אומשו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אומשו
奥瑪舒城
סמל ממלכת האדמה
סמל ממלכת האדמה
מדינה / טריטוריה ממלכת האדמה
מושל המלך בומי


מיקומה של אומשו בעולם האווטאר

אומשואנגלית: Omashu; בכתב סיני: 奥瑪舒城) היא עיר בדיונית המופיעה בסדרת הטלוויזיה המונפשת "אווטאר: כשף האוויר האחרון".

העיר היא השנייה בגודלה בממלכת האדמה לאחר הבירה בה-סינג-בה והיא ידועה בעיקר בזכות מערכת המשלוחים המפורסמת שלה. העיר הייתה אחד ממעוזי ההתנגדות הגדולים ביותר של ממלכת האדמה במלחמת מאה השנים עד אשר נכבשה על ידי צבא אומת האש, ושוחררה על ידי המלך בומי במהלך יום השמש השחורה[א].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייסוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפור הקמת העיר מבוססת על אגדה עתיקה אשר על פיה, עוד לפני שבני האדם ידעו להשתמש בכשפויות, היו באזור אומשו שני כפרים אשר ניהלו מלחמה ביניהם. שו ואומה, אשר היו כל אחד מכפר אחר התאהבו בחשאי משום שמכריהם לא היו מקבלים את קיומה של מערכת יחסים עם "האויב". בני הזוג מצאו דרך להיפגש בחשאיות על ידי כך שהתבוננו בדרך החפירה של הגיריות וכך למדו כיצד לכשף אדמה והיו לכשפי האדמה הראשונים בעולם. בעזרת הכשפות הם חפרו מנהרה מסובכת בתוך ההר המפריד בין שתי הכפרים, וכך הם יכלו להיפגש בתדירות בלבו של ההר[1].

מערכת היחסים שלהם נגדעה לאחר ששו נהרג במהלך הלחימה בין שני הכפרים. אומה, מוכה בצער הפגינה את יכולות הכשפות האדירות שלה כלפי תושבי שתי הכפרים וכמעט שהחריבה אותם. אך במקום להחריבם היא דרשה מתושבי שני הכפרים לסיים את הסכסוך במידית, וכך הכפרים חברו לעיר אחד מאוחדת אשר נקראה "אומשו" – על שמם של זוג האוהבים[1].

תקופת אווטאר יאנגצ'ן[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם היווסדה, נקטה אומשו במדיניות רווחה אשר צמצמו את הפערים בין העשירים ועניים. בתקופת אווטאר יאנגצ'ן פרחה כלכלת העיר ואומאשו הפכה למטרופולין ומרכז מסחרי חשוב[2].

תקופת אווטאר קיושי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מותו של אווטאר קורוק, השתתף שליט אומשו, בורו, בחיפושים אחר האווטאר החדש אך נכשל כמו רבים אחרים. לאחר מכן התגלתה קיושי כאווטאר הבאה. בתקופה זו הוקם בעיר בסיס של הארגון החשאי "האופרה המעופפת", שסייעו לקיושי[3].

במהלך סדרת הכיבושים של צ'ין הכובש נכבשה גם העיר אומשו ונשארה תחת שלטונו עד לתבוסתו בקרב מול אווטאר קיושי[4].

קיושי תמכה במינויה של גואו שון לשליטת אומשו ולאחר מינויה היא החלה לתאר את מעשיו של מלך האדמה ג'אלון כזולים ואנוכיים. בעקבות כך, התפתחה יריבות קשה בין בה-סינג-סה לאומאשו שריגלו זה בארמונו של זה. גואו שון עשתה כל שביכולתו על מנת לערער את מעמדו של מלך האדמה וכאשר קרו מספר תקלות במערכת הדואר של העיר חשדה גואו בטעות כי ידו של מלך האדמה בדבר[5].

מלחמת מאה השנים וכיבוש העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אומשו לאחר כיבושה על ידי צבא אומת האש

עם פלישת אומת האש לשטחי ממלכת האדמה נכבשו שטחים נרחבים על ידי הפולשים, בה-סינג-סה ואומשו נותרו שני מעוזי ההתנגדות הגדולים היחידים בממלכה[6] ואומשו הפכה ליצואנית נשק ואספקה עיקרית למאמץ המלחמתי[7].

