אום חשיבה (בסיס)
 "בבל", בסיס יחידה 848, יחידת האיסוף המרכזית של אמ"ן באום חשיבה, ספטמבר 1975  (ראו מידע נוסף בעמוד הקובץ) | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | דֹבלה, בָּבֶל, נשר, שנער |
| מדינה |
 ישראלמיקום: מערב סיני |
| שיוך |
 חיל האוויר הישראלי  פיקוד דרום אגף המודיעין |
| סוג |
יחידת בקרה אווירית ול"א חפ"ק פיקוד דרום מתקן מעקב והתרעה אלקטרוני |
| אירועים ותאריכים | |
| תאריך הקמה | 1969 |
| תאריך פירוק | 1979 |
| נתוני היחידה | |
| ציוד עיקרי |
מערכות מכ"ם "מערכת פיג'ו" (להסטת טילי קלט) מערכות ומגדלי קשר מערכות גילוי מטוסים, האזנה ול"א |
| מיקום הר אום חשיבה בסיני | |
|---|---|
|
|
בסיס אוּם חשיבָּה (שבו ישבה י"ב 545 (יחידת בקרת ל"א אווירית), ושחלקים שלו נודעו בשמות הקוד דֹבלה, בָּבֶל[1], נשר, ושנער[2]) היה מכלול בסיסים (בהם מוצב פיקוד ושליטה, מתקן מעקב והתרעה אלקטרוני, ולוחמה אלקטרונית של צה"ל), שנבנה על הר אום חשיבה שבצפון־מערב חצי האי סיני. מכלול הבסיסים פעל בין השנים 1969–1979.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הר אום חשיבה ניצב מצפון למבוא המערבי של מעבר הגידי. גובהו 723 מטר מעל פני הים. בשל שליטתו על מעבר הגידי וגובהו, שאיפשר תצפית אלקטרונית לכיוונה של מצרים, נודעה לו חשיבות אסטרטגית עבור ישראל.
ישראל החלה בבניית המתקן האלקטרוני ב-1969 והשקיעה בו עשרות מיליוני דולרים. המתקן כלל חיישנים שונים לאיתור תנועות של גייסות ואמצעי לחימה - חיישני חום ומצלמות אינפרה-אדום, חיישנים אקוסטיים, חיישנים סייסמיים וחיישנים מגנטיים. בצד כל אלו הותקנה במתקן מערכת פיקוד ושליטה שאיפשרה לשדר את המידע שקלטו החיישנים לבסיסים אחרים. בנוסף לכך כללו מערכות המתקן ציוד ללוחמה אלקטרונית.
בנוסף למתקן האלקטרוני בנתה ישראל על ההר מוצב פיקוד תת-קרקעי. מוצב זה שימש כחדר המלחמה של פיקוד הדרום במהלך מלחמת יום הכיפורים, ובו התנהלו רבים מדיוני הפיקוד הבכיר של צה"ל אודות מהלכי המלחמה בחזית זו. שם הקוד שלו היה "דבלה".
במהלך המלחמה ניסה הצבא המצרי לפגוע במתקני צה"ל על ההר באמצעות הפצצות מן האוויר וירי רקטות קרקע-קרקע מדגם פרוג וטילי אוויר-קרקע מדגם קלט. כמו כן הונחתו חיילי קומנדו מצריים בקרבתו. אחת ההפצצות, באמצעות מטוסי מיג 17, התרחשה מספר ימים לאחר ביקורו של שר הביטחון משה דיין במקום. שניים מהמטוסים התוקפים הופלו באמצעות תותחי נ"מ 20 מ"מ[3] על ידי גדוד נ"מ 946[דרוש מקור][4] שהיה מוצב במקום.
ביומה הראשון של מלחמת יום כיפור, 6. באוקטובר 1973, הותקף בסיס המודיעין הישראלי באום-חשיבה על ידי קבוצת מטוסי סוחוי-7 מצריים. אחד מהם שהוטס על ידי עאטף אלסאדאת, בן אחיו של אנואר סאדאת, נשיא מצרים והמפקד העליון של צבא מצרים, הופל על ידי סוללת תותחי אורליקון 20 מ"מ, של גדוד 881[5].
