3 אנגליהFlag of England.svg  אנגליה 35.5 אנטוני מיילס, ריימונד קיין, ויליאם הרטסטון, מיכאל שטיין, ג'ונתן מסטל, ג'ון נון
4 ארגנטינהFlag of Argentina.svg  ארגנטינה 33 מיגל ניידורף, אוסקר פנו, מיגל קוינטרוס, ראול סנגווטי, חורחה סמטן, לאויס ברונשטיין
5 גרמניהFlag of Germany.svg  גרמניה 31 וולפגנג אונציקר, לודק פאכמן, האנס קסטלר, דיתר מורלק, פטר אוסטרמייר, קלאוס ווקנפוס
6 ישראלFlag of Israel.svg  ישראל 29.5 ולדימיר ליברזון, יאיר קריידמן, רומן ג'ינג'יחאשווילי, לאון לדרמן, שמעון כגן, נתן בירנבוים
7 שווייץFlag of Switzerland.svg  שווייץ 29 ורנר חוג, אנדרה לבמרד, היינץ ווירטנסון, אנראס חאס, פטר המר, רולנד אוט
8 קנדהFlag of Canada.svg  קנדה 28.5 פטר ביאסס, לאורנס דאי, דניאל ינובסקי, ברוס עמוס, אירווין ליפנובסקי, לאון פיאסצקי
9 ספרדFlag of Spain.svg  ספרד 28.5 ארטורו פומר, חואן מנואל בלון לופס, אנחל מרטין גונזלס, אנטוניו אנהל מדינה גרסיא, פסרנסיסיקו חבייר סנס אלונסו, חבייר אוכוא דה אקגן
10 קולומביהFlag of Colombia.svg  קולומביה 28 קארלוס קוארטס, אוסקר קסטרו, חואן מינאיה, גילדרדו גרסיא, בוריס דה גרף, סילבה מרקו

מדליות אישיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהב כסף ארד
לוח ראשון יאן טימן (הולנד) 8.5 מ-11 (77.3%) ויליאם חוק (איי הבתולה) 10 מ-13 (76.9%) אנטוני מיילס (אנגליה) 9 מ-12 (75%)
ופטר ביאסס (קנדה) 9 מ-12 (75%)
לוח שני גנדי סוסונקו (הולנד) 6 מ-8 (75%) בלה טות (איטליה) 8.5 מ-12 (70.8%) ריימונד קין (אנגליה) 7 מ-10 (70%).
לוח שלישי מרצ'לכו קריון (הרפובליקה הדומיניקנית)9 מ-11 (81.8%) מיגל קוינטרוס (ארגנטינה) 10.5 מ-13 (80.8%) לארי אבנס (ארצות הברית) 7 מ-9 (77.8%)
וורנון סמאל (ניו זילנד) 7 מ-9 (77.8%)
הלוח הרביעי מיכאל שטין (אנגליה) 5.5 מ-8(68.8%) ג'ון קופר (ויילס) 6.5 מ-10 (65%)
ואנדראס הוס (שווייץ) 6.5 מ-10 (65%)
לוח עתודה ראשון בוריס דה גריף (קולומביה) 5.5 מ-7 (78.6%) ויליאם לומברדי (ארצות הברית) 7 מ-9 (77.8%) מגנוס וולבום (שוודיה) 6.5 מ-9 (72.2%),
גרט ליגדרינק (הולנד) 6.5 מ-9 (72.2%)
וג'ורג' פיליף (לוקסמבורג) 6.5 מ-9 (72.2%)
לוח עתודה שני קים קומונס (ארצות הברית) 7.5 מ-9 (83.3%) פול דלני (אירלנד) 6.5 מ-9 (72.2%) פרנציסקוס קוייפרס (הולנד) 5 מ-7 (71.4%)
לואיס ברונשטיין (ארגנטינה) 5 מ-7 (71.4%)

נבחרת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת ישראל נזכתה במקום ה-6. הרכבה היה:

להלן התוצאות הקבוצתיות:

התחרות לנשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרות לנשים
קבוצות משתתפות 23
מס' משתתפים 90
מס' משחקים 396
שיטה 4 בתים ו-3 גמרים

אולימפיאדת ה-7 לנשים התקיימה במקביל לתחרות הפתוחה.

תוצאות הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

# מדינה נקודות שחקנים
1 ישראלFlag of Israel.svg  ישראל 17 אלה קושניר, לובה קריסטול, אולגה פודרז'נסקיה, לאה נודלמן
2 אנגליהFlag of England.svg  אנגליה 11.5
3 ספרדFlag of Spain.svg  ספרד 11.5
4 ארצות הבריתFlag of the United States.svg  ארצות הברית 10.5
5 הולנדFlag of the Netherlands.svg  הולנד 9.5
6 גרמניהFlag of Germany.svg גרמניה המערבית 9
7 אוסטרליהFlag of Australia.svg  אוסטרליה 8.5
8 דנמרקFlag of Denmark.svg  דנמרק 6.5

מדליות אישיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהב כסף ארד
הלוח הראשון אלה קושניר (ישראל) 7.5 מ-9 (93.8%) יאנה הרסטון (אנגליה) 9 מ-11 (81.8%) סמייה וויוצ'ביץ'(קנדה) 6.5 מ-10 (65%) (גמר ב').
הלוח השני נבה שטרנברג (קנדה) 9 מ-10 (90%) (גמר ב'9) ניאבה גרסיה (ספרד) 9.5 מ-11 (86.4%) ונדה וופרק(שווייץ) 7.5 מ-10 (75%) (גמר ג')
ולובה קריסטול (ישראל) 7.5 מ-10 (77.8%) (גמר ב')
הלוח עתודה ראשון לאה נודלמן (ישראל) 6.5 מ-7 (92.9%) אדה וון דר גיסן (הולנד) 6.5 מ-9 (72.2%) רוט אורטון(ארצות הברית) 5 מ-8 (62.2%) (גמר ג')
הלוח השלישי חירוקו מיידה(יפן) 6.5 מ-8 (81.3%)(גמר ג') צטילדה קזון (ארגנטינה) 7 מ-10 (70%) (גמר ב') קארלה ווינשטיין (שווייץ) 6.5 מ-10 (65%) (גמר ג').

נבחרת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדה זו השתתפה נבחרת ישראל שכללה:

הנבחרת זכתה במקום ה-12.

תוצאות מוקדמות:

גמר :

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]