אומרים ישנה ארץ

ערך זה עוסק בשיר מאת שאול טשרניחובסקי. אם התכוונתם לאלבום מוזיקה של שלמה ארצי, ראו אומרים ישנה ארץ (אלבום).

אוֹמְרִים יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ...
נוסח ראשון	נוסח שני
אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ, אֶרֶץ שְׁכוּרַת שֶׁמֶשׁ… אַיֵּה אוֹתָהּ אֶרֶץ, אַיֵּה אוֹתָהּ שֶׁמֶשׁ? אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ, עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה, שִׁבְעָה כוֹכְבֵי-לֶכֶת צָצִים עַל כָּל גִּבְעָה. אֶרֶץ – בָּהּ יִתְקַיֵּם כָּל אֲשֶׁר אִישׁ קִוָּה – אֵיפֹה הִיא הָאָרֶץ? אַיֵּה אוֹתָהּ גִּבְעָה? נִכְנַס כָּל הַנִּכְנָס, פָּגַע בְּאָח כְּהִגָּמְלוֹ, פּוֹרֵשׂ אֵלָיו שָׁלוֹם – וְאוֹר לָאִישׁ וְחָם לוֹ. אַיָּם: אוֹתָהּ אֶרֶץ, כּוֹכְבֵי אוֹתָהּ גִּבְעָה? מִי יַנְחֵנוּ דֶרֶךְ יַגִּיד לִי הַנְּתִיבָה? כְּבָר עָבַרְנוּ כַמָּה מִדְבָּרִיוֹת וְיַמִּים, כְּבָר הָלַכְנוּ כַמָּה, כֹּחוֹתֵינוּ תַמִּים. כֵּיצַד זֶה תָעִינוּ? טֶרֶם הוּנַח לָנוּ? אוֹתָהּ אֶרֶץ-שֶׁמֶשׁ, אוֹתָהּ לֹא מָצָאנוּ. אוּלַי… כְּבָר אֵינֶנָּהּ? וַדַּאי נִטַּל זִיוָהּ! דָּבָר בִּשְׁבִילֵנוּ אֲדֹנָי לֹא צִוָּה…	אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ, אֶרֶץ רְוַת שֶׁמֶשׁ... אַיֵּה אוֹתָהּ אֶרֶץ? אֵיפֹה אוֹתוֹ שֶׁמֶשׁ? אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה, שִׁבְעָה כּוֹכְבֵי-לֶכֶת צָצִים עַל כָּל גִּבְעָה. אֶרֶץ – בָּהּ יְקֻיַּם כָּל אֲשֶׁר אִישׁ קִוָּה, נִכְנַס כָּל הַנִּכְנָס – פָּגַע בּוֹ עֲקִיבָא. "שָׁלוֹם לְךָ, עֲקִיבָא! שָׁלוֹם לְךָ, רַבִּי! אֵיפֹה הֵם הַקְּדוֹשִׁים, אֵיפֹה הַמַּכַּבִּי?" עוֹנֶה לוֹ עֲקִיבָא, אוֹמֵר לוֹ הָרַבִּי: "כָּל יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים,^[1] אַתָּה הַמַּכַּבִּי"

אומרים ישנה ארץ הוא שיר עברי מאת המשורר שאול טשרניחובסקי, שנכתב בשנת 1923. לשיר שני נוסחים אותם כתב המשורר בהפרש זמן קצר בין זה לזה. הנוסח הראשון מבטא אכזבה וייאוש, בעוד השני מבטא תקווה. השיר הולחן מספר פעמים וזכה לביצועים רבים, אולם הלחן הידוע ביותר הוא מאת נעמי שמר.

תוכני השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנוסח הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנוסח הראשון של השיר נכתב בשנת 1923, במהלך נסיעתו של המשורר בחשמלית בברלין. בנוסח זה מופיעות שאלות רבות על הארץ והדרך אליה, ותשובות להן אין, כפי שממחיש הבית הבא:

אַיָּם: אוֹתָהּ אֶרֶץ,
כּוֹכְבֵי אוֹתָהּ גִּבְעָה?
מִי יַנְחֵנוּ דֶּרֶךְ
יַגִּיד לִי הַנְּתִיבָה?

בנוסח זה ניכרת נימה של אכזבה וייאוש מהארץ וממה שלכאורה היא מבטיחה. השיר מסתיים בדברים הבאים:

אוּלַי כְּבָר אֵינֶנָּה?
וַדַּאי נִטַּל זִיוָהּ.
דָּבָר בִּשְׁבִילֵנוּ
אֲדֹנָי לֹא צִוָּה.

השורה האחרונה מכילה ציטוט של מגילת איכה, טקסט מקראי של חורבן ואובדן תקווה.^[2]

הנוסח השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת הוועידה העולמית של תנועת "החלוץ" שהתקיימה בברלין באביב 1923, כתב המשורר שני בתים נוספים וגם הקריא בוועידה את הנוסח המורחב. בנוסח זה, ששני בתיו הראשונים כמעט זהים לאלה של הנוסח הראשון, ניתנות תשובות לתהיות שמובעות בתחילתו; והדובר משוחח כביכול עם רבי עקיבא, שהוא סמל של גבורה והקרבה, ושומע מפיו את המילים: ”אַתָּה הַמַּכַּבִּי!”, כלומר עליך להביא את הגאולה. נימת הייאוש שבבתים הראשונים מוחלפת באזכור של מורשת העבר היהודי הקדום, המוצגת כדרך לגבור על הייאוש.

ביצועים ועיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר הולחן לראשונה על ידי יואל אנגל בשנת 1924, וזכה לביצועים רבים, אחד המוקדמים שבהם בוצע על ידי החזן ישראל אלטר, אשר הקליט יצירה זו (בנוסח השני) בעת כהונתו כחזן בעיר הנובר שבגרמניה (ככל הנראה בסוף שנות ה-20/תחילת שנות ה-30 של המאה ה-20).^[3] קיימים ביצועים נוספים, בהם של עדה שור, ושל שולמית לבנת ולהקת רון הכרמל.

לחן פופולרי לנוסח זה נכתב על ידי שלמה ארצי בשנת 1973, שגם שר את השיר.^[4] ארצי השמיט את הבית השלישי של הנוסח המקורי, ואת הבית האחרון הפך לפזמון חוזר.

נעמי שמר יצרה בשנת 1979 גרסה המשלבת את שני נוסחיו של טשרניחובסקי. בניגוד לשלמה ארצי, שהפך את הבית המסיים, הפסימי, לפזמון חוזר, שמר השמיטה בית זה מגרסתה. שמר חיברה לחן משלה לגרסתה, ואף ביצעה גרסה זו.^[5] גרסה זו זכתה לביצוע גם על ידי ירדן בר-כוכבא, ושימשה כפתיח הסדרה בנות בראון, בה השתתפה.^[6]

הזמרות אסתר שמיר, מירי אלוני וצילה דגן השתמשו בלחן של נעמי שמר לביצוע גרסה שבה מושמעים שני נוסחיו של טשרניחובסקי גם יחד.^[7]^[8]

השיר בלחן של נעמי שמר בוצע גם כחלק מהמַסֶּכֶת בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות ה-70 למדינת ישראל.^[9]