אולשיצה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אולשיצה
Oleszyce
POL Oleszyce COA.svg
סמל אולשיצה
Oleszyce-Ratusz.jpg
בית העירייה באולשיצה
מדינה פוליןפולין  פולין
פרובינציה פודקרפאטיפודקרפאטי  פודקרפאטי
מחוז לובאצ'וב
שטח 5.08 קילומטר רבוע
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 3,089 (2009)
קואורדינטות 50°10′01″N 23°01′51″E / 50.166944444444°N 23.030833333333°E / 50.166944444444; 23.030833333333 
אזור זמן UTC 2+
www.oleszyce.pl

אולשיצהפולנית: Oleszyce; ביידיש: האלשיץ) הוא כפר במחוז לובאצ'וב שבפרובינציית פודקרפאטי בפולין, בו שכנה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

תולדות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב נזכר לראשונה במסמכים משנת 1431. בשנת 1576 הוענקו לו זכויות מגדבורג על ידי האציל היירונים שייניאבסקי, שאושרו כעבור שנתיים על ידי המלך סטפאן באטורי. סביב היישוב הועלו ביצורי עפר, ונבנתה טירה בצורה.

במהלך המאה ה-17 סבל היישוב מפשיטות הטטרים והקוזקים, וכן משתי מגיפות. בשנת 1726 עבר היישוב לרשותה של משפחת האצולה צ'ארטוריסקי, ובשנת 1786 היה למקום משכנו של הנסיך אדם ייז'י צ'ארטוריסקי. היישוב שימש מרכז מסחר ומלאכה לעורף החקלאי שסביבו, וכן לאחוזות האצולה. בשנת 1880 נלקח מהיישוב מעמדו העירוני. בימי מלחמת העולם הראשונה סבל הכפר בעת הכיבוש הרוסי, כאשר החיילים הרוסים בזזו אותו, ואף העלו מספר בתים באש.

יהודי אולשיצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על יהודים ראשונים בכפר נמסר בתעודות זכויות הייסוד של אולשיצה משנת 1576, שבהן הותר ליהודים להתיישב במקום. קהילת אולשיצה הייתה לעצמאית בסוף המאה ה-18, ובין רבניה הידועים נמנה אריה (לייב) יפה, אשר כיהן בה החל משנת 1808. במחצית השנייה של המאה ה-19 כיהן ברבנות הכפר הרב נפתלי צבי (הירש) זילברשטיין, אשר בנו, הרב אברהם יעקב זלברשטיין, המשיכו בתפקיד. בין שתי מלחמות העולם כיהן כרב הקהילה הרב אריה במבך, וכדיין שימש הרב שלמה ב"ר יעקב-שרנצל באב"ד (שניהם נספו בשואה). מרבית יהודי הכפר היו חסידי בלז.

היישוב היהודי בכפר הלך והתפתח במאה ה-19, והגיע לשיאו מבחינת מספר אוכלוסין בעשור הראשון למאה ה-20, אך בתקופה שבין שתי מלחמות העולם הלך ופחת. בזמן הכיבוש הרוסי בעת מלחמת העולם הראשונה סבלו יהודי הכפר מהתנכלות החיילים הרוסים. עיקר פרנסתם של יהודי הכפר היה מסחר זעיר ורוכלות. בשנות העשרים והשלושים פעלו בעיר גם תנועת הבונד וארגונים ציוניים, וכן קן של הנוער הציוני.

בשנת 1938 נמנו בכפר 920 פולנים, 860 אוקראינים וכ-1,700 יהודים.

בשואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, בספטמבר 1939, נכנס לכפר הצבא האדום. ב-22 ביוני 1941 כבשו הגרמנים את הכפר, ועם כניסתם אסרו 4 בני ערובה יהודים, אשר שלושה מתוכם נרצחו. כעבור ימים אחדים אסרו הגרמנים 25 יהודים מהכפר, מנהיגים לשעבר של המפלגות הפוליטיות, וציוו עליהם לקפוץ מעל מדורה בכיכר העיר. לאחר מכן, נכלאו הללו בבית הסוהר המקומי, ומשם לא שבו.

בכפר הוקם יודנרט, אשר בראשו הועמד מוריץ ציגמן, פליט יהודי מגרמניה, ויהודי הכפר חויבו לענוד סרט עם מגן דוד על זרועם, למסור את רכושם, ולשלם קנס של 100,000 רובל. כמו כן, נערכו חיפושים אחר דברי ערך בדירות היהודים, והדירות הטובות הוחרמו על ידי הגרמנים. בתקופה זו יהודי הכפר נלקחו באופן שרירותי לעבודות כפייה באזור הכפר, בהן הוכו ועברו התעללויות, לרבות גזיזת זקנים. בשלהי 1941 נצטוו היהודים למסור חפצי זהב ומוצרי פרווה.

בסתיו 1941 החלו להילקח יהודים מהכפר למחנות עבודה. במשלוח הראשון למחנה בזלוטשוב היו 50 גברים, ומהם לא שב איש. כעבור זמן מה נשלחו 100 איש למחנה עבודה ברווה-רוסקה, וגם מהם לא שב איש.

היישוב היהודי בכפר חוסל בנובמבר 1942. השלטונות ציוו על היהודים לעבור לגטו שהוקם בלובאצ'וב, ומשם שולחו למחנה ההשמדה בלז'ץ.

לאחר השואה נותרו בחיים כ-30 עד 50 מיהודי הכפר, רובם מאלו שנמלטו לברית המועצות עם פרוץ המלחמה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אולשיצה בוויקישיתוף