אוניברסיטת קליפורניה באירוויין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אוניברסיטת קליפורניה באירוויין
The University of California Irvine.svg
לוגו האוניברסיטה
מוטו Fiat lux ("יהי אור", לטינית)
תאריך ההקמה 1965
סוג אוניברסיטה ציבורית
הון עצמי 251$ מיליון
סטודנטים 22,122
סטודנטים לתארים מתקדמים 5,509
מיקום אירוויין, קליפורניה, ארצות הברית
קואורדינטות 33°38′43″N 117°50′34″W / 33.64535°N 117.84264166667°W / 33.64535; -117.84264166667 קואורדינטות: 33°38′43″N 117°50′34″W / 33.64535°N 117.84264166667°W / 33.64535; -117.84264166667 
www.uci.edu
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אוניברסיטת קליפורניה באירווייןאנגלית: University of California, Irvine, ובקיצור UCI) נוסדה בשנת 1965 והיא אחת מעשרת הקמפוסים של אוניברסיטת קליפורניה. היא נמצאת בעיר אירוויין שבקליפורניה. האוניברסיטה נמנית עם עשר האוניברסיטאות הציבוריות המובילות, נחשבת מקבילה ברמתה לאוניברסיטאות ליגת הקיסוס הפרטיות, והמגזין U.S. News & World Report זיכה אותה בדירוג Tier 1 לאיכות אקדמית.[1]

האוניברסיטה נקראת על שם חוות אירוויין, שטח אדמה שהיה שייך בעבר לחברת אירוויין. החברה תרמה לאוניברסיטת קליפורניה 4,000 דונמים תמורת דולר אחד ומכרה לה 2,000 דונמים נוספים. בשנת 1971 קמה העיר אירוויין סביב הקמפוס, על פי תוכנית של האוניברסיטה ושל חברת אירוויין.

האוניברסיטה מפעילה גם את מערך מדעי הבריאות באירוויין ואת ספינת הדגל שלו – המרכז הרפואי של אוניברסיטת קליפורניה באירוויין בעיר אורנג', את הגן הבוטני ואף חלק ממערך שמורות הטבע של אוניברסיטת קליפורניה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנשיא לינדון ג'ונסון בטקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטה ביוני 1964

אוניברסיטת קליפורניה באירוויין, כמו גם אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו ואוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז, הוקמו בשנות השישים כחלק מתוכנית האב של קליפורניה לחינוך גבוה. בשנות החמישים זיהתה אוניברסיטת קליפורניה את הצורך בקמפוסים חדשים, הן למען החיילים המשוחררים ששבו ממלחמת העולם השנייה והיו זכאים, על פי חוק, ללימודים גבוהים בחינם, והן לקראת המספר הגדול של הנרשמים הצפויים, כאשר יתבגרו בני דור הבייבי בום. אחד הקמפוסים החדשים תוכנן להיות באזור לוס אנג'לס. המיקום שנבחר היה חוות אירוויין, שטח חקלאי שחצה את מחוז אורנג' מצפון לדרום. האתר הזה נבחר כדי לתת מענה לאוכלוסייה הגדלה של המחוז, להשלים את הצמיחה של הקמפוסים השכנים של אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ובריברסייד, ולאפשר בנייה של קהילה מתוכננת באזור שמסביב לקמפוס.

שלא כשאר הקמפוסים של אוניברסיטת קליפורניה, הקמפוס באירוויין לא נקרא על שם העיר שבתוכה הוקם. למעשה, כאשר הקמפוס הוקם בשנת 1965, העיר אירוויין לא הייתה קיימת עדיין. היא נוסדה בשנת 1975. השם אירוויין מתייחס לבעל האדמות ג'יימס אירוויין, שניהל את חוות אירוויין בת 380,000 הדונמים. בשנת 1960 מכרה חברת אירוויין 4,000 דונם משטח החווה לאוניברסיטת קליפורניה תמורת דולר אחד בלבד, כי מדיניות החברה אסרה על תרומת קרקעות לישות ציבורית. האוניברסיטה רכשה 2,000 דונם נוספים בשנת 1964, לצורך דיור ופיתוח מסחרי. חלק גדול מהאדמות שלא נרכשו בידי האוניברסיטה (ונמצאות היום בתחומי הערים אירוויין, טסטין, ניופורט ביץ' וניופורט קואסט), שייכות היום לחברת אירוויין. באותה תקופה שכרה האוניברסיטה את שירותיו של משרד האדריכלים של ויליאם פריירה לתכנון-על של אזור חוות אירוויין. כוונתו של פריירה הייתה שהקמפוס של אוניברסיטת קליפורניה באירוויין ישלים את העיר השכנה, והשניים אכן צמחו במקביל. אחרי שהאוניברסיטה התחילה לפעול בשנת 1965, הוקם ב-1971 תאגיד הערים אירוויין, והעיר נוסדה רשמית ב-1975.