עם עלייתו של שליט האש אוזאי לכס השלטון באומת האש הוא הפך את כיבוש אומשו לאחת ממטרותיו העיקריות במלחמה[8] וצבא אומת האש החלו לבנות גשרי מתכת ארוכים על מנת שיועלו לעבור את התהום המקיפה את העיר[9]. עם התחלת המצור על העיר נכנע בומי שליט אומאשו למסר את העיר לידי אומת האש. בומי ורוב חייליו נכלאו על ידי הכובשים אך כמה מהם הצליחו להימלט והקימו יחידות התנגדות שנקטו בלוחמת גרילה כנגד צבא אומת האש[10].

לאחר הכיבוש, העיר כולה עברה שיקום מאסיבי כדי להתאים טוב יותר לצרכים של אומת האש והחלה בניית פסל בדמותו של שליט האש אוזאי. כמו כן, במקומו של הארמון ששימש את בומי הוחרב ובמקומו הוקם ארמון חדש ששימש את אוקאנו, מושל אומאשו מטעם שליט האש אוזאי[10].

שחרור העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם רדת החשיכה ביום השמש השחורה[א], השתחרר המלך בומי מתא הכלא שלו והביס את צבא אומת האש שנותרו ללא יכולת הכשפות. הוא הרס את פסלו של שליט האש אוזאי שבנייתו הושלמה וכן הרס את הארמון שנבנה לכבוד שליט האש ושחרר את אומשו מהשלטון הזר[11].

כיבוש קובירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מותה של מלכת האדמה הו טינג, הצליחה אומשו להתנגד לשלטון קובירה במשך כשלוש שנים[12] עד שנכבשה על ידה[13][14]. העיר שוחררה לאחר כישלון פלישת קובירה לרפאבליק סיטי וחזרה לשליטת מלך האדמה החדש, וו[15].

גאוגרפיה וגישה לעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר אומשו שוכנת בלבו של רכס הרי קולאו בדרום-מערב ממלכת האדמה[16]. מסביב לעיר בנויה חומת אבן גדולה שלמרגלותיה עמק שאינו מאפשר גישה לעיר מלבד הדרך המרכזית שהיא שביל צר ותלול. במהלך המלחמה, נסיונותה של אומת האש לכיבוש העיר נחלו כישלון בזה אחר זה בשל דרכי הגישה המפותלים של העיר[7].

שער הכניסה מורכב משלושה דלתות בזה אחר זה, השערים עשויים מגושי אבן מסיביים, כשכל אחד בעובי מטר וחצי ובגובה של למעלה משלושים מטר. הדרך היחידה לפתוח את השערים היא באמצעות כשפות אדמה, אותה מבצעים בתדירות החיילים השומרים על העיר[6][16].

נוף עירוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר אומשו בעיבוד הלייב אקשן של "אווטאר"

העיר אומשו בנויה על מספר גבעות כשהארמון של שליט אומאשו נמצא בפסגתו של הגבעה האמצעית והגבוהה ביותר. בעיר קיימים אלפי בתים הן של אצילים והן של אנשים פשוטים. הבתים באומאשו בנויים לרוב מאבן ולהם גגות רעפים ירוקים[17].

מערכת הדואר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת הדואר של אומשו פרוסה על פני כל העיר

מערכת הדואר של אומשו היא מסלול נרחב של מגלשות הפרוסות ברחבי העיר דרכן מועברים משלוחים ממקום למקום בעזרת כוח המשיכה וכשפות אדמה[6].

המגלשות הורכבו לראשונה בתקופת שלטונה של המלכה גואו שון, ומספר תקלות במערכת ופציעות של תושבים גרמו לה לחשוד בטעות כי ידו של מלך האדמה בדבר[18].

שלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

השלטון באומאשו נתון בידיו של מונרך בעל סמכויות נרחבות ואינו מושפע מהשלטון המרכזי בבה-סינג-בה מלבד נושאים לאומיים, כדוגמת גיוס חיילים והכרזת מלחמה הנתונים לסמכותו הבלעדית של מלך האדמה[6].

עם כיבוש העיר על ידי אומת האש, נכלא המלך בומי, ושליט האש אוזאי מינה מושל מטעמו אשר החיל שלטון צבאי על התושבים[10]. עם סיום המלחמה חזרה ההנהגה לידיו של המלך בומי[11].

שליטי אומשו הידועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת שלטונו מלך האדמה בתקופתו
בורו חייו המאוחדים של אווטאר קורוק וראשית חייה של אווטאר קיושי
גואו שון חייה המאוחרים של אווטאר קיושי וראשית חייו של אווטאר רוקו ג'יאלון
בומי תקופת אווטאר אנג ומלחמת מאה השנים קואי

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אירוע ליקוי חמה נדיר, בעקבותיו נפגעת יכולת כשפות האש של כשפי האש במשך כל זמן הליקוי

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 יהושע המילטון, אווטאר: כשף האוויר האחרון - עונה 2 פרק 2 ("מערת האוהבים"), באתר ניקלודיאון, ‏24 במרץ 2006
  2. ^ FC Yee, 9, השחר של יאנגצ'ן, ארצות הברית: Abrams Books, 19 ביולי 2022, מסת"ב 978-1-4197-5677-1
  3. ^ FC Yee, 1, עלייתה של קיושי, ארצות הברית: Abrams Books, 16 ביולי 2019
  4. ^ ג'ון אובריאן, אווטאר: כשף האוויר האחרון - עונה 2 פרק 5 ("יום האווטאר"), באתר ניקלודיאון, ‏28 באפריל 2006
  5. ^ Avatar Legends: The Roleplaying Game, גרסה 1.0, 2022, עמ' 54
  6. ^ 1 2 3 4 ג'ון אובריאן, אווטאר: כשף האוויר האחרון - עונה 1 פרק 5 ("מלך אומשו"), באתר ניקלודיאון, ‏18 במרץ 2005
  7. ^ 1 2 atla-lore-archive, Location: Omashu, Tumblr
  8. ^ אווטאר אגדות: משחק התפקידים. מדריך ההרפתקאות של וואן שי טונג, גרסה 1.0, 2022, עמ' 124
  9. ^ atla-lore-archive, Location: The Battle of Omashu, Tumblr
  10. ^ 1 2 3 אליזבט וולץ', אווטאר: כשף האוויר האחרון - עונה 2 פרק 3 ("בחזרה לאומשו"), באתר ניקלודיאון, ‏14 באפריל 2006
  11. ^ 1 2 אהרון אהז, אווטאר: כשף האוויר האחרון - עונה 3 פרק 19 ("כוכב השביט של סוזין, חלק 2"), באתר ניקלודיאון, ‏19 ביולי 2008
  12. ^ ג'ושוע המילטון, האגדה של קורה - עונה 4 פרק 1 ("אחרי כל השנים האלה"), באתר ניקלודיאון, ‏3 באוקטובר 2014
  13. ^ קייטי מאטילה, האגדה של קורה - עונה 4 פרק 4 ("הקריאה"), באתר ניקלודיאון, ‏24 באוקטובר 2014
  14. ^ מייקל דנטה דימרטינו, האגדה של קורה - עונה 4 פרק 7 ("שוב ביחד"), באתר ניקלודיאון, ‏14 בנובמבר 2014
  15. ^ מייקל דנטה דימרטינו, האגדה של קורה - עונה 4 פרק 13 ("תחנה אחרונה"), באתר ניקלודיאון, ‏19 בדצמבר 2014
  16. ^ 1 2 מייקל טייטלבאום, המגילות האבודות: אדמה, ארצות הברית: סיימון אנד שוסטר, ניקלודיאון, 23 בינואר 2007, עמ' 111
  17. ^ כפי שנראה בתמונה
  18. ^ Avatar Legends: The Roleplaying Game, גרסה 1.0, 2022, עמ' 55