אולי ווטקינס
| לידה |
30 בדצמבר 1995 (בן 30) טורקי שבאנגליה | |||
|---|---|---|---|---|
| שם מלא | אולי ג'ורג' ארתור ווטקינס | |||
| שם לידה |
Oliver George Arthur Watkins | |||
| מדינה |
הממלכה המאוחדת | |||
| גובה | 1.80 מטר | |||
| השכלה |
South Dartmoor Community College | |||
| עמדה | חלוץ | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן** | ||||
| ||||
|
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד ומעודכנים ל-16 במאי 2026 ** הנתונים בנבחרת מעודכנים ל-16 במאי 2026 | ||||
אוליבר "אולי" ג'ורג' ארתור ווטקינס (באנגלית: Oliver "Ollie" George Arthur Watkins; נולד ב-30 בדצמבר 1995) הוא כדורגלן אנגלי המשחק בעמדת החלוץ באסטון וילה ובנבחרת אנגליה.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ווטקינס שיחק באקדמיית הנוער של מועדון הכדורגל אקסטר סיטי. ב-2014, בגיל 18, הושאל לקבוצת הבוגרים של ווסטון סופר מר נשיונל ליג דרום. הוא כבש 10 שערים ב־24 הופעות. בדצמבר 2015 הוא חזר לקבוצת האם שלו, רשם את הבכורה שלו באקסטר סיטי בפוטבול ליג השנייה. הוא סיים את העונה עם עשרה כיבושים ב-22 הופעות. בעונה הבאה כבש 16 פעמים ורשם 13 בישולים ב-52 הופעות. הוא נבחר לשחקן הצעיר של העונה במסגרת פרסי ליגות המשנה האנגליות.
ביולי 2017 חתם לחוזה בן ארבע עונות במועדון ברנטפורד מפוטבול ליג צ'מפיונשיפ. הוא כבש עשרה שערים בעונתו הראשונה בקבוצה. בעונת 2019/2020 כבש 26 שערים בליגה ב-49 הופעות (כולל פלייאוף) ונבחר לשחקן העונה. לקראת עונת 2020/2021 בפרמייר ליג עבר לאסטון וילה תמורת סכום של 28 מיליון פאונד. במחזור השלישי של העונה גברה אסטון וילה על האלופה ליברפול 2–7, כשווטקינס כובש שלושער. בסך הכל כבש 14 שערים באותה העונה בפרמייר ליג.
קריירה בינלאומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-25 במרץ 2021 ערך ווטקינס הופעת בכורה בנבחרת אנגליה מול סן מרינו במסגרת מוקדמות מונדיאל 2022 וכבש את השער החמישי בניצחון 5–0. נכלל בסגל נבחרת אגליה ליורו 2024. [1] ובחצי הגמר נגד הולנד נכנס כמחליף במקום הארי קיין בדקה ה-80 וכבש את שער הניצחון שהעלה את נבחרתו לגמר היורו. נכלל בסגל נבחרת אנגליה למונדיאל 2026.[2]
רגעים גדולים בקריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פריצה באקסטר סיטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעונת המשחקים של 2015/2016 חזר ווטקינס מהשאלה בכדי להתחיל להשתלב בקבוצה הבוגרת של אקסטר סיטי. הוא כבש 10 שערים ב־22 הופעות בעונת הבכורה שלו. עונת פריצה זו הפכה אותו לאחד השחקנים הצעירים והמבטיחים בליגה השנייה של אנגליה.[3]
עונה לאחר מכן (2016/2017) זכה בתואר "שחקן צעיר של השנה בליגות הפוטבול" מטעם ה־EFL לאחר שכבש 16 שערים ובישל 13 שערים. הוא כבש את השלושער הראשון בקריירה בניצחון 4–1 על ניופורט קאונטי ב־31 בדצמבר 2016. בינואר 2017 זכה בתואר שחקן החודש בליגה השנייה. באפריל 2017 הוענק לו פרס "שחקן צעיר של השנה בליגות הפוטבול" מטעם ה־EFL.[4] [5]
ברנטפורד סיטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביולי 2017 חתם ווטקינס על חוזה לארבע שנים בקבוצת ברנטפורד מהצ'מפיונשיפ, תמורת כ־1.8 מיליון פאונד.[6] כבש את שערו הראשון עבור ברנטפורד בניצחון 3–1 על וימבלדון בגביע הליגה.[7] בספטמבר 2019 זו הייתה הפעם הראשונה בקריירה שלו שהוא כובש שלושער בליגה בכירה כשהוא כבש בניצחון 3-1 על בארנסלי במסגרת הליגה השנייה, שלושת השערים היו בנגיחות. לאחר מכן הוא הפך באותה עת למלך השערים של הליגה עם 7 כאלה.[8]
בעונת 2019 הוא כבש 26 שערים ב־50 הופעות בכל המסגרות מה שהקנה לו את תואר מלך השערים של הצ'מפיונשיפ ושחקן העונה בליגה. הוא הוביל את ברנטפורד לגמר הפלייאוף עלייה לליגה הבכירה שם הפסידו לפולהאם.[9]
