אוניברסיטת ג'נובה

אוניברסיטת ג'נובה
Università degli Studi di Genova
Genuense Atheneum
	הבניין המרכזי של אוניברסיטת ג'נובה - מושב האתנאום
אוניברסיטה
תקופת הפעילות	1481–הווה (כ־543 שנים)
קמפוס	ג'נובה, אימפריה, סבונה, לה ספציה, קיאווארי, ליבורנו, פייטרה ליגורה
בעלי תפקידים
רקטור	פדריקו דלפינו
צוות	1711
תלמידים
	32,284 (2020)
מיקום
מיקום	ג'נובה, איטליה
מדינה	איטליה
קואורדינטות	44°24′53″N 8°55′36″E / 44.4148535°N 8.9266209°E
	https://unige.it/it/
	(למפת איטליה רגילה) בארי נאפולי בולוניה רומא מילאנו טורינו קליארי פלרמו פירנצה ונציה קטנזארו סיציליה סרדיניה קור. צרפת שווייץ אוסטריה סלובניה הונגריה קרואטיה בוסניה; והרצגובינה; מ. תוניסיה אלג'יריה הים; האדריאטי; הים הטירני הים; הליגורי; הים התיכון אוניברסיטת ג'נובה

אוניברסיטת ג'נובה או בשמה המלא "אוניברסיטת הלימודים של ג'נובה" (באיטלקית:L'Università degli Studi di Genova או Università di Genova בקיצור UniGe) היא אוניברסיטה ממלכתית איטלקית שנוסדה בשנת 1481. היא שוכנת במרכז ההיסטורי של ג'נובה ולה שלוחות בערים שונות של חבל ליגוריה. - אימפריה, סבונה, לה ספציה, קיאווארי ופייטרה ליגורה. היא כוללת שש ה בתי ספר גבוהים. המוסד קם בזמנו על ביסוד התאגדויות של מורים ותלמידים שהתארגנו בג'נובה במסגרת מכללות למשפטים, תאולוגיה, רפואה ואמנויות החל מהמאה ה-13 אוניברסיטת ג'נובה נמצאת בקשר הדוק עם המכון האיטלקי לטכנולוגיה IIT ומתכננת בניית פקולטה חדשה להנדסה בקרבת הפארק המדעי טכנולוגי "גרייט קמפוס" בארצלי.

קמפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוניברסיטת ג'נובה כוללת כמה קמפוסים עצמאיים השוכנים במספר אזורים עירוניים. ידועים במיוחד מתחם האוניברסיטה ברחוב באלבי 5 בעיר ג'נובה עצמה, שעוצב על ידי האדריכל ברטולומאו ביאנקו ונבנה ב-1640, כמו כן הקופמלקס החדש בוואלטה פוג'יה (Valletta Puggia) שנבנה בשנים 1980–1990 והמאחסן את המחלקות לכימיה, מדעי המחשב, מתמטיקה ופיזיקה, והמושב החדש של הפקולטה לכלכלה, שנבנה בשנת 1996 על ידי שיקומם של רציפי נמל ישנים. הגן הבוטני של האוניברסיטה (Orto Botanico) משתרע על 10 דונם במרכז העיר, מיד מתחת לבניין המרכזי של האוניברסיטה. הקמפוסים האזוריים נמצאים בסבונה, אימפריה, סנטה מרגריטה ליגורה, ונטימיליה ולה ספציה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקולטות בימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכללה למשפטים (Il Collegio dei Giudici) פעלה באופן ודאי כבר בשנת 1307 כשקפיטני העם החליטו לפטור את חברי המכללה מכל מס ומגאבלה. המכללה לרפואה נוסדה בערך באותה תקופה. ב-1353 חבריה זכו גם הם לפטור ממסים. תקנון המכללה לרפואה נקבע רשמית ב-8 באוגוסט 1481 על ידי "מועצת הזקנים" שלה. המכללה לתאולוגיה זכתה להכרת האפיפיור סיקסטוס הרביעי בבולה בשנת 1471 . אפיפיור זה היה בן העיר סבונה ושמו בלידה היה פרנצ'סקו דלה רוברה. (Francesco della Rovere) המכללות הנ"ל זכו לתרומות משמעותיות, בין היתר, תרומתו של אטורה וראנצה שנקבעה בצוואתו ב-1512. תרומה זו איפשרה את הקמתן בעיר של ארבע קתדרות לרפואה. גם אנסאלדו גרימלדי הוריש בשנת 1536 סכומים שאיפשרו את הקמתן של קתדרות למשפט קאנוני, משפט אזרחי, פילוסופיה של המוסר ומתמטיקה.

