אוניברסיטת וושינגטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוניברסיטת וושינגטון
University of Washington
סמל וחותם האוניברסיטה
סמל וחותם האוניברסיטה
אוניברסיטה ציבורית
מוטו "Lux sit" (זה האור)
תקופת הפעילות 1861–הווה (כ־163 שנים)
קמפוס עירוני
בעלי תפקידים
נשיא אנה מארי קוס
יו"ר Ana Mari Cauce עריכת הנתון בוויקינתונים
סגל 5,803
סטודנטים
כלל הסטודנטים 42,907
סטודנטים לתואר ראשון 30,790
סטודנטים לתארים מתקדמים 12,117
שונות
הון עצמי 2.0 מיליארד דולר
כינוי קבוצת הספורט האסקיס
מיקום
מיקום סיאטל, וושינגטון, ארצות הברית.
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
קואורדינטות 47°39′18″N 122°18′29″W / 47.655°N 122.308°W / 47.655; -122.308
www.washington.edu
(למפת וושינגטון רגילה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אוניברסיטת וושינגטוןאנגלית: University of Washington, ר"ת UW) היא אוניברסיטה ציבורית אשר נוסדה בשנת 1861 בעיר סיאטל במדינת וושינגטון, בארצות הברית. אוניברסיטת וושינגטון היא המוסד האקדמי הגדול ביותר בצפון-מערב ארצות הברית והאוניברסיטה הציבורית הוותיקה ביותר בחוף המערבי. לאוניברסיטה שלושה קמפוסים, המרכזי שבהם פועל ברובע האוניברסיטה בעיר סיאטל, קמפוס נוסף בעיר טקומה וקמפוס שלישי בעיר בות'אל.

באוניברסיטה למעלה מ-500 בניינים, ששטחם כ-1.9 מיליון מטר רבוע. הוצאות התפעול של האוניברסיטה בשנת הכספים 2010 היו מעל 4 מיליארד דולר. בשנת 2011 דורגה האוניברסיטה במקום ה-16 בדירוג אקדמי של אוניברסיטאות בעולם ובמקום ה-23 בדירוג אוניברסיטאות בעולם של Times Higher Education.‏ בשנת 2018 דורגה אוניברסיטת וושינגטון במקום ה-14 בעולם ב"דירוג שאנגחאי" (Shanghai ranking) ובמקום ה-3 בקרב האוניברסיטאות הציבוריות בארצות הברית. בשנת 2020 דורגה האוניברסיטה במקום ה16 ב"דירוג שאנגחאי" ובמקום ה 8 בדירוג הU.S. News. הישגי 85% מכלל התלמידים באוניברסיטה היו בעשירון העליון בסיום לימודי התיכון. האוניברסיטה חברה בהתאגדות אוניברסיטאות האוקיינוס השקט וחברה באיגוד אוניברסיטאות המחקר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1854 המליץ מושל טריטוריית וושינגטון, לימים מדינת וושינגטון שבארצות הברית, להקים אוניברסיטה. כמה מתושביה הבולטים של סיאטל קיוו כי הקמת האוניברסיטה תתרום ליוקרתה של העיר ועמלו לשכנע את חבר בית הנבחרים של הטריטוריה, ארתור א. דני, לתמוך בהקמת המוסד בעירם. בתחילה אישר בית הנבחרים הקמת שתי אוניברסיטאות, האחת בסיאטל והשנייה במחוז לואיס, אולם החלטה זו בוטלה והוחלט על הקמת אוניברסיטה אחת במחוז לואיס בתנאי שתימצא תרומת קרקע במקום. כאשר לא אותרה הקרקע, הוחלט בשנת 1858 על הקמת האוניברסיטה בעיר סיאטל.

בשנת 1861 החל חיפוש בסיאטל אחר חלקת קרקע מתאימה בגודל 40 דונם לצורך קמפוס האוניברסיטה. החלקה נתרמה על ידי שלושה מראשוני העיר, בהם ארתור א. דני, בעיר התחתית. האוניברסיטה נפתחה באופן רשמי ב-4 בנובמבר 1861 בשם "האוניברסיטה הטריטוריאלית של וושינגטון". בשנת 1862 חוקק בית הנבחרים של האוניברסיטה חוקים המאגדים את המוסד ונקבע לו חבר נגידים. בתחילת דרכה ידעה האוניברסיטה קשיים ונסגרה שלוש פעמים: לראשונה בשנת 1863 בגלל מחסור בתלמידים, ובשנים 1867 ו-1876 בגלל קשיי תקציב. התלמיד הראשון שהשלים את חובותיו לתואר ראשון הייתה קלרה אנטואנט מק'קרתי וילט, אשר קיבלה תואר ראשון במדעים בשנת 1876. בשנת 1889, כאשר וושינגטון צורפה לאיחוד מדינות ארצות הברית, כאשר הייתה האוניברסיטה והעיר סביבה גדולות ומבוססות. באוניברסיטה התקבלו באותה שנה 300 תלמידים ובידודו היחסי של הקמפוס האט את גידולה של האוניברסיטה. חלקת קרקע נרכשה עבור קמפוס חדש מצפון מזרח לעיר התחתית ובשנת 1895 עברה האוניברסיטה לקמפוס זה. הקמפוס המקורי של האוניברסיטה הוחכר, עדיין נמצא בבעלות האוניברסיטה, ומכניס לתקציבה מיליוני דולר מדי שנה בדמי חכירה.