הנשיא הראשון של אוניברסיטת קליפורניה באירוויין, דניאל ג' אולדריץ' (Daniel G. Aldrich), בנה את תוכנית הלימודים האקדמית הראשונה סביב המכללה לאמנויות, לספרות ולמדע, סביב בית הספר למנהל למוסמכים וסביב בית הספר להנדסה. המכללה הציעה אז עשרים נושאי לימוד בחמש "מחלקות" (שנקראות היום בתי ספר): ביולוגיה, אמנויות, מדעי הרוח, פיזיקה ומדעי החברה. אולדריץ' הוא העומד גם מאחורי המגוון הרחב של בעלי החיים והצמחים שבקמפוס, התואמים לאקלים הים-תיכוני המקומי. הוא האמין שבחירה זו משרתת מטרות אסתטיות, סביבתיות וחינוכיות.

בעשרים ביוני 1964 הכריז נשיא ארצות הברית לינדון ג'ונסון על פתיחת אוניברסיטת קליפורניה באירוויין בפני קהל של 15,000 איש, ובארבעה באוקטובר 1965 הקמפוס התחיל לפעול עם 1,589 סטודנטים, 241 עובדים, 119 חברי סגל ו-43 עוזרי הוראה. אבל בנייתם של רבים מהמבנים טרם הסתיימה וגם פיתוח הנוף עוד היה בעיצומו, ובאופן כללי, רק כ-75% מהקמפוס הושלמו. ב-25 ביוני 1966 נערך טקס חלוקת התארים הראשון, והוענקו בו תוארי .B.A לארבעה עשר סטודנטים, שלושה תוארי .M.A ודוקטורט אחד. בשנת 1965 הצטרף לאוניברסיטה בית הספר לרפואה אוסטיאופתית של קליפורניה, בית הספר לרפואה הוותיק ביותר שפעל ברציפות בדרום מערב ארצות הברית. למרות מחאותיהם של חברי הסגל, נכנעה האוניברסיטה ללחצים של המושל בראון ורכשה מהממשלה את המרכז הרפואי של מחוז אורנג'. בכך נסתם הגולל על הרעיון להקים בית חולים לימודי בקמפוס. גורמים שונים הכשילו ניסיונות נוספים שנעשו במשך השנים להפעיל מרכז רפואי שלם בתוך בית הספר.

כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבט אל פרוורי אירוויין. המגדל הלבן בחזית שייך למרכז המסחרי 'יוניברסיטי סנטר', והשטחים שמימינו ומשמאלו שייכים לאוניברסיטה.

אוניברסיטת קליפורניה באירוויין היא המעסיק הגדול ביותר במחוז אורנג', והיא תורמת 4.2 מיליארד דולר למחזור המסחר השנתי. התקציב התפעולי שלה ב-2008 היה כמעט 1.9 מיליארד דולר, וכלל מימון בגובה 328 מיליון דולר למחקר מחוץ לכותלי האוניברסיטה. האוניברסיטה מציעה עוד הרבה אפשרויות לימוד בתחומים שונים, החל בתוכניות התמחות לרופאים במרכז הרפואי של האוניברסיטה, וכלה בלימודי תעודה במקצועות קהילתיים ובקורסים שונים בשלוחת האוניברסיטה.

