אוניברסיטת רייכמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוניברסיטת רייכמן
ReichmanUniversity.png
מבט מהאוויר
מבט מהאוויר
אוניברסיטה פרטית
מוטו מנהיגות העתיד
תאריך ייסוד
מייסדים אוריאל רייכמן עריכת הנתון בוויקינתונים
קמפוס הרצליה
בעלי תפקידים
נשיא פרופ' אוריאל רייכמן
סטודנטים
כלל הסטודנטים 6,569[1]
סטודנטים לתואר ראשון 5,526[1]
סטודנטים לתואר שני 1,043[1]
סטודנטים לתואר שלישי 5[2] (נכון ליוני 2020)
שונות
מיקום הרצליה, ישראל
www.idc.ac.il
קואורדינטות 32°10′36″N 34°50′08″E / 32.176575°N 34.835625°E / 32.176575; 34.835625
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
סמלה של האוניברסיטה כשפעלה, עד אוגוסט 2021, כמכללה אקדמית פרטית
פרופ' אוריאל רייכמן נואם בטקס קבלת תארים
בניין בית הספר אפי ארזי למדעי המחשב
בניין בית הספר אריסון למנהל עסקים
מכבש הדפוס שתרם מונטיפיורי לישראל ב"ק - במוזיאון לתקשורת

אוניברסיטת רייכמן היא אוניברסיטה פרטית[3][4] השוכנת בהרצליה, ומקיימת לימודים לתואר ראשון ושני בתחומים אחדים, ותואר שלישי (דוקטור) במשפטים, במדעי המחשב ובפסיכולוגיה[2]. האוניברסיטה נוסדה בשנת 1994 ופעלה עד 17 באוגוסט 2021 בשם "המרכז הבינתחומי הרצליה" כמכללה אקדמית פרטית שאינה-מתוקצבת.[5]

רייכמן היא האוניברסיטה הפרטית היחידה בישראל (כשכל שאר האוניברסיטאות בישראל הן ציבוריות).[4] מייסד המוסד האקדמי, פרופ' אוריאל רייכמן, משמש כנשיא שלו מאז הקמתו, פרט להפסקה של כשנה ב-2006, עם הצטרפותו למפלגת "קדימה" והתמודדותו לכנסת.

בשנת הלימודים תשע"ט החלו את לימודים במרכז הבינתחומי כ-7,000 סטודנטים (מהם כאלפיים בבית הספר הבינלאומי, שהגיעו מכ-90 מדינות ברחבי העולם), לתואר ראשון ושני.[6]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת המכללה האקדמית הפרטית "המרכז הבינתחומי הרצליה" הוכרזה ב-11 במאי 1994 במעמד שר השיכון ושר המשפטים, בשנת ה-70 לייסודה של העיר הרצליה.[7] קמפוס הבינתחומי הוקם בשטח ששימש קודם לכן את בית הספר להגנה אווירית של צה"ל, וחלק מבנייניו עדיין משמשים את המרכז האקדמי. לצד מבנים אלו, הוקמו בקמפוס מבנים חדשים, חלקם בתכנונה של עדה כרמי-מלמד, שזכתה בפרס רכטר לשנת 2005 על תכנונם. המרכז הבינתחומי הוא מוסד פרטי וחוץ תקציבי, ואינו מקבל מימון ממערכת התקצוב הממשלתית.[8] תקציב המרכז מבוסס בעיקר על שכר הלימוד ועל תרומות מגורמים בישראל ומחוצה לה. הקרקע עליה נמצא המוסד מוחכרת לו בתשלום על ידי המדינה.[9]

מאז שנת 2000 מארגן המרכז הבינתחומי מדי שנה את כנס הרצליה, או בשמו הרשמי "כנס הרצליה על מאזן החוסן והביטחון הלאומי". בכנס בולטים בהשתתפותם בכירי הממשל, מערכת הביטחון בישראל וראשי המשק. הכנס זוכה להד רב באמצעי התקשורת. ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון, בחר בכנס הרצליה כבמה לשתי הצהרות מדיניות חשובות שלו: בשנת 2002 הכריז על תמיכתו במפת הדרכים ובשנת 2003 הציג את תוכנית ההתנתקות.