מכללת סן ג'ירולמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1569 הקתדרות של המכללות הישנות שולבו בבתי הספר של הישועים, שהתחילו עוד ב-1554 לפעול בג'נובה בתחום החינוך. המכללה הישועית מצאה אחרי כמה נדודים, מושב קבוע בקרבת כנסיית סן ג'ירולמו דל רוזו ונקראה משום כך מכללת סן ג'ירולמו.^[1] בניין המכללה נבנה על יד הכנסייה על ידי האדריכל ברטולומאו ביאנקו ונכנס לשימוש החל מ-1640. הוא משמש כיום את הרקטורט של האוניברסיטה. פרט לארבע כיתות נמוכות ללטינית, המכללה כללה, בין היתר, שתי קתדרות לרטוריקה, למתמטיקה, ללוגיקה ולפיזיקה, שתי קתדרות לתאולוגיה סכולסטית, אחת לתאולוגיה של המוסר, ואחת למשפט קאנוני,^[1] מכללת סן ג'ירולמו לא נחשבה עדיין לאוניברסיטה ומי שביקש להמשיך בלימודים עשה זאת מחוץ לגבולות הרפובליקה של ג'נובה באוניברסיטאות בפאביה, פארמה ורומא.^[1]

אוניברסיטת ג'נובה (1805-1773)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1773 עם ביטול ארגון הישועים - Compagnia di Gesù -על ידי האפיפיור קלמנס, המכללה הוכרזה לאוניברסיטה והיא הועמדה תחת פיקוח הסנאט של הרפובליקה של ג'נובה שהיה מוסמך למנות פרופסורים ומרצים. הוקם מחלק לחינוך המורכב מנכבדים ג'נובזים והוקמו מחדש כל הקדתרות הקודמות, גם בחינוך הגבוה (קאנונים קדושים, משפט אזרחי, פילוסופיה, פיזיקה, תאולוגיה, לוגיקה ומטפיזיקה) וכן בחינוך הביניים (כיתות לרטוריקה, קריאה, כתיבה). הופרדה הוראת הפיזיקה (שהייתה באחריות האב גלי'צריו סנקסאי) מזו של הפילוסופיה. ב-1777 הוקמה קתדרה ומעבדה לכימיה, בראשות גוליילמו באט שיזם גם הקמת הגן הבוטני בגבעה שמאחורי בניין האוניברסיטה. אחרי 25 באוקטובר 1781 האוניברסיטה הוסמכה להעניק את כל התארים בתאולוגיה ובאמצעות צו מ-29 באפריל 1782 סונפה המכללה לתיאולוריה לפקולטה לתאולוגיה. המחלק לחינוך החליט להנהיג מקצועות בעלי צביון יישומי-ניסיוני. ב-1784 הפעיל קתדרות לאריתמטיקה מסחרית, להיסטוריה של הטבע ולפיזיקה ניסיונית, כשהאחרונה צוידה במעבדה משלה. הקורס לאלגברה ולגאומטריה הופקדו זמנית על המרצה למטפיזיקה שלימד אותו חינם.

הרפובליקה הליגורית, שנוסדה בג'נובה על ידי נפוליאון בונפרטה לפי דגם צרפתי, הוציאה ב-1802 תקנון שארגן את האוניברסיטה בארבע פקולטות: תאולוגיה, פילוסופיה, משפטים ורפואה.^[2] בראש האוניברסיטה הועמדה ועדה בת חמשה עמיתים, אחד לכל פקולטה ועוד נציג שנבחר על ידי המורים. לימודי הרפואה שהתנהלו עד אז בבית החולים פמטונה הועברו תחת חסות האוניברסיטה. נדרש מחזור לימודים של שלוש עד ארבע שנים תחת פיקוח הוועדה שתכננה את הבחינות הדרושות לקבלת התארים.

האוניברסיטה הקיסרית, אחר כך האקדמיה הקיסרית של ג'נובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי הקמת האימפריה הצרפתית הראשונה שהטמיעה בתוכה את הרפובליקה הליגורית, החינוך הגבוה הוענק במסגרת בתי ספר מיוחדים למשפטים, רפואה, מדעי הפיזיקה והמתמטיקה, מדעי המסחר, לשון ושפה ורוקחות. כמו כל המרכזים האוניברסיטאים שבאימפריה הנפוליאונית, אוניברסיטת ג'נובה סונפה לאוניברסיטה הקיסרית של פריז. האוניברסיטה כללה 40 קתדרות ו-600 סטודנטים. התקציב מומן מהון שהובא לחוץ לארץ על ידי הישועים, עוד לפני התפרקות ארגונם, בייחוד ללונדון ולאוסטריה. ^[3] נערך ארגון מחדש של הקתדרות:בוטלה זו לתאולוגיה שנלמדה במסגרת הסמינר, גם הקתדרות למשפטים צומצמו לארבע. הוקמו לעומת זאת קתדרות לאסטרונומיה, לספרות צרפתית ולהיסטוריה.^[3] האתנאום בג'נובה קיבל ב-1805 את השם "האוניברסיטה הקיסרית של ג'נובה" וב-1809 את השם "האקדמיה הקיסרית של ג'נובה".^[3]