בשנת 2010 הציעה האוניברסיטה תוכניות לימודים לתואר ראשון (.B.S ו-.B.A) ב-84 מקצועות ראשיים וב-64 מקצועות משניים, ו-98 תוכניות לתארים מתקדמים. בטקסי חלוקת התארים בשנת 2008 העניקה האוניברסיטה 6,887 תארים בסך הכול.

צמיחה עתידית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחלק מהחתירה "להשיג מעמד של ספינת דגל", מבצעת האוניברסיטה מיזמי בנייה שעלותם בעשור הבא מוערכת ב-1.3 מיליארד דולר. מיזמים אלה יאיצו את הפיתוח בשאר שטח האוניברסיטה המיועד לכך. הגידול בפעילות הבנייה הוא חלק מתוכנית האב 'אסטרטגיה לפיתוח אקדמי באוניברסיטת קליפורניה באירוויין עד שנת 2015, שמטרתה להפוך את האוניברסיטה לאחת המבוקשות בקרב בוגרי הקולג'ים בכל רחבי ארצות הברית. בעקבות הפעילות הזאת נודעו ראשי תיבות בדיעבד לשמה של האוניברסיטה – UCI: Under Construction Indefinitely (בבנייה עד להודעה חדשה).

הקמפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

לב הקמפוס של האוניברסיטה והסביבה. פארק אולדריץ' במרכז.

מבנה לב הקמפוס דומה למעגל, ובמרכזו נמצא פארק אולדריץ', ששמו הראשון היה סנטרל פארק. כביש הטבעת והבניינים שלאורכו תוחמים את הפארק. היחידות האקדמיות השונות ממוקמות בהתאם למבנה ומדגישות אותו: בתי הספר לתואר הראשון קרובים יותר למרכז מבתי הספר לתארים מתקדמים.

בפארק אולדריץ' עצמו יש יער צפוף של עצים רבים האופייניים לאקלים הים-תיכוני המקומי. באמצע הפארק ממש יש גינה ולוח זיכרון לכבוד ייסוד האוניברסיטה. ברחבי הפארק פרוסה רשת של שבילים סלולים ושבילי עפר להולכי רגל ולרוכבי אופניים.

הדרך העיקרית המשמשת את הסטודנטים ההולכים ברגל בלב הקמפוס היא כביש הטבעת – Ring Road. אורכו מייל אחד בדיוק והוא מקיף את כל פארק אולדריץ'. רוב בתי הספר והספריות נמצאים לאורך כביש הטבעת ולכל אחד מהם יש כיכר מרכזית משלו המתחברת לפארק אולדריץ'.

אזורים נוספים של האוניברסיטה הנמצאים מחוץ ללב הקמפוס, כגון בית הספר לרפואה ובית הספר לאומנויות, מתחברים אליו בארבעה גשרים להולכי רגל. אבל מעבר לכך, שאר הקמפוס נושא אופי עירוני-פרוורי יותר.

נוף פנורמי בפארק אולדריץ'
Magnify-clip.png
נוף פנורמי בפארק אולדריץ'

הסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שהקמפוס נמצא בעיר אירוויין, הוא למעשה קרוב מאוד לעיר ניופורט ביץ'; במקומות רבים הוא גובל ממש בניופורט ביץ' ובניופורט קואסט. מצדו המערבי גובל הקמפוס בשמורת ביצת המים המתוקים של סן חואקין, ו'כביש הקמפוס' החוצה אותה, מחבר את האוניברסיטה לכביש 405 המהיר.

קיים גם קמפוס צפוני המשמש את מחלקת ניהול המתקנים, את צי הרכב, את המעבדה להשפעות זיהום האוויר על הבריאות ועוד מספר רב של פונקציות. הוא נמצא בשכנות לגן הבוטני של האוניברסיטה, ושניהם מרוחקים כקילומטר מהקמפוס הראשי.

למרות הסביבה העירונית, יש בפארק המרכזי של האוניברסיטה, בשטחים הפתוחים ובשטחי הביצות מגוון עשיר של חיות בר. יש באוניברסיטה שונרים, פומות, נצים, עיטים זהובים, אנפות, סנאים, אופוסומים, בזים נודדים, ארנבים, דביבונים, דורסי לילה, בואשים, סמורים, עטלפים וזאבי ערבות. הגן הבוטני של האוניברסיטה מציג אוסף של צמחים מקליפורניה ומאזורי אקלים ים-תיכוני אחרים בעולם. מספר הארנבים גדול במיוחד ואפשר לראות רבים מהם ברחבי הקמפוס, בעיקר כאשר תנועת הסטודנטים דלילה.

אדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין מאריי קריגר (Murray Krieger) בבית הספר למדעי הרוח, על שמו של המורה הנערץ, הוא דוגמה לאדריכלות הברוטליסטית של הקמפוס.

את המבנים הראשונים תכנן צוות אדריכלים בראשותו של ויליאם פריירה שכלל את קווינסי ג'ונס (A. Quincy Jones) ואת ויליאם בלורוק (William Blurock). תכנון הנוף הראשוני, כולל תכנון פארק אולדריץ', נעשה במשותף בידי שלושה משרדים, ביניהם אדריכל הנוף העירוני החדשני, רוברט הריק קרטר (Robert Herrick Carter). פארק אולדריץ' תוכנן בהנחייתו של אדריכל הנוף ג'ין יומטסו (Gene Uematsu) על פי הדגם של פרדריק לו אולמסטד לסנטרל פארק בניו יורק. הקמפוס נפתח בשנת 1965, כשהמעגל הפנימי והפארק עוד היו בבנייה. היו אז רק תשעה בניינים ודרך עפר שחיברה את הקמפוס עם יחידות המגורים. רק שלוש משש "הקרניים" היוצאות מהפארק המרכזי היו בנויות אז, ובכל אחת היו רק שני בניינים. האוניברסיטה המשיכה לעבוד עם פריירה כדי לשמר רצף סגנוני בכל הבניינים שהוקמו בטבעת הפנימית סביב הפארק, והאחרון שבהם הושלם בשנת 1972. פרירה קרא לסגנונם של בניינים אלה "ברוטליזם קליפורני", והוא משלב קימורים חלקים וצורות אקספרסיוניסטיות עם אלמנטים של אדריכלות קליפורנית קלאסית, כגון גגות רעפים אדומים ומדרכות מאריחי חמר. בזכות התכנון המבני החדשני של הבניינים אין צורך בעמודים תומכים בתוך החלל הפנימי שלהם, ובעתיד אפשר יהיה לשנות את חלוקתם הפנימית.

מתחם ההנדסה הישן

בשנת 1974 נפסקה למעשה הבנייה בקמפוס, אחרי שהושלם בניין המנהלה, אולדריץ' הול, אך היא חזרה בשנות השמונים המאוחרות, ותנופת הבנייה המסיבית נמשכת עד היום. סבב הבנייה השני המשיך את הכיוון הפוטוריסטי, אבל מתוך הגישה הפוסטמודרנית הצבעונית יותר, הסותרת במידת מה את העיצובים הבסיסיים והאורגניים של הבניינים הראשונים. אדריכלים כפרנק גרי, רוברט ונטורי, אריק אוון מוס (Eric Owen Moss), ג'יימס סטירלינג (James Stirling) וארתור אריקסון (Arthur Erickson) נקראו "לעדכן" את הקמפוס. המיתון בתחילת שנות התשעים כמו גם הפוליטיקה הפנימית שינו את הכיוון בגלל הצטמצמות התקציב ובגלל השתנות העמדות כלפי חדשנות אדריכלית. בהמשך, בשנות התשעים המאוחרות, הגישה נעשתה "קונטקסטואלית", ושילבה אלמנטים סגנוניים משתי התקופות הראשונות מתוך כוונה למצוא "שביל זהב" בין שני הסגנונות השונים כל כך. הבניין של גרי נהרס לאחרונה ובמקומו ייבנה בניין אחר שסגנונו תואר כך: "קופסת בז' גדולה עם פסי לבֵנים". בשנת 2009 נחנך בניין השער של מדעי הרוח, בתכנונו של פנטרס (Curtis W. Fentress).

בשנת 2005 היו בקמפוס יותר ממאתיים בניינים והוא תפס את רוב השטח השייך לאוניברסיטה. בשנת 2006 נערכו בקמפוס עבודות בנייה בהיקף של 1.1 מיליארד דולר.

ספריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוניברסיטה מפורסמת באוספיה ובארכיוניה הרבים והמצוינים. בנוסף לארכיון חשוב בנושא תאוריה ביקורתית וארכיון דרום-מזרח אסיה, מחזיקות הספריות גם באוספים מקיפים בתחומי אומנויות הבמה והמחול, היסטוריה מקומית ועוד.

ספריית לנגסון (Langson) היא המאגר הראשי של רוב חומרי המחקר של האוניברסיטה ויש בה אזורי לימוד רבים. היא אחת מארבע הספריות המרכזיות של האוניברסיטה.
ספריית המדע על שם פרנסיסקו ג'יי איילה (Francisco J. Ayala)

מנהרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשת תת-קרקעית של מנהרות פרוסה בין רבים מהבניינים המרכזיים בקמפוס ובין מתקן התשתיות המרכזי, והמנהרה הראשית נמצאת מתחת לכביש הטבעת. מהמנהרה הראשית מסתעפות מנהרות קטנות יותר המגיעות לבניינים השונים ומחברות אליהם קווי חשמל ומיזוג אוויר מהמתקן המרכזי. המנהרות היו השראה לאגדות קמפוס שונות, ועל פי הסיפור הפופולרי ביותר הן נבנו כדי לאפשר פינוי בטוח של הסגל במקרה של מהומות סטודנטים. המנהרה הראשית עולה למעשה מעל פני הקרקע ולובשת צורה של גשר רחב במיוחד ליד מגדל ההנדסה, בנקודה שבה כביש הטבעת עובר בין שתי גבעות.

אקדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין מדעי הטבע II
בניין מדעי הביולוגיה III

היחידות האקדמיות באוניברסיטת קליפורניה באירוויין נקראות בתי ספר. יש שמונה בתי ספר לתואר ראשון, שניים לתארים מתקדמים, מחלקה אחת ותחום אחד של מחקר בינתחומי. היחידות החדשות ביותר הן הקולג' למדעי הבריאות שנוסד בשנת 2004, ובית הספר למשפט שנפתח ב-2009. היחידות האקדמיות האחרות מציעות מסלולי לימוד מואצים או מסלולי לימוד בקהילה דרך קורסי קיץ או דרך שלוחת האוניברסיטה. בנוסף לכך, תוכנית המצוינות הרוחבית של האוניברסיטה מפעילה מסלול עצמאי, שבו כל סטודנט יכול לבנות בעצמו את תוכנית הלימודים שלו, מתוך הקורסים השונים שמציעות כל היחידות.

היחידות האקדמיות
  • בית הספר לאומנויות ע"ש קלייר טרבור (Claire Trevor)
  • בית הספר לביולוגיה
  • בית הספר להנדסה ע"ש הנרי סמואלי (Henry Samueli)
  • הקולג' למדעי הבריאות
  • בית הספר למדעי הרוח
  • בית הספר למדעי המידע ומדעי המחשב ע"ש דונלד ברן (Donald Bren)
  • בית הספר לפיזיקה
  • בית הספר לאקולוגיה חברתית
  • בית הספר למדעי החברה
  • בית הספר למשפטים
  • בית הספר לרפואה
  • בית הספר לעסקים ע"ש פול מראג' (Paul Merage)
  • המחלקה לחינוך
  • לימודים בינתחומיים
  • לימודי קיץ
  • שלוחת אוניברסיטת קליפורניה באירוויין

גופי מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהיותה אוניברסיטה מחקרית, אוניברסיטת קליפורניה באירוויין מארחת מגוון של גופי מחקר הזוכים להכרה לאומית ובינלאומית. אנשי סגל האוניברסיטה מאיישים גופים אלה או עומדים בראשם, לרוב משמשים בהם הסטודנטים לתארים השונים כעוזרי מחקר, והם מניבים המצאות רבות, פטנטים ומאמרים אקדמיים. יש גופי מחקר השוכנים בחדר באחת מהיחידות האקדמיות, בעוד לאחרים יש מבנים משלהם בעלות של מיליונים רבים של דולרים. אלה הם רק חלק מגופי המחקר הפוריים במיוחד באוניברסיטה:

