לדלג לתוכן

אום הארון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אום הארון
כותבים מוחמד שאמס
בימוי מוחמד ג'מאל אל־עדל
ארץ מקור כווית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות ערבית
מספר עונות 1
מספר פרקים 30
הפקה
אורך פרק 45 דקות
שידור
רשת שידור MBC 1
תקופת שידור מקורית 24 באפריל 2020 – הווה
קישורים חיצוניים
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אום הארוןערבית: أم هارون, בתרגום לעברית: אם אהרון) היא סדרת טלוויזיה בהפקת רשת MBC, בכיכובה של חיאת אל־פהד ושחקנים ידועים ממדינות המפרץ. הסדרה שודרה במסגרת סדרות הרמדאן החל מאפריל 2020.[1][2][3]

הסדרה מתארת את היחסים בין מוסלמים ונוצרים לבין הקהילה היהודית בכווית בשנות הארבעים, ואת העוולות והאפליה שספגה הקהילה היהודית בעיצומה של התעוררות התנועה הציונית ואחריה גזענות ואפליה שיטתית שעמדו בפניה בישראל לאחר שגורשו ממולדתם.

הסדרה הציגה לראשונה את האפליה וההתנכלות כלפי נוצרים ויהודים בכווית בשנות ה–40 של המאה העשרים, טרם הקמתה של מדינת ישראל ולראשונה הוצגו היהודים כעם נרדף, במה שגרר ביקורת ותרעומת בעולם הערבי.[2][3][4]

תקציר עלילת הסדרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רופאה יהודייה ובני משפחתה נאלצים להתמודד עם קשיים כמיעוט נרדף בכווית של שנות ה-40 של המאה ה-20.

שחקנים ודמויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • חיאת אל־פהד — אום הארון
  • עבד אל-מוחסן אל-נימר — הרב דוד, רב יהודי
  • מוחמד ג'אבר
  • פח'רייה ח'מיס
  • אחמד אל-ג'סמי
  • סועאד עלי

צילומי הסדרה נערכו בדובאי בדצמבר 2019.[2]

הסדרה הייתה נושא למחלוקת במדיה החברתית לפני שידורה, תוך האשמות בעידוד "נורמליזציה" עם ישראל.[5][6][7]

העיתונאי הערבי אחמד דראוושה הביע הסתייגות מעבודת הבימוי בסדרה ותיאר כמה מיצירותיו כנוטות לדעותיה של ממשלת מצרים, כמו גם מהתמיכה שקיבל הבמאי מממשלת איחוד האמירויות הערביות, שהפעילה תעמולה לעידוד הנורמליזציה עם ישראל.[8][9]

הסופר הסעודי חוסיין שובוקשי שיבח את הסדרה[10] וציין כי "הצופה הערבי, ובמיוחד הקהל במפרץ, אינו מורגל לראות אישיות יהודית חזקה, אלא אם כן הם נמצאים בתפקידים רעים, בין אם הם באסלאם, מההיסטוריה או מהתקופה הנוכחית." והוסיף כי בסרטים המצריים, הלבנונים, הסורים או העיראקיים, שהתמקדו בתקופה שלפני שנות הארבעים, ניתן לראות אישים יהודיים החיים בחברות ערביות ומוצגים באופן חיובי... כשמדובר בדרמה מכווית ובחריין [המספרת על אותה תקופה] יש דמויות יהודיות שהחברות שלהם חיו באזור זה הרבה זמן."[11]

לדברי MBC Group, הרשת שעומדת מאחורי הסדרה, זו הסדרת דרמה, לא סרט תיעודי ואין לה קשר לפוליטיקה. עבד-מוחסן א-נמיר, השחקן שגילם את הרב דוד, הגיב באותן רגשות והוסיף שהסדרה מציירת [חלקים] מהקהילה היהודית באופן שלילי.[12][13]

דובר צה"ל בשפה הערבית, אביחי אדרעי, הגן על הסדרה ואמר כי היא עומדת בפני האשמות מצד תאורטיקני קונספירציה שמעדיפים תוכניות טלוויזיה גזעניות המקדמות שקרים אנטישמיים ומסתכלים על המילה "נורמליזציה" כעלבון.[14]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ירון פרידמן, גם היהודים קורבן: הסערה הישראלית בסדרות הרמדאן, באתר ynet, 1 במאי 2020
  2. ^ 1 2 3 אתר למנויים בלבד צבי בראל, בסדרות הטלוויזיה של הרמדאן, יש מקום לנורמליזציה עם ישראל וגם להשמדתה, באתר הארץ, 1 במאי 2020
  3. ^ 1 2 קסניה סבטלובה, מדוע סדרות רמדאניות הן מדד מדויק ליחסים בין ישראל למדינות ערביות, באתר זמן ישראל, 1 במאי 2020
  4. ^ Palestinians slam Saudi TV series promoting ties with Israel
  5. ^ Ramadan TV dramas signal shift in Arab-Israeli relations
  6. ^ הסדרה הסעודית על יהודי המפרץ שתשודר בצפיות שיא ברמאדן בכל מדינות ערב משגעת את העולם הערבי
  7. ^ צפו: הסדרה הסעודית לרגל הרמדאן נפתחה במונולוג בעברית
  8. ^ الدراما الخليجية في رمضان 2020.. "أم هارون" تفتح باب الجدل مبكراً, CNN Arabic
  9. ^ مسلسل "أم هارون".. قبل شارة البداية . مقالات وآراء . عرب (אורכב 23.04.2020 בארכיון Wayback Machine)
  10. ^ Kuwaiti Ramadan drama 'Um Haroon' in hot water over its portrayal of Arab-Israeli conflict, The National
  11. ^ حسين شبكشي - «أم هارون»... مسلسل تاريخي وصادم!, الشرق الأوسط
  12. ^ حياة الفهد ترد بحزم وقسوة على محمد العدل: "إذا امتلأ كف اللئيم قال أنا", Laha Magazine
  13. ^ نجم "أم هارون" يعلق على منتقدي المسلسل... بالفيديو, arabic.sputniknews.com
  14. ^ بين تطبيع وتزييف.. هجوم بالكويت على "أم هارون" و"محمد علي ورد", www.aa.com.tr