אונה לנדסברגיינה
| לידה |
1894 דובלן, לטביה |
|---|---|
| פטירה |
1957 (בגיל 63 בערך) קובנה, ברית המועצות |
| מדינה |
ליטא |
| תארים |
דוקטור |
| בן זוג |
Vytautas Landsbergis-Žemkalnis |
| ילדים |
ויטאוטאס לנדסברגיס, Alena Karazijienė, Gabrielius Žemkalnis-Landsbergis |
| פרסים והוקרה |
חסידת אומות העולם (3 באוגוסט 1995) |
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | אונה לנדסברגיינה |
אונה לנדסברגיינה (בליטאית: Ona Landsbergienė; 14 ביולי 1894 – 22 במרץ 1957) לבית יאבלונסקיס (Jablonskytė) ידועה גם כאונה לנדסברגיינה-יאבלונסקייטה (Jablonskytė-Landsbergienė), הייתה רופאת עיניים ליטאית. היא הצילה ילדה יהודית במהלך השואה בליטא והוכרה בתור חסידת אומות העולם ב-1995.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולדה ביורמלה (אז בתחומי האימפריה הרוסית וכיום בלטביה) ליונאס וקונסטנציה יאבלונסקיס. אביה היה בלשן וחוקר שפות ליטאי נודע ואמה - סופרת. במהלך מלחמת העולם הראשונה היא שירתה כאחות רחמניה בבית חולים של הצבא הרוסי ובהמשך למדה רפואה בסנקט פטרבורג. בתום הלימודים חזרה לליטא. בליטא התמחתה ברפואת עיניים. עבדה בבית חולים של הצלב האדום בקובנה, לאחר מכן בבית חולים האוניברסיטאי של אוניברסיטת ויטאוטאס הגדול. בשנת 1934 החלה לנהל מרפאת עיניים פרטית. לאחר סיפוח ליטא לברית המועצות, עברה לעבור במרפאה ממשלתית בקובנה, שם עבדה עד סוף חייה.
מעשה ההצלה בשואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באביב 1944 פנתה אל אונה לנדסברגיינה, פרומה גורביץ', אחת מאסירות בגטו קובנה. גורביץ' הייתה רופאת ילדים, היא הכירה את לנדסברגיינה מתקופת עבודה בבית החולים האוניברסיטאי. לגורביץ' היה אישור לצאת לעבוד מחוץ לגטו והיא ניצלה את זה, כדי לנסות למצוא אנשים, שיסכימו להחביא את בתה בלה, בת ה-16. כולם סירבו, מחשש לעונש כבד מצד הנאצים על הסתרת יהודים. אך אונה לנדסברגיינה מיד נענתה לבקשתה. היא הסתירה את בלה בבית הקיץ של המשפחה, באזור כפרי מחוץ לקובנה. בלה התגוררה בבית הקיץ במשך כחודש, כאשר אונה לנדסברגיינה דואגת לה למזון. כעבור חודש נעצר הבן הבכור של לנדסברגיינה על ידי גסטפו, בחשד לפעילות מחתרתית אנטי-נאצית. היה חשש שהנאצים יערכו חיפוש בבית הקיץ של המשפחה וכך יגלו את בלה. לנדסברגיינה העבירה את בלה חזרה לקובנה. שם נמצא לא מקום מסתור אחר, ביחד עם אמה. בלה גורביץ' שרדה את השואה. בלה גורביץ' (לימים רוזנברג) עלתה לארץ והגישה את הפרטים אודות מציליה ליד ושם. ב-3 באוגוסט 1995, הוכרה אונה לנדסברגיינה על ידי יד ושם בתור חסידת אומות העולם.[1]
חייה האישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1921 התחתנה אונה יאבלונסקיינה עם הארכיטקט ויטאוטס לנסברגיס-ז'מקליס. לזוג נולדו שני בנים ובת. הבן הצעיר, ויטאוטס לנדסברגיס הבן, כיהן כיושב ראש הפרלמנט של ליטא בשנים 1990–1992 ובשנים 1996–2000.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אונה לנדסברגיינה, באתר יד ושם (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ אונה לנדסברגיינה, באתר מרכז המידע אודות השואה, יד ושם