בדצמבר 2011 אושר למרכז להעניק לאנשי סגל תואר פרופסור. המועצה להשכלה גבוהה סייגה אישור זה בדרישה כי יהיו במרכז לפחות חמישה פרופסורים בתחום של המועמד שהמרכז מבקש להעניק לו תואר פרופסור.

ב-20 במרץ 2018 הודיעה המועצה להשכלה גבוהה כי אושר למרכז הבינתחומי להגיש תוכנית לתואר שלישי (דוקטור) במשפטים, סמכות שהייתה שמורה לאוניברסיטאות המחקר הציבוריות.[10] בנובמבר 2018 אישרה המועצה את פתיחת התכנית לדוקטורט במשפטים. האישור הוא לשבע שנים, שבסופן תיבדק איכות התוכנית.[11] בראש הוועדה העליונה של התוכנית עומד פרופ' אהרן ברק. ההחלטה על פתיחת התכנית הפכה את המרכז הבינתחומי למוסד האקדמי הראשון שאינו מתוקצב על ידי ות"ת שבו נערכים מסלולים לדוקטורט.

ביולי 2019 העניק המרכז לראשונה תואר דוקטור לשם כבוד, ועם מקבליו נמנו איש העסקים האמריקאי-ישראלי שלדון אדלסון וגדי איזנקוט.[12]

במאי 2020 המרכז קיבל אישור מהמועצה להשכלה גבוהה לפתוח תוכניות ללימודי דוקטורט ולהעניק תואר שלישי בשני מסלולים נוספים, במדעי המחשב ובפסיכולוגיה,[13][14] והכריז על פתיחתם בהתאם לאישור המל"ג.[15]

ב-1 ביוני 2020 החליטה האספה הכללית של המרכז הבינתחומי הרצליה לשנות את שמו ל"אוניברסיטת רייכמן", ובתוך כך לאוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל,[16] והשינוי אושר על ידי המועצה להשכלה גבוהה ב-17 באוגוסט 2021.[17]

המחלוקת בעניין מעמדה האקדמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז הקמתה ובמשך השנים נעשו ניסיונות חד צדדים מצד המכללה לקבוע עובדות בשטח, בדמות הכרזה כי היא אוניברסיטה באמצעות ניסיון לשנות שמה, עתירות לבית המשפט,[18] שינוי שם הרחוב בשיתוף עיריית הרצליה לרחוב "האוניברסיטה", ואף ציון בדפים שונים באתר האינטרנט שלה כי היא ניצבת במרחק חודשים מהכרה כאוניברסיטה פרטית.[19]

ב-17 באוגוסט 2021 אישרה המועצה להשכלה גבוהה את הפיכתה לאוניברסיטה פרטית.[3][4]