תוכנית המלחמה המצרית כללה את כיבוש רכס אום ח'שיבה. המשימה הוטלה על חטיבה אמפיבית 130, אך היא לא בוצעה[6].
במסגרת משא ומתן על הסכם הביניים בין ישראל למצרים שנחתם ב-1975 דרשו המצרים שישראל תפנה את הבסיס באום חשיבה, ולאחר שהיא סירבה לכך דרשו שטכנאים אמריקניים יפעילו את המתקנים שבו. לבסוף הוסכם כי ההר ייכלל באזור החיץ של האו"ם שהוקם בסיני, אך שחיילים ישראלים ימשיכו להפעיל את מתקני ההתרעה שבו, לצדם של טכנאים אמריקאיים[דרוש מקור].
בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים, שהביא ליציאת ישראל מכל שטח סיני, פינתה ישראל את בסיס אום חשיבה, ומתקניו פוצצו על ידי גדוד 601 של חיל ההנדסה.
היחידות שהוצבו על הר אום־חשיבה בתקופות שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
|
|
|
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זאב שיף, איתן הבר, לקסיקון לביטחון ישראל, זמורה ביתן מודן, 1976
- עמוס גלבוע, מר מודיעין, אהר'לה – אלוף אהרון יריב ראש אמ"ן, ידיעות ספרים, 2013, עמודים 339–340
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלי דקל, האמריקאים פינו אם אום חשיבה, מאי 2020.
- פסח מלובני, ג'בל אום חשיבה: ההשתלטות שלא קרתה, מבט מל"מ גיליון 80, פברואר 2018, עמ' 10–12.
- יוסי מלמן, היחידה שניתחה את הנוכחות הסובייטית במזה"ת: "התמודדו מול מעצמה שלא הכירו", באתר מעריב אונליין, 12 במאי 2017.
- 'או שאני משוגע או שכולם משוגעים!' - ראש המדור המדיני המצרי באמ"ן במלחמת יום הכיפורים מדבר, באתר וורדפרס. צפריר עפרוני, 15 בנובמבר 2014.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אמיר אורן, האם מותר לשקר במלחמה?, באתר הארץ, 13 בספטמבר 2013.
- ^ דני שלום, רוח רפאים מעל קהיר, הוצאת "באויר פרסומי תעופה וחלל", כרך ב', עמ' 973.
- ^ אורי בר-יוסף, הצופה שנרדם - הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה, הוצאת זמורה ביתן, 2001, עמ' 390.
- ^ לפי פורומים שונים ומקורת סותרים, היה זה גדוד נ"מ 846
- ^ 1 2 שלט המידע במוזיאון חיל האוויר, ליד שרידי המטוס.
- ^ פסח מלובני, ג'בל אום ח'שיבה – ההשתלטות שלא קרתה (עמ' 10-12), מבט מל"מ, גיליון 80, פברואר 2018
- ^ דני שלום, רוח רפאים מעל קהיר, הוצאת "באויר פרסומי תעופה וחלל", כרך א', עמ' 74.
- ^ ביום 6.10.73, הותקף בסיס המודיעין הישראלי באום-חשיבה ע"י קבוצת מטוסי סוחוי-7 מצריים. אחד מהם שהוטס ע"י עאטף אלסאדאת, בן אחיו של אנואר סאדאת, נשיא מצרים והמפקד העליון של צבא מצרים, הופל ע"י סוללת תותחי אורליקון 20 מ"מ, של גדוד 881.
- ^ דני שלום, רוח רפאים מעל קהיר, הוצאת "באויר פרסומי תעופה וחלל", כרך א', עמ' 516.
- ^ לדעת בלי מודיעין, בכתב העת מערכות, גיליון 451, אוקטובר 2013, עמ' 73.