אוניברסיטת ג'נובה במתכונת הנוכחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי נפילתו של נפוליאון הממשלה הזמנית של הרפובליקה של ג'נובה מינתה מחלק חינוך חדש וב-1815 בעקבות קונגרס וינה נכנסה האוניברסיטה תחת חסותה של ממלכת סרדיניה וזכתה לאותן זכויות יתר שקיבלה אוניברסיטת טורינו. בעת התנועות התחייה האיטלקית בשנים 1821–1823 ובשנים 1830–1835 האוניברסיטה נסגרה בגלל המהומות בשם שמירת הסדר הציבורי. באתנאום נשמר עדיין דגל הטריקולור הראשון, סמל לאחדותה הלאומית של איטליה, שהונף ברחובות ג'נובה ב-10 בדצמבר 1847 על ידי הסטודנטים בראשות גופרדו מאמלי, לרגל מלאת 101 שנה מגירוש האוסטרים מהעיר. ב-1870 הוקם מנהל (רג'יה) של בתי הספר הגבוהים ללימודי ים ומדעי הכלכלה והמסחר, שמוזגו ב-1936 עם מנהל האוניברסיטה (Regia Università degli Studi di Genova ) ונקראו מכאן ואילך פקולטה להנדסה ופקולטה לכלכלה ומסחר. ב-1862 החוק מטאוצ'י סיווג את אוניברסיטת ג'נובה כאוניברסיטה בעלת רמה שנייה. ב-1885 הועברה לרמה ראשונה, שאושרה סופית אחרי רפורמת ג'נטילה משנת 1923. בשלהי המאה ה-20 האוניברסיטה התרחבה במהירות והקימה קמפוסים חדשים. ב-1996 הוקמו כמה מחלקות בסבונה באזור קסרקטין לשעבר. הקמפוסים מארחים את המחלקה להנדסה וכן קורסים לניהול עסקים. הוקמו מעבדות לסימולציה, לוגיסטיקה והנדסת תעשייה. בשנת 2021 אוניברסיטת ג'נובה התמקמה במקום 401–500 בין המוסדות האוניברסיטאים בעולם לפי הסיווג Academic Ranking of World University (ARWU). היא תפסה את המקום ה-40 בעולם התחום הנדסת הים/אוקיינוס. ^[4] היא תפסה את המקום הראשון באיטליה בתחום האוקיינוגרפיה, המקום השלישי באיטליה בתחומי הננומדע והננוטכנולוגיה, והמקום החמישי באיטליה בתחום הפיזיקה. ^[4]

פקולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדריכלות
הנדסה
כלכלה
מדעי הרוח (scienze della formazione)
מדגעי המדינה
משפטים
מתמטיקה, פיזיקה, מדעי הטבע
ספרות ופילוסופיה
רפואה וכירורגיה
רוקחות
שפות וספרויות זרות

אישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרצים ידועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוואנדרו אגאצי, פילוסוף
אלברטו מריה בדרידה, מתמטיקאי
ג'רולמו בוקארדו, כלכלן ופוליטיקאי
קרלו בקי, פיזיקאי
אובלדו ברביארי, גאופיזיקאי
פלביו ברונצ'לי, פילוסוף
ארצ'יירו ברניני, פיזיקאי
אליו ג'ואנולה, רומניסט,
ג'אטקומו דבוטו, בלשן
אדלברטו ואלגה, גאוגרף
אנטוניו טאבוקי, סופר ובלשן
אאוג'ניו ג'וזפה טוליאטי, מתמטיקאי
רנאטו מנהיימר, סוקר דעת הקהל
ג'וי מרינו, חוקר סייבר
פרנצ'סקו דלה קורטה, בלשן - רומניסט
קוראדו מלטזה, היסטוריון של האמנות
אדוארדו סנגווינטי, סופר
אנטוניו סקרפה, אתנולוג
קרלו פוצ'י, מתמטיקאי
אטורה פנצ'יני, פיזיקאי
קרלו פרצ'רו, תסריטאי
אגארדו צ'אני, מתמטיקאי
פאוסוטו קואוקולו, משפטן
סטניסלאו קניצארו, כימאי ופוליטקיאי,
מיקלה פדריקו שאקה, פילוסוף

תלמידים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנדיקטוס החמישה עשר (ג'אקומו דלה קייזה), אפיפיור, למד תאולוגיה בג'נובה
אורנלה בארה, רוקחת, מייסדת חברת התרופות "די פארמה"
- קוסטס גאורגאקיס, פעיל אנטיפשיסטי, הצית את עצמו במחאה נגד הכת הצבאית ביוון מהשנים 1967–1974
פרנקו מלרבה, האסטרונאוט האיטלקי הראשון
ג'וזפה מאציני, הוגה ומהפכן
אנריקו פיאג'ו, תעשיין
סנדרו פרטיני, פעיל פוליטי, נשיא איטליה
ג'אנאורליו קוניברטי - חוקר בתחום מדע החומרים וננוטכנולוגיה
אלסנדרו ריברי, רופא ועירורג