אסטון וילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות עונת השיא, עבר לפרמייר ליג כהחתמה היקרה בתולדות המועדון עבור סכום שיא של 28 מיליון פאונד לקבוצת אסטון וילה.[10] השערים בקבוצה לא איחרו לבוא וב-4 באוקטובר כבש שלושער שני בקריירה בניצחון 7-2 על האלופה המכהנת ליברפול.[11] את העונה סיים עם 14 שערי ליגה והפך לשחקן מפתח בהתקפת הקבוצה.[12] במרץ 2021 קיבל את הזימון לנבחרת שלושת האריות (נבחרת אנגליה) וכבש בהופעת הבכורה שלו בדקה ה־83 בניצחון 5-0 על סן מרינו.[13] באפריל 2024 הבקיע את שער הניצחון מול ארסנל ובכך הוביל את אסטון וילה לצמרת הטבלה בפעם הראשונה. במאי 2024 זכה בתואר מלך הבישולים של הפריימר ליג כשסיים את אותה עונה עם 13 בישולים בנוסף כבש 19 שערים.[14] במאי 2025 הפך למלך השערים והכובש המוביל של אסטון וילה בכל הזמנים בליגה עם 75 שערים ב־18 הופעות ליגה. זהו ממוצע של שער בכל 2.45 משחקים.[15]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אולי ווטקינס נמצא בזוגיות ארוכת שנים עם אלי אלדרסון (Ellie Alderson), מעצבת פנים ילידת ברקשייר. השניים החלו לצאת בשנת 2018 ונישאו בטקס אזרחי ב-2025. הם הורים לשניים.[16]
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הליגה האירופית (1): 2025/2026
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אולי ווטקינס, ברשת החברתית אינסטגרם- אולי ווטקינס, באתר Transfermarkt
- אולי ווטקינס, באתר Soccerway
- אולי ווטקינס, באתר BDFutbol
- אולי ווטקינס, באתר WorldFootball.net
- אולי ווטקינס, באתר National Football Teams
- אולי ווטקינס, באתר FootballDatabase.eu
- אולי ווטקינס, באתר ESPN
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ The Football Association, England squad named for EURO 2024, https://www.englandfootball.com (באנגלית)
- ↑ England World Cup squad announcement: Ruthless Thomas Tuchel leaves big names out of 26-man squad, Sky Sports (באנגלית)
- ↑ Watkins, Ollie, The Grecian Archive
- ↑ EFL, Homepage, EFL (באנגלית)
- ↑ Ollie Watkins signed for Brentford
- ↑ Ollie Watkins leaves Exeter City for Brentford, 18 July 2017
- ↑ AFC Wimbledon 1-3 Brentford, ESPN
- ↑ A hat-trick of headers in Brentford’s 3–1 win over Barnsley.
- ↑ Ollie Watkins named Sky Bet EFL Player of the Year, Brentford FC, 27 Aug '20
- ↑ Ollie Watkins: Aston Villa sign striker from Brentford in club-record deal, sky sports, 9 September 2020
- ↑ The victory against Liverpool
- ↑ Seasonal stats
- ↑ Emotional Ollie Watkins speaks after marking England bow with goal, TheFA, 25 Mar 2021
- ↑ Playmaker of the Season
- ↑ Watkins became Aston Villa’s all-time top scorer in the Premier League
- ↑ Ollie Watkins girlfriend and children: Inside football star's family life, heart, 7 October 2024
| נבחרת אנגליה – יורו 2024 (מקום שני) | ||
|---|---|---|
|
1 פיקפורד • 2 ווקר • 3 שו • 4 רייס • 5 סטונס • 6 גהי • 7 סאקה • 8 אלכסנדר-ארנולד • 9 קיין • 10 בלינגהאם • 11 פודן • 12 טריפייר • 13 רמסדייל • 14 קונסה • 15 דאנק • 16 גלאגר • 17 טוני • 18 גורדון • 19 ווטקינס • 20 בואן • 21 אזה • 22 גומז • 23 הנדרסון • 24 פאלמר • 25 וורטון • 26 מיינו • מאמן: סאות'גייט |
||
| נבחרת אנגליה – מונדיאל 2026 | ||
|---|---|---|
|
1 פיקפורד • 2 קונסה • 3 או'ריילי • 4 רייס • 5 סטונס • 6 גהי • 7 סאקה • 8 אנדרסון • 9 קיין • 10 בלינגהאם • 11 רשפורד • 12 ליברמנטו • 13 ד. הנדרסון • 14 ג'. הנדרסון • 15 ברן • 16 מיינו • 17 רוג'רס • 18 גורדון • 19 ווטקינס • 20 מדואקה • 21 אזה • 22 טוני • 23 טראפורד • 24 ג'יימס • 25 ספנס • 26 קוואנסה • מאמן: טוכל |
||