המבנה המקורי של האוניברסיטה הטריטוריאלית נהרס בשנת 1908 ובאתר עומד בימינו בית מלון. מארגני התערוכה העולמית בשנת 1909, אשר נקראה "תערוכת אלסקה-יוקון-פסיפיק" בקשו להקים בשטח הקמפוס את אתר התערוכה. לצורך כך הגיעו להסכם עם חבר הנאמנים של האוניברסיטה בתמורה לכך שהאוניברסיטה תהנה מן המתקנים שיוותרו בשטח עם תום התערוכה. באופן זה הותיר מתווה גני התערוכה את רישומו לאורך זמן על הקמפוס.

בתקופת שתי מלחמות העולם שמשו חלק ממבני האוניברסיטה את צבא ארצות הברית והושאלו לממשל הפדרלי. בתקופת מלחמת העולם השנייה נשלחו תלמידים רבים ממוצא יפני, מאוניברסיטת וושינגטון למחנות עקורים. כתוצאה מכך לא השלימו רבים מהם את לימודיהם וזכו להכרה בלימודיהם רק בטקס שנערך בשנת 2008. לאחר כל אחת ממלחמות העולם ידעה האוניברסיטה תקופה של גידול מהיר. כך בשנת 1946 נפתח באוניברסיטה בית ספר לרפואה, אשר התפתח בהמשך למרכז הרפואי של אוניברסיטת וושינגטון, הנחשב לאחד מן המרכזים הרפואיים הטובים ביותר בארצות הברית.

בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20 נפתחה תחנת משטרה בקמפוס האוניברסיטה. שטח שיפוט שוטרי האוניברסיטה הוא בקמפוס האוניברסיטה ובמבנים השייכים לאוניברסיטה.

שנות ה-60 וה-70 היו "תור הזהב" של האוניברסיטה והיא ידעה גידול מהיר במספר התלמידים, בנייה מואצת של מבנים, גידול בתקציב והכרה לאומית, כל זאת בהנהגתו של צ'ארלס אודגארד שעמד בראש המוסד משנת 1958 ועד 1973. עם הגיעם של ילידי הבייבי בום שלאחר מלחמת העולם השנייה לבגרות, בשלהי שנות ה-60, יותר מהוכפל מספר תלמידי האוניברסיטה מ-16,000 ל-34,000 תלמידים. תקופה זו התאפיינה בפעילות חברתית נמרצת של ציבור התלמידים, פעילות שרובה כוונה כנגד מלחמת וייטנאם. בזכות פעילות של הנהגת האוניברסיטה בגיוס תמיכה ממשלתית גדל תקציב האוניברסיטה מ-37 מיליון דולר בשנת 1958 ליותר מ-400 מיליון דולר בשנת 1973. בתקופה זו נבנו 35 מבנים חדשים בקמפוס.

בשנת 1990 פתחה האוניברסיטה קמפוסים בערים טקומה ובות'ל. תחילה התנהלו בקמפוסים אלה תוכניות לתואר ראשון בלבד למי שהשלימו כבר שנתיים של לימודים אקדמיים, אולם שני הקמפוסים התפתחו והחל משנת 2006 מציעים תוכנית לימודים ארבע-שנתית וכן תוכניות לתואר שני.

כתגובה למשבר הCOVID19 הייתה אוניברסיטת וושינגטון לאוניברסיטה הראשונה בארצות הברית לעבור ללימודים מקוונים.

