אונטולוגיה (מדעי המידע)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אונטולוגיה בתחום חקר המרשתת (האינטרנט) הוא מסמך או אוסף נתונים, המגדיר באופן רשמי את היחסים בין מונחים. מקור המונח בפילוסופיה, שם אונטולוגיה היא תאוריה על הדברים הקיימים בעולם ומאפייניהם. לאונטולוגיה משמעות דומה בתחום ניהול הידע וכן בתחום הניתוח הלשוני במדעי השפה (לינגוויסטיקה).

הוויה ארגונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אונטולוגיה של ארגון (או בעברית, "הוויה ארגונית"), היא השפה בה הארגון מדבר - עולם המינוחים, הקשרים וההקשרים ביניהם. זהו אוסף המונחים המוסכם, כולל ההגדרות והפרשנות של מונחים אלו, וכן אמונות ותובנות הקיימות בארגון.

האונטולוגיה מסייעת לניהול הידע בארגון, על ידי בחינה שיטתית ומסודרת של הנושאים השונים, על מנת לאתר חסרים בידע, ולזהות ידע קיים שאינו מנוהל. כתוצאה מניהול ידע יעיל, מתקבלת תשתית תקשורת אמינה בין בעלי הידע בארגון, וסידור יעיל של מאגרי הידע המתועדים על פי סיווג שיטתי (טקסונמיה). קיומו של ניתוח אונטולוגי של ארגון (ניתוח הוויית הארגון) מסייע להפיכת ידע סמוי לידע גלוי החשוב בעת עיבוד תוכן חשוב וקבלת החלטות בעניינו.

אונטולוגיה של רשת (הוויה רשתית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אונטולוגיה של רשת (ובעברית: הוויה רשתית) היא אונטולוגיה של רשת מחשבים - בדרך כלל מדובר בזו של המרשתת (רשת האינטרנט).
הוויה רשתית היא השפה המתקבלת מהתוכן הקיים ומשמעויותיו ב'תחום' כלשהו ברשת. ניתוח אונטולוגיה של רשת והגדרתו משמשים בתחום ניהול הידע.


בדרך כלל הוויה רשתית מוגדרת על ידי הנחת יסוד (אקסיומה) ומערכת כללים לייחוס. הנחת היסוד מגדירה רמות שונות של 'עצמים' (אובייקטים) ומקשרת ביניהם. באופן זה אפשר לסווג מידע מסוים ממאגרי המידע תחת הגדרות שונות ולמצוא או לאחזר מהמאגר את המידע הזה בדרכים שונות.

חיפושי תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש טיפוסי להוויה רשתית הוא בחיפוש ממוחשב. במקרה זה המחשב יוכל לאחזר את המידע דרך מילים הקשורות לבקשת המשתמש, אף על פי שהמשתמש לא רשם את אותן המילים עצמן אלא רק ביטוי הקשור למילים ששימשו לחיפוש, ביטוי בעל משמעות זהה או קרובה. לדוגמה: לבקשת חיפוש אחר "מתכון" תוכנת החיפוש תוכל לתת רשימה לפי חיפוש אחר "ספר בישול" - אף שבצמד המילים "ספר" ו"בישול" אין את המילה "מתכון".

כמו כן הגדרת ההוויה הרשתית מאפשרת לבדל בין תוצאות חיפוש על פי המשמעות. על פי הדוגמה הקודמת, אותה תוכנה תוכל גם לחפש אחר "אלגוריתם" - המילה הלועזית לאחת המשמעויות של מתכון, הפעם משמעות שונה לחלוטין מזו המשותפת למתכונים ולספרי בישול.

פיסות מידע שונות פעמים רבות יכולות לקבל אפיון משותף, אף שאינם בהכרח בעלי אותו סוג תוכן. לדוגמה מיקום יכול לשמש אפיון הן למלל שמהווה כתובת דואר מלאה והן לטקסט במסמך בן שתי אותיות המייצגות שם עיר בארצות הברית.

הגדרות שונות או תת-הגדרות שונות וההקשרים ביניהם הם כלי חשוב לניתוחים ואיחזור מידע מן הרשת והמרשתת (רשת האינטרנט). המידע המתקבל באופן זה מן הרשת הוא דמוי חשיבה אסוציאטיבית, לפי הקשרים. וכך, אם נבקש למשל מיקוד מנוע החיפוש יעלה את אתר העירייה של אותה עיר או את הגדרתה בוויקיפדיה.

הגדרת ההוויה הרשתית ומשמעותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגדרת המונחים שיובילו לאונטולוגיה היא תהליך מורכב, הדורש חשיבה מדעית. יש להגדיר באופן יעיל כל עצם (כל 'אובייקט' ממוחשב) כך שיכיל בתוכו או יקושר אל עצמים נוספים בעלי הֶקְשֵר משמעותי, עד שנוצרת 'רשת הקשרית' (אסוציאטיבית). לדוגמה, בסיפור חייו (ביוגרפיה) של רופא ניתן לראות היכן למד. מידע זה עשוי להיות משמעותי לבני אדם, אך בלא הניתוח האונטולוגי המלל בסיפור זה 'מוכר' למחשב רק כקובץ עם תוכן של אותיות (ומלים) חסרי משמעות. חיפוש על פי מילים בלבד לא ימצא את המידע, או ימצא מידע רב שאינו שייך לחיפוש במשמעות שהתכוונו אליו. לעומת זאת, אם תהיינה הגדרות של משמעות המוצמדות לתוכן, החיפוש יוכל להפיק מתוך הביוגרפיה של הרופא את המידע הנדרש בלבד, מסווג ומתומצת על פי המאפיינים הנדרשים להצגת קורות החיים שלו, ובכך לחסוך מהאדם קריאת מידע רב ומיותר.

יש המציגים את ההוויה הרשתית כאשר זו הוגדרה, כמאפשרת את ה"הבנה" או ה"תובנות" של המחשב, הבנה או תובנות המשותפים לאדם, היוצרים את ה"שפה המשותפת" בין האדם למחשב. על מנת שיוכלו לפעול באופן הדדי, ועל מנת שהמחשב יוכל לתת מידע משמעותי תמציתי ונכון בעקבות הבקשה, על פי משמעותה בעיני המבקש.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]