  • מכון בקמן לייזר (Beckman Laser)
  • המכון הקליפורני לטלקומוניקציה וטכנולוגיית המידע (Calit2)
  • המרכז ללימודי שלום עולמי וקונפליקטים
  • המרכז לענייני ביטחון לא קונבנציונלי
  • המרכז המקיף לסרטן ע"ש משפחת צ'או (Chao)
  • מרכז המחקר הלאומי לתאי דלק
  • מרכז המחקר ריב-אירוויין (Reeve-Irvine)
  • המרכז ללימודי הדמוקרטיה
  • המרכז לחקר מדיניות הבריאות
  • המרכז לספקטרומטריית מסה באמצעות מאיץ חלקיקים ע"ש ו. מ. קק (W. M. Keck)
  • המרכז לחקר תאי הגזע ע"ש סו וביל גרוס (Sue and Bill Gross)

דירוגים וציונים לשבח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010 דירג המגזין U.S. News & World Report את אוניברסיטת קליפורניה באירוויין במקום ה-41 בין האוניברסיטאות בארצות הברית. בנוסף לכך, דירג המגזין רבות מהתוכניות של האוניברסיטה לתארים מתקדמים בין ה-50 הראשונות.

עם הבוגרים של התוכנית לתואר שני באומנויות היפות נמנים סופרים כריצ'רד פורד (Richard Ford), מייקל שייבון ואליס סיבולד (Alice Sebold).

התוכנית לתארים מתקדמים בפילוסופיה דורגה במקום ה-17 בעולם בידי המגזין Philosophical Gourmet Report, והמגזין Chemical and Engineering News דירג את האוניברסיטה במקום החמישי (ביחד עם אוניברסיטת הרווארד ואוניברסיטאות אחרות) על הענקת תוארי דוקטור בכימיה.

על פי מדד Human Resources & Labor Review ב-2011, נמנית האוניברסיטה עם 50 האוניברסיטאות הטובות בעולם.

העיתון Wall Street Journal דירג את בית הספר לעסקים של האוניברסיטה במקום הרביעי בתחום טכנולוגיית המידע.

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט בולט במתחם הספורט קרופורד

נבחרות הספורט של אוניברסיטת קליפורניה באירוויין ידועות בשם דובי הנמלים. יריבותיהן המסורתיות הן אוניברסיטת CSUF שבפולרטון, אוניברסיטת CSULB שבלונג ביץ' ואוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה.

לאוניברסיטה נבחרות של ריצת שדה, אתלטיקה קלה, כדורסל, בייסבול, כדורעף, כדורמים וכדורגל.

קמע דוב הנמלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוב הנמלים נבחר להיות הקמע בשנת 1965. הסטודנטים התבקשו אז להציע מועמדים לקראת הבחירות שייערכו בקמפוס. סטודנט לתואר ראשון בשם סקיילר הדלי באסט השלישי (Schuyler Hadley Basset III) הוא זה שבחר בדוב הנמלים ועיצב לו דמות מצוירת, משום שהתאכזב מהמועמדים האחרים שהיו למשל קוקייה רצנית, חד-קרן וביזון.

הוא שאב את ההשראה מדמותו של דוב הנמלים פיטר מרצועת הקומיקס .B.C מאת ג'וני הרט (Johnny Hart). בזכות היותו "מקורי וקצת לא רלוונטי" זכה דוב הנמלים ב-56 אחוזים מהקולות בבחירות לקמע האוניברסיטה, כשלמקום השני הגיעה בהפרש קטן האופציה "אף אחת מהאפשרויות".

בשירים ובקריאות העידוד של הקבוצות מופיעה המילה "זוט", שהיא הקול שהיה דוב הנמלים פיטר משמיע בזמן שאכל נמלים.

בשנת 2001 חיברו בלייק ססקי (Blake Sasaki) ודניס ויסקו (Dennis Wisco) תנועת ידיים המכונה Rip'em 'Eaters (קרעו אותם, דובים). היא מבוססת על תנועותיו של דוב הנמלים כשהוא מותקף: הוא מתיישב על רגליו האחוריות ועל זנבו ושורט ו"קורע" בכפותיו הקדמיות.


מחלוקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Aramark[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוניברסיטת קליפורניה באירוויין היא הקמפוס האחרון שעדיין מפעיל את שירותי המזון באמצעות קבלני משנה. בקיץ של שנת 2004 חתמה האוניברסיטה חוזה עם Aramark, תאגיד לשירותי מזון, ומסרה לו את השליטה ברוב מתקני ההסעדה שבשטחה. אלה כוללים את שלושת חדרי האוכל ושלוש המסעדות. אחד מהגופים המעורבים במשא ומתן הצדיק את ההחלטה לתת ל-Aramark את הפרויקט בטיעון ש-Aramark התחייבה להשקיע מיליוני דולרים בתשתית של שירותי המזון באוניברסיטה.

המבקרים טוענים שחתימת חוזה על כל שירותי המזון באוניברסיטה עם תאגיד יחיד היא יצירת מונופול דה פקטו. נטען גם שניהול שירותי המזון בידי Aramark מביא למזון באיכות ירודה ולשירות לקוחות גרוע, ושמי שתומך ב-Aramark מעלים עין מיחסיה הבעייתיים עם עובדיה. רבים מהעובדים של Aramark זכאים לתמיכת שירותי הרווחה השונים. אף על פי שהם מכינים ומגישים מזון בחדרי האוכל של האוניברסיטה, הם אינם מקבלים את אותן זכויות כמו עובדי האוניברסיטה. תאגיד Aramark אוסר על עובדיו להתאגד ולהיאבק למען משכורות גבוהות יותר.

המצדדים בחוזה טוענים שעבודה מול גוף אחד בנושא שירותי המזון מוזילה את העלויות לאוניברסיטה, ובעקיפין מוזילה גם את העלויות לסטודנטים. גם העובדה שהעובדים בשירותי המזון אינם מועסקים בידי האוניברסיטה, גם היא מוזילה את העלויות לאוניברסיטה. יתרה מזאת, האוניברסיטה נהנית מההשקעה הגדולה של Aramark בתשתית מתקני המזון שלה, ותמשיך ליהנות ממנה גם אחרי תום החוזה. ההשקעה תומכת בתוכנית הפיתוח ארוכת הטווח של האוניברסיטה.

דקאן בית הספר למשפטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשהאוניברסיטה חיפשה דקאן ראשון לבית הספר למשפטים שנפתח ב-2009, היא פנתה לפרופ' ארווין צ'מרינסקי (Erwin Chemerinsky), מומחה למשפט חוקתי ופרשן ליברלי. אחרי שנחתם הסכם עם צ'מרינסקי בארבעה בספטמבר 2007, ביטל אותו נשיא האוניברסיטה מייקל דרייק (Michael V. Drake) בנימוק שהתבטאויותיו של הפרופסור "מקטבות". דרייק טען שההחלטה הייתה שלו, ולא נבעה מהשפעה חיצונית כלשהי. הביטול ספג ביקורת נוקבת מצד אנשי אקדמיה ליברלים ושמרנים כאחד שחשבו שהוא סותר את תפקידו האקדמי של בית הספר למשפטים.

הנושא נדון במאמר מערכת של הניו יורק טיימס ב-14 בספטמבר 2007. מידע חדש גילה שהמינוי ספג ביקורת מפי נשיא בית המשפט העליון של קליפורניה, רונלד מ' ג'ורג' (Ronald M. George), שהייתה לו מחלוקת עם צ'מרינסקי בעניין הערעורים על פסק דין מוות, וגם מפיהם של רפובליקנים בולטים ממחוז אורנג' וממחוז לוס אנג'לס. דרייק נסע לפגוש את צ'מרינסקי בקרוליינה הצפונית והשניים הגיעו להסכמה. הם פרסמו הודעה משותפת לעיתונות האומרת שצ'מרינסקי אכן יעמוד בראש בית הספר למשפטים, וש"בית הספר החדש יושתת על העיקרון היסודי של החופש האקדמי. נשיא האוניברסיטה שב והצהיר על מחויבותו המתמשכת והבלתי מסויגת לחופש האקדמי, החל על כל חברי הסגל, ובכללם דקאנים ובכירים אחרים."

מעצרים בעת הרצאה של מיכאל אורן[עריכת קוד מקור | עריכה]

סערה התחוללה סביב האוניברסיטה בפברואר 2010, כשסטודנטים הפריעו את מהלכה של הרצאה מפי השגריר הישראלי מיכאל אורן. אגודת הסטודנטים המוסלמים פרסמה הצהרה בגנות האוניברסיטה שבחרה לארח אדם ש"משתייך לתרבות שאינה בוחלת בהפעלת טרור על חפים מפשע, בהרג אזרחים, בהריסת בתיהם ובכיבוש ארצם", אך הסירה מעצמה כל אחריות על המחאות וטענה שהסטודנטים פעלו על דעת עצמם. על פי קנת סטרן (Kenneth Stern), ראש המחלקה לאנטישמיות וקיצוניות בוועד היהודי-אמריקני, "לקמפוס אוניברסיטת קליפורניה באירוויין יש היסטוריה ארוכה של תקריות אנטי-ישראליות ואנטישמיות, שבדרך כלל קשורות לאגודת הסטודנטים המוסלמים".

המפריעים בקהל הפסיקו את דברי אורן עשר פעמים, וסטודנטים רבים קראו לעומתם קריאות תמיכה. בין שאר הסיסמאות, קראו המפריעים "מייקל אורן, קריאה לרצח איננה ביטוי של חופש הדיבור", "רוצחים" וכן "כמה פלסטינים הרגת?" אחרי ההפרעה הרביעית הפסיק אורן את ההרצאה לעשרים דקות ואז חזר לבמה. לפני שהמשיך בדבריו אמר אורן, "רוב חיי למדתי את המזרח התיכון וגרתי בו, ואחד מההיבטים התרבותיים החשובים והנצחיים של המזרח התיכון הוא הכנסת האורחים... גם אם אינך מסכים אתם, וגם אם הם אויביך, לכאורה. אני האורח שלכם היום ואני מצפה להכנסת האורחים המזרח תיכונית. באתי אל ביתכם."

על פי עיתון הסטודנטים New University, נעצרו 11 סטודנטים והואשמו בשיבוש אירוע ציבורי בשטח האוניברסיטה. תשעה מהם היו מאוניברסיטת קליפורניה באירוויין ושניים מאוניברסיטת קליפורניה בריברסייד.

במהלך האירוע גערו נשיא האוניברסיטה מייקל דרייק וראש הפקולטה למדעי המדינה מארק פטרקה (Mark Petracca) בקהל המוחה ו"קראו להפרעות 'מביכות'". באחת הפעמים קרא היו"ר פטרקה "התביישו לכם" לעבר המפריעים. בהצהרה שפרסם למחרת, כינה הנשיא דרייק את התנהגות הסטודנטים "בלתי נסבלת", ואמר ש"חופש הדיבור נמנה עם ערכי היסוד הבסיסיים ביותר והמכובדים ביותר של בניין האומה." גם דקאן בית הספר למשפטים ארוין צ'מרינסקי (Erwin Chemerinsky) גינה את ההפרעות. הוא אמר, "תארו לעצמכם מה היה קורה אילו הם היו מביאים דובר משלהם והוא היה מושתק בצעקות. כך לא יהיה חופש דיבור. אין זכות קיום לווטו של בריונים‏ (Heckler's veto)". ‏

האוניברסיטה השעתה את הקבוצה למשך שנת הלימודים 2010–2011 וקבעה להם תקופת מבחן בשנה העוקבת. בנוסף על כך, היה על חברי הקבוצה להשלים יחד 50 שעות של עבודות שירות לפני החזרתם ללימודים. אגודת הסטודנטים המוסלמים ערערה על ההשעיה. העונש הוחלף להשעיה לרבעון אקדמי אחד, מאה שעות עבודות שירות ושתי שנות מבחן.

ארגון ציוני אמריקה תיאר את האוניברסיטה כ"קמפוס שמאפשר קנאות" וקרא לבוגרי הקולג'ים לא לבחור בה ללימודי המשך ולתורמים לא לתרום לה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Comparing Black Enrollments at Public Ivies". The Journal of Blacks in Higher Education. 2005. בדיקה אחרונה ב-14 בפברואר 2008.