אום צפא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אום צפא (כפר)
أم صفا
UmSafa7006.JPG
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית
נפה רמאללה ואל-בירה
שטח 13.183 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 783[1] (2016)
קואורדינטות 32°00′30″N 35°09′50″E / 32.00833333°N 35.16388889°E / 32.00833333; 35.16388889 
אזור זמן UTC +2

אום צפאערבית: أم صفا) הוא כפר פלסטיני, הנמצא בנפת רמאללה ואל-בירה, הממוקם כ-12 ק"מ צפונית לרמאללה. אום צפא גובלת בעג'ול ועטארה ממזרח, דיר א-סודאן מצפון, נבי סאלח ודיר ניזאם ממערב, וג'יביא, בורהאם וכובאר מדרום. באמצע שנת 2016 מנה הכפר 783 תושבים[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי עדויות ארכאולוגיות אזור הכפר היה מיושב כבר מתקופת הברזל II. מדרום מזרח לכפר ממוקמת "קלעת אל-אסד" (מצודת האריה) בה נסקרו שרידים מסוף תקופת הברזל. הכפר בנוי סביב מבנה מאקם (קבר שייח) א-נבי סייר, המתוארך לתקופה הממלוכית בארץ ישראל.

התקופה העותמאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברשומות המס העות'מאני משנת 1596, תושבי הכפר שילמו מס על גידולי חיטה, שעורה, זיתים, גפנים, ועיזים., 49 משפחות התגוררו בכפר[2].

בשנת 1870, ביקר חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן בכפר, וכתב:"בשעה אחת עשרה וחמישים וחמש דקות ירדנו ממרום ג'יביע צפונה צפונה מזרחה. בשעה שתים עשרה ועשר דקות הגענו לקרקעית נחל המתפתל בין ג'יביע לאם צפא. שם הייתה מגמת פנינו צפונה מערבה, ואחר כך מערבה צפונה מערבה. רכבנו בין מטעי תאנה וגפן. בשעה שתים עשרה ושש עשרה דקות עלינו על הגבעה שעל ראשה יושב הכפר אם צפא. מספר תושבי הכפר הזה שלוש מאות. הוא נבנה אל נכון באתרו של יישוב קדמון, כפי שמוכיחות אבני בניין המשוקעות בבתים אחדים וכמה נציבי עמודים הפזורים על הארץ. מעיין שופע בשם עין אם צפא מספק את צורכי התושבים. יש בכפר קובה [מבנה קבר] שמוקירים בה את שרידי נבי חנאן"[3].

בסקר של הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1882 מתואר הכפר כ-"כפר קטן על ראש גבעה, מוקפת במטעי זיתים[4].

בתקופת המנדט הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במפקד 1922, שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, בשוקבא הייתה אוכלוסייה של 80 נפש, כולם מוסלמים[5], במפקד 1931 גדלה האוכלוסייה ל-89 נפש[6]. בשנת 1945 אוכלוסיית הכפר מנתה 252 תושבים, על פי סקר הכפרים של המנדט הבריטי בארץ ישראל.

לאחר 1967[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מלחמת ששת הימים, ב-1967, עבר הכפר משליטה ירדנית לישראלית. בתחילת שנות ה-80 הפקיע מדינת ישראל כ-225 דונם משטח הכפר לטובת הקמת ההתנחלויות חלמיש ועטרת[7].

בסוף 1981 הוקמה ההתנחלות עטרת, על אדמות שהוכרזו "אדמות מדינה" בחלקו הדרום של הרכס עליו בנוי הכפר. כ-15 מבנים בהתנחלות נבנו מעבר לקו ההכרזה על "אדמות מדינה", על קרקע פרטית בבעלות תושבי הכפר[8].

לאחר הסכם אוסלו, השטח הבנוי של הכפר סווג כשטח B. והפקעו כ-500 דונם מאדמות הכפר בכדי להסית את תוואי כביש 465, כך שיעקוף את הכפר מדרום[9].

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכפר בנוי על המורדות המערביים של פסגה המתנשאת לגובה של 697 מטר מעל פני הים. המעיין הראשי של הכפר הוא "עין דיכלה", הממוקם בוואדי מצפון מערב לכפר. העמק שלמרגלות הכפר קורי "ואדי עין דרא", במרכזו מעיין נוסף בשם "עין דרא". מעיין זה מספק את רוב תצרוכת המים של הכפר. מי המעיין נאגרים לבריכה מקורה וגדולה ומשם נשאבים דרך רשת של צינורות אל הכפר. רוב שטחו של העמק כולל חלקות אדמה המעובדות על ידי תושבי הסביבה. החקלאים באזור מגדלים ירקות אורגניים: שעועית, חסה, חציל, קישוא, פלפל, עגבנייה, כרוב וכרובית. עצי הדר: לימון, תפוז, קלמנטינה, אשכולית ופומלה, בנוסף יש במקום גם חלקות של רימונים וענבים[10].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אום צפא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
  2. ^ Hütteroth, Wolf-Dieter; Abdulfattah, Kamal (1977). Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16th Century. Erlanger Geographische Arbeiten, Sonderband 5. Erlangen, Germany: Vorstand der Fränkischen Geographischen Gesellschaft. ISBN 3-920405-41-2. p. 118
  3. ^ ויקטור גרן,תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ - ישראל - כרך חמישי : השומרון (ב), ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1984, עמודים 76
  4. ^ Conder and Kitchener, 1882, SWP II; p. 290
  5. ^ Barron, 1923, Table VII, Sub-district of Ramallah, p. 16
  6. ^ Mills, 1932, p. 47
  7. ^ Umm Safa Village Profile, ARIJ, p. 16
  8. ^ אורי בלאוחשיפה: הדו"ח הסודי של מערכת הביטחון על הבנייה הבלתי חוקית בהתנחלויות, באתר הארץ, 30 בינואר 2009
  9. ^ עקיבא אלדרפתאום המתנחלים התאהבו בהסכמי אוסלו, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2010
  10. ^ בסאם אלמוהור, גן העדן הנעלם: יום צילומים וירקות אורגניים בעין דרא, באתר "שיחה מקומית", 29 במאי 2014