מבנה האוניברסיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתי ספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בית הספר הארי רדזינר למשפטים - בית הספר הראשון שהוקם במרכז הבינתחומי בשנת 1994 והראשון שקיבל אפשרות מהמל"ג לפתוח מסלול להענקת דוקטורט במסגרת של מכללה אקדמית שאינה במעמד של אוניברסיטה. הצטרפו אליו במהלך שנותיו פרופ' אהרן ברק, פרופ' אמנון רובינשטיין, פרופ' אוריאל פרוקצ'יה ואחרים. ניתן ללמוד בבית הספר תואר ראשון .LL.B, תואר שני .LL.M ותואר דוקטורט .Ph.D. הדיקן המכהן הוא פרופ' אמנון להבי.
  • בית הספר אריסון למנהל עסקים - הוקם בשנת 1995 ומכשיר סטודנטים לתואר ראשון ולתואר שני. ערכי בית הספר הם "גמישות וחדשנות ניהוליים" המבטאים את היכולת לנטרל את הסכנה הגלומה בגלי השינוי האדירים ולהפוך אותם לכח מניע להצלחה. הדיקן המייסד הוא פרופ' אמיר ברנע.
  • בית הספר אפי ארזי למדעי המחשב - נוסד בשנת 1995 והוסמך על ידי המל"ג להעניק תואר B.Sc, תואר M.Sc ותואר שלישי .Ph.D במדעי המחשב.[20] במסגרת בית הספר למדעי המחשב מתנהל מחקר אקדמי בתחומים שונים, בהם אופטימיזציה בהקצאת משאבים, תורת המשחקים האלגוריתמית, ראייה ממוחשבת, הרכבת פרוטוקולים קריפטוגרפים ועוד. הדיקן המייסד של בית הספר הוא פרופ' שמעון שוקן.
  • בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה - הוא הראשון מסוגו בישראל. מאחורי חזון בית הספר עומד איש העסקים ונשיא הקונגרס היהודי העולמי, השגריר רון לאודר, שסייע להקמתו. בית הספר מכשיר את הסטודנטים לתואר ראשון ושני. תוכנית הלימודים היא בינתחומית ומשלבת בין מדע המדינה, יחסים בינלאומיים, משפטים, מנהל עסקים, טכנולוגיה, מודיעין ואסטרטגיה. הדיקן המייסד הוא פרופ' אהוד שפרינצק.
  • בית ספר סמי עופר לתקשורת - הוקם בשנת 2006. כולל לימודי תקשורת לתואר ראשון ושני. בבית הספר פועלת המעבדה לחדשנות במדיה (milab) בה מפתחים הסטודנטים אבות טיפוס עתידיים בתחום המדיה והטכנולוגיה.
  • בית הספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה - הוקם בשנת 2007, מציע לימודי תואר ראשון ושני בפסיכולוגיה קלינית וחברתית וכן תואר שלישי Ph.D. בפסיכולוגיה.[21] במסגרת בית הספר פועלים מכוני מחקר רבים לרווחת הקהילה ובהם מרכז מיטיב לחקר וליישום הפסיכולוגיה החיובית, היחידה למחקר ישומי במדעי המוח ע"ש סמי סגול, המכון לטיפול וחקר לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז, מרכז מודע - המרכז הישראלי למדע ועוד. הדיקן המייסד: פרופ' מריו מיקולינסר.
  • בית הספר טיומקין לכלכלה - מכון אהרן למדיניות כלכלית ע"ש אהרן דוברת - נוסד בשנת 2014. חזון המכון הוא לתמוך בצמיחה כלכלית ובחוזק חברתי בישראל על ידי עיצוב אסטרטגיה והצעות לתוכניות מפורטות למדיניות כלכלית המבוססת על ידע בין לאומי מעודכן ולערוך מחקרים כלכליים אשר יניבו הצעות הן לכלי מדיניות חדשניים והן לרפורמות במשק לקידום הצמיחה, התעסוקה והפריון.
  • בית הספר לקיימות, מייסודן של החברה לישראל, כימיקלים לישראל ובזן - הוקם בשנת 2012. תוכנית הלימודים של בית הספר היא תוכנית בינתחומית ראשונה מסוגה בארץ, המציעה תואר דו-חוגי בקיימות וממשל או בקיימות וכלכלה. התוכנית מבוססת על תוכניות לימודים דומות בבתי ספר בארצות הברית, ויש לה היבטים מקומיים הייחודיים לישראל.
  • בית הספר הבינלאומי ע"ש רפאל רקנאטי - הוקם בשנת 2001. בשנת 2018 למדו בו כ-2,000 סטודנטים מ-90 מדינות. בית הספר הוקם בסיועם של דינה, אודי ומייקל רקנאטי והוא נושא את שמו של הבעל והאב, רפאל רקנאטי. בית הספר מממש את חזונו של פרופ' אוריאל רייכמן להקמת אוניברסיטה בינלאומית שתעמיק את הקשר בין מדינת ישראל לתפוצות. בית הספר הוקם בימים בהם פרצה האינתיפאדה השנייה, ובימיו הראשונים מנה עשרות בודדות של סטודנטים. בראש בית הספר עומד סגן הנשיא לקשרי חוץ, יונתן דייוויס.
  • בית ספר אדלסון ליזמות - בית הספר הראשון ליזמות בישראל המציע תוכנית דו-חוגית לתואר ראשון ביזמות ומדעי המחשב, יזמות ומנהל עסקים, יזמות וכלכלה. המחזור הראשון בבית הספר החל ללמוד באוקטובר 2017. הדיקן המייסד הוא פרופ' יאיר טאומן.