תוכניות לימוד ותארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזרקת דראמהלר בקמפוס האוניברסיטה וברקע הר ריינייר

באוניברסיטת וושינגטון תוכניות לימודים לתואר ראשון, תואר שני ותואר שלישי ב-140 מחלקות שונות המאורגנות בפקולטות ובתי הספר הבאים:

  • הפקולטה לאמנויות ולמדעים
    • בית הספר ללימודים בינלאומיים ע"ש הנרי מ. ג'קסון
  • הפקולטה לסביבות בנויות
  • בית הספר לעסקים ע"ש מייקל ג. פוסטר
  • בית הספר לרפואת שיניים
  • הפקולטה לחינוך
  • הפקולטה להנדסה
  • הפקולטה למדעי הסביבה
  • בית הספר ללימודים מתקדמים
  • בית הספר למידע
  • בית הספר למשפטים
  • בית הספר לרפואה
  • בית הספר לסיעוד
  • בית הספר לרוקחות
  • בית הספר ליחסי ציבור ע"ש דניאל ג'. אוואנס
  • בית הספר לרפואת הציבור
  • בית הספר לעבודה סוציאלית

מחקר ואקדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 עבר לראשונה תקציב המחקר השנתי של האוניברסיטה את רף מיליארד הדולר. הרוב המוחלט של המימון למחקר באוניברסיטה מקורו בהצעות מחקר הנתונות לביקורת עמיתים ומוגשות לקרנות מחקר. תקציב המחקר של אוניברסיטת וושינגטון הוא בין 5 תקציבי המחקר הגבוהים ביותר בין אוניברסיטאות פרטיות וציבוריות בארצות הברית, מזה שנים. לאוניברסיטה ניתן יותר תקציב מחקר פדרלי מכל אוניברסיטה ציבורית בארצות הברית והיא במקום השני בגובה תקציב המחקר הפדרלי שניתן לה בין כל האוניברסיטאות בארצות הברית מאז שנת 1974. אוניברסיטת וושינגטון חברה באיגוד האוניברסיטאות האמריקניות המאגד את אוניברסיטאות מחקר מובילות בארצות הברית וקנדה.

על סגל האוניברסיטה נמנים חמישה זוכים בפרס לסקר-דבייקרי למחקר קליני רפואי, זוכה אחד במדליית פילדס, שמונה זוכים בפרס גרדנר למחקר ביו-רפואי (Gairdner Award), שנים עשר עמיתי מקארתור, שני זוכי פרס הספרות הלאומי האמריקאי (National Book Award), זוכה אחד במדליה הלאומית לאומנויות, חמישה זוכים במדליה הלאומית למדעים, שישה חתני פרס נובל, שני זוכי פרס פוליצר. חמישים ושמונה מבין חברי סגל האוניברסיטה חברים באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים.

לאוניברסיטת וושינגטון אחת הספריות האקדמיות הגדולות בארצות הברית ובאוספיה למעלה מ-7.3 מיליון ספרים. האגודה לספריות מחקר בארצות הברית דרגה את ספריית האוניברסיטה בין 15 הספריות הטובות במדינה.

מדיניות בת קְיָמָא[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעשור הראשון של המאה ה-21 התחייבה אוניברסיטת וושינגטון למדיניות של קיימות. לצורך קידום מדיניות זו פעילה באוניברסיטה ועדה מייעצת לשמירה על הסביבה המנטרת את השפעת פעילות המוסד על סביבתו, נוצרה משרה לשומר על הסביבה ונוסח מסמך מדיניות רשמית של המוסד לשמירה על הסביבה.

החל מפברואר 2006 החל המוסד, חברה האוניברסיטה לחברת החשמל של העיר סיאטל לקדם פעילות ירוקה. כל תצרוכת החשמל של האוניברסיטה היא ממקורות אנרגיה מתחדשת. מיליוני דולר מן התקציב השנתי של שירותי המעונות והמזון במוסד מופנים לרכישת מזון אורגני וטבעי המיוצר באזור. בכל המסעדות באוניברסיטה אין שימוש במכלי פוליסטירן וכלי האוכל החד-פעמיים מתאימים כולם להפקת דשונת. מבני מעונות חדשים המתוכננים להיבנות בקמפוס יעמדו בתקנים המחמירים ביותר של איכות הסביבה. בסקר איכות הסביבה שנערך בארצות הברית בשנת 2008 דורגה האוניברסיטה בין שש האוניברסיטאות המובילות בארצות הברית בשמירה על איכות הסביבה, מבין 300 שנבדקו. בשנת 2018 זכתה אוניברסיטת וושינגטון להיכלל ברשימת "הקמפוסים הירוקים" של אוניברסיטת פרינסטון בפעם השמינית ברציפות.

בוגרים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין בוגריה הבולטים של האוניברסיטה נמנים חתני וכלת פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה ג'ורג' ה. היטצ'ינגס (1988), מרטין רודבל (1994) ולינדה באק (2004), חתן פרס נובל לכלכלה ג'ורג' סטיגלר (1982), פסל הזכוכית דייל צ'יהולי, סופרת הילדים בוורלי קלירי, הסופרים טום רובינס ורוברט זוברין, ההיסטוריון פואד עג'מי, המדינאי טום לנטוס, המדליסט האולימפי ג'ו רנץ, הסקסופוניסט קני ג'י, ושחקני הקולנוע והטלוויזיה קייל מקלכלן ודיאן קנון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]