אונגנייאו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אונגנייאוקוריאנית: 웅녀; הנג'ה: 熊女, פשוט כמשמעו: אשת-דוב) היה דוב שהפך לאישה על פי מיתוס בריאת העולם של האומה הקוריאנית.

האגדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי האגדה, נמר והדוב (אונגנייאו) גרו יחד במערה והתפללו לאלוהים הוואונג שיהפוך אותם לאנושיים. הוואונג שמע את תפילותיהם ונתן להם 20 שיני שום, צרור סחלבים והורה להם להישאר מחוץ לאור השמש ולאכול רק את האוכל הזה במשך 100 יום. בגלל הרעב, הנמר עזב את המערה לאחר כ-20 יום, אך הדוב נשאר בפנים. לאחר 21 יום הוא נהפך לאישה.

אונגנייאו הייתה אסירת תודה והקריבה מנחות להוואונג. היעדר בעלה (הנמר) הביא אותה לדיכאון, והיא החלה להתפלל מתחת לעץ שדר קדוש (בקוריאנית: 신단수; הנג'ה: 神 檀 樹) כדי להתברך בילד. הוואונג שמע את תפילותיה ונרגש עמוקות. הוא לקח את אונגנייאו לאשתו וזמן קצר לאחר מכן היא ילדה בן, דנגון, שימשיך וייסד את האומה הקוריאנית.

פרשנות לסיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם שני מאפיינים עיקריים של אונגנייאו. המיתוס המכונן של האומה הקדומה הקוריאנית בדרך כלל מגדיר את קו הדם האבהי של המייסד כצ'ונסין (בקוריאנית: 천신; הנג'ה: 天神, אל השמים) ואת קו האם כג'יסין (בקוריאנית: 지신; הנג'ה: 地 神, אלת הארץ). כתוצאה מכך, אונגנייאו נחשב לסוג של טוטם המזוהה כמתחיל שושלת האם של דנגון.

מצד שני, לדוב עצמו יש משמעות דתית. הדוב הוא אל הארץ ומסמל את ייצור מוצרים בתרבות החקלאית. לפיכך, דובים מתפרשים בעיקר כנקבה. אונגנייאו מתפרשת גם כן כסוג של אלה נקבתית או נשית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

P culture.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא תרבות ובנושא מדינות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.