מכוני מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS)[22] - נוסד בשנת 2000 במטרה לתרום למדיניות הלאומית של ישראל ולשדרוג תהליך קבלת ההחלטות האסטרטגי. "כנס הרצליה" השנתי הוא ספינת הדגל של המכון. המכון מקיים כנסים וימי עיון, פרסום סדרות ניירות עמדה, כתיבת ספרים, סימולציות ומחקרי מדיניות. בראש המכון אלוף (מיל') עמוס גלעד.
  • המכון למדיניות נגד טרור (ICT)[23] - בראשו פרופ' בועז גנור. שבתי שביט, לשעבר ראש "המוסד", משמש בתפקיד יו"ר הוועד המנהל. המכון פועל לפיתוח מדיניות ציבורית ביחס לבעיית הטרור העולמי, באמצעות מחקר יישומי של תופעת הטרור ודרכי ההתמודדות עמה.
  • המכון לדיפלומטיה בינלאומית על שם אבא אבן - בראשות השגריר רון פרושאור, מוביל שינוי תפישתי בשירות החוץ הישראלי, תוך פיתוח ויישום גישות ושיטות חדשניות ופרואקטיביות של עשייה אפקטיבית בזירה הדיפלומטית בישראל ובעולם. המכון הוא חלק מבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה.
  • המרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט (CIP)[24] - המרכז בראשותו של פרופ' יאיר עמיחי-המבורגר, נוסד בשנת 2006. פעילות המרכז מתמקדת בחקר הגורמים המשפיעים על רווחתו הפסיכולוגית של הגולש והאפשרויות להעצמה אישית וקבוצתית באמצעות הרשת. בעולם שבו האינטרנט משפיע על כל היבט בחיינו, הבנת השלכותיו הפסיכולוגיות תאפשר להאיר את היבטיו החיוביים של האינטרנט ולעצב סביבה ידידותית יותר לגולש.
  • מכון אספר לדיפלומטיה במדיה חדשים[25] - נוסד בשנת 2008. המכון מתמקד במחקר וביישום טכנולוגיות מדיה חדשים ודיפלומטיה. היכולות יוצאות הדופן של הטכנולוגיות הללו מאפשרות תקשורת חדשנית וקידום שיח דיפלומטי ופעילויות בזוויות מבע שונות. השימוש במדיה החדשים מאפשר לנו להגיע לקהלים חדשים ומגוונים יותר מאשר מציעים לנו כלי התקשורת המסורתיים. בראשות פרופ' נעם למלשטרייך-לטר, מייסד ודיקן לשעבר בית הספר לתקשורת, והעיתונאית אנוק לוריא.
  • המרכז לתקשורת מודעת על שם שרי אריסון
  • מכון גזית גלוב לחקר נדל"ן[26] - המכון נוסד בשנת 2011 במטרה ללימוד ולחקר תחום הנדל"ן. המכון פועל להשגת יעדים בתחום הנדל"ן בהם קידום מחקר אקדמי ובניית תוכניות לימודים אקדמיות, חיזוק הקשר בין האקדמיה לעולם הנדל"ן והשפעה על השיח הציבורי.
  • מכון דניאל פרל לעיתונות בינלאומית (DPIJI)[27] - המכון נוסד בשנת 2013 במטרה להעלות ולשמר את איכות הסיקור העיתונאי ולקדם דיווח חדשותי מעודכן, מאוזן ובעל תובנות אובייקטיביות במזרח התיכון. המכון מקיים פאנלים והרצאות עם עיתונאים מובילים מרחבי העולם על מנת להעלות את המודעות, ליצור שיח ודיאלוג עם דור העתיד של תעשיית התקשורת כלפי האתגרים העומדים בפני קהילת העיתונאות הבינלאומית בימינו.
  • המעבדה לחדשנות במדיה (miLAB)[28] המעבדה נוסדה בשנת 2009 ובראשה עומד ד"ר אורן צוקרמן. המעבדה החוקרת את עתיד המדיה, הטכנולוגיה וקשר בין האדם למחשב מציעה לסטודנטים מצטיינים להצטרף למחקר סגל בנושאים מתקדמים של אינטראקציה אדם-מחשב. בין הפרויקטים המחקריים - כפית מדידה לילדים הסובלים מ-CP, רובוט אמפתי לשיפור התקשורת בשיחה בין אנשים, ממשק פיזי דיגיטלי לבית חכם, חומרים חכמים (ביולוגים ואחרים), ערכות למידה ומשחק ליצירה טכנולוגית ועוד.
  • המעבדה לחקר מציאות מתקדמת (ARL)[29] - המעבדה נוסדה בשנת 2009, במטרה ללמוד את המציאות שבה הטכנולוגיות הדיגיטליות עברו תהליך משמעותי אשר גרם להן להפוך לחלק אינטגרלי בחיי האדם. המעבדה מתמקדת בשתי טכנולוגיות עיקריות: מציאות וירטואלית ומציאות רבודה, והפרויקטים בה נוגעים בנושאי התקשורת האנושית, נוירופיזיולוגיה, פסיכולוגיה, מדעי המחשב, אמנות ושיתוף הפעולה עם התעשייה.
  • מיטיב לפסיכולוגיה חיובית ומדע האושר[30] - המרכז הוקם בשנת 2010 מיסודו של ד"ר טל בן שחר, כמרכז יישומי ומחקרי לקידום תפקוד אנושי מיטבי של יחידים וקבוצות בחברה הישראלית וברחבי העולם. המרכז פועל בארגונים עסקיים ובקהילה. במערכת החינוך מפעיל המרכז הכשרות לצוותי חינוך ותוכניות לתלמידים וילדים החל מגילאי הגן ועד לתום תקופת התיכון.
  • המרכז לחקר המוח והתפתחות האדם[31] - המרכז, בראשות פרופ' רות פלדמן, נוסד בשנת 2018. במרכז פועלים חוקרים מתחומים שונים המשלבים מחקר בינתחומי, פסיכולוגי וביולוגי בנושאים: הורמונים, גנטיקה, אפי-גנטיקה (השפעת הסביבה על הגנטיקה), חקר מערכת העיכול והמערכת החיסונית.
  • היחידה ללקויות למידה והפרעות קשב[32] - המרכז, בראשות ד"ר דפנה קופלמן רובין, נוסד בשנת 2012. היחידה הוקמה מתוך חזון משותף של בית ספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה ומרכז לקויות למידה במרכז שניידר לרפואת ילדים. מטרת היחידה היא לקדם התפתחות טובה של ילדים ובני נוער המתמודדים עם לקויות למידה והפרעות קשב, ולסייע להם להגיע להצלחה ומימוש אישיים תוך חיבור ותרומה לחברה.
  • מרכז סגול לחקר מוח ותודעה[33] - נוסד בשנת 2009 ופועל בשני תחומים: מחקר מוח והפצת ידע (neuroeducation). מטרתו העיקרית של המרכז היא להעמיק את הידע המדעי אודות המוח האנושי ולרתום ידע זה לטובת שינוי אישי וחברתי.
  • המכון לגיל ינקות ע"ש זיאמה ארקין - המכון הוקם בשנת 2013 במסגרת בית הספר ברוך איבצ׳ר לפסיכולוגיה. המכון מתמקד בתרומה של הסביבה הטיפולית המוקדמת בשנת החיים הראשונה על ההתפתחות ארוכת הטווח של האדם, תוך העמקת הידע הקליני וההתפתחותי בתחום. חזון המכון הוא טיפוח דיאלוג מפרה בין המחקר לבין הפרקטיקה והפצת הידע בחברה ובקהילה המקצועית. מייסדת המכון דוריס ארקין.
  • מכון אהרן למדיניות כלכלית ע"ש אהרן דוברת[34] - נוסד בשנת 2014. חזון המכון הוא לתמוך בצמיחה כלכלית ובחוזק חברתי בישראל על ידי עיצוב אסטרטגיה והצעות לתוכניות מפורטות למדיניות כלכלית המבוססת על ידע בין לאומי מעודכן ולערוך מחקרים כלכליים אשר יניבו הצעות הן לכלי מדיניות חדשניים והן לרפורמות במשק לקידום הצמיחה, התעסוקה והפריון.
  • מכון צבי מיתר לחדשנות טכנולוגית, משפט ואתיקה[35] - נוסד בשנת 2014. מתמקד בחקר הממשק שבין טכנולוגיה, מדע וחברה ובפרט, מתמקד בהשלכות המשפטיות, החברתיות, האתיות והכלכליות הנובעות מהחדשנות הטכנולוגית ככלל ומטכנולוגיות חדשות ומתפתחות בפרט. לצד הפעילות המחקרית של המכון, המכון פועל להעלאת המודעות הציבורית להיבטים החברתיים והמשפטיים של טכנולוגיות חדשות ומתפתחות.

המוזיאון לתקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיאון לתקשורת נמצא בבית הספר סמי עופר לתקשורת. המוזיאון מציג את התפתחות מיזמי התקשורת בישראל ובעולם מתחילת המאה ה-20 בשטח התקשורת הכתובה והאלקטרונית.[36] ממצא מיוחד הוא מכבש דפוס שתרם משה מונטיפיורי לישראל ב"ק בשנת 1842, המכונה "משאת משה ויהודית".

תוכניות מיוחדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטודנטים מחוץ לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר הבינלאומי מציע תוכניות לימוד לתואר ראשון ושני באנגלית. בין תחומי הלימוד בבית הספר הבינלאומי נכללים מנהל עסקים, תקשורת, פסיכולוגיה, מדעי המחשב וממשל. התוכניות לתואר שני כוללות תואר שני במנהל עסקים, תואר שני בכלכלה פיננסית, תואר שני בממשל ותואר שני בהתנהגות ופיתוח ארגונים.[37] ב-2015 למדו בבית הספר כ-1,700 סטודנטים מ-86 מדינות ברחבי העולם.

תוכנית קרן אור[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית "קרן אור" היא מסלול לימודים לתואר ראשון במדעי המחשב ובמנהל עסקים. התוכנית מיועדת לצעירים בעלי פוטנציאל אקדמי גבוה, אשר נסיבות כלכליות וחברתיות לא איפשרו להם להשיג את ציוני הבגרות והפסיכומטרי המאפשרים להשתלב באקדמיה. התוכנית מעניקה מדי שנה 40 מלגות לתואר ראשון בשני מסלולי לימודים: מנהל עסקים ומדעי המחשב. הסטודנטים בתוכנית נהנים ממימון של 90% משכר הלימוד ומתמיכה אקדמית מלאה במסלול מדורג, הכולל מכינות, שיעורי תגבור וחונכות אישית.

התוכנית מיועדת למעוטי יכולת כלכלית, אשר עברו שירות צבאי או שירות לאומי מלא. הקבלה לתוכנית מתבצעת על ידי תהליך מיון שאינו מתבסס על ציוני פסיכומטרי או בגרות, אלא בודק את הפוטנציאל האקדמי של כל מועמד. המיון האקדמי בנוי על סדנת מיון של חמישה ימים במהלכם מתבקשים המועמדים להגיש תרגילים ולהיבחן על החומר הנלמד. התוכנית הוקמה בשנת 2001 על ידי בוגר בית הספר אפי ארזי למדעי המחשב. מאז גדלה התוכנית והתפתחה ובשנת 2009 היו לה כ-70 בוגרים שהשתלבו במשק.

תוכנית זאל (Zell) ליזמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית זל ליזמות מיועדת לסטודנטים אשר נמצאים בשנה האחרונה ללימודיהם. התוכנית נלמדת בשפה האנגלית ומקנה לסטודנטים ידע תאורטי ומעשי בהקמה וניהול של חברות יזמיות, החל משלב הרעיון ועד לחברה. לצד הקמת מיזם, לומדים הסטודנטים קורסים וסדנאות בתחומים שונים, המותאמים במיוחד למיזמים עסקיים וכן סדנת יזמות המורכבת מהרצאות ומפגשים עם יזמים ומשקיעים וזוכים לייעוצם והכוונתם. תוכנית ZELL ליזמות הוקמה בשנת 2001 על ידי איש העסקים והיזם האמריקאי סם זל.התוכנית מיועדת לסטודנטים מצטיינים לתואר ראשון בעלי חשיבה עסקית וכישורי מנהיגות גבוהים, ומספקת פלטפורמה לפיתוח מיזם עסקי משלב הרעיון ועד להשקה.מתחילת התוכנית הקימו בוגריה 158 חברות - מהן 25 נמכרו, 5 הונפקו ו-93 עדיין פעילות.[38]

תוכנית רבין למנהיגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש התוכנית עומד יורם יאיר. מטרת תוכנית רבין למנהיגות היא להכשיר סטודנטים למנהיגות ערכית במגזר החברתי בישראל, מתוך מטרה לקדם את ישראל להשגת היעד של חברת מופת[דרושה הבהרה]. התוכנית מקנה לסטודנטים לתואר ראשון, מכל בתי הספר באוניברסיטת רייכמן, כלים תאורטיים והתנסות מעשית בהנהגה והנעה של פעילות חברתית.

הסטודנטים המשתתפים בתוכנית נבחרים בסיום שנת הלימודים השנייה שלהם באוניברסיטה, ועוברים ביחד תוכנית של שני סמסטרים בנושא מנהיגות, במקביל להמשך לימודיהם הרגילים.

תוכנית ארגוב למנהיגות ודיפלומטיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית ארגוב על שמו של שלמה ארגוב, נועדה להקניית ידע, כישורי תקשורת, שפה וכלים, במטרה להכשיר סטודנטים לדוברים לא רשמיים של ישראל, וזאת במטרה לסייע בשיפור מעמדה של מדינת ישראל בקהילה הבינלאומית ובחיזוק תדמיתה החיובית בעיני העולם. הסטודנטים שנבחרים לתוכנית נפגשים עם דיפלומטים בכירים ועם מומחים מתחום התקשורת, משתתפים בסדנאות הדנות באזורים אסטרטגיים שונים בעולם, ולומדים קורסים כגון: משפט בינלאומי, דיפלומטיה כלכלית, פתרון סכסוכים, מדיניות נגד טרור, ישראל והתפוצות ועוד. שיאה של התוכנית בנסיעת לימודים הכוללת סיור במוסדות ממשל ובזירות עסקים, ביקור בארגונים בינלאומיים ובאוניברסיטאות באירופה וארצות הברית.

תוכנית "גרינביז"[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית ליזמות ירוקה. מטרת התוכנית היא הגשמת חזון עסקי להקמת מיזם/פרויקט בר-קיימא, משלב התכנון ועד שלב ההוצאה לפועל, תוך הקניית כלים עסקיים וניהוליים אשר ישרתו את הסטודנטים בעתיד- בניית אסטרטגיה עסקית ותוכנית עסקית, בניית מצגת משקיעים, תהליך קבלת החלטות ועוד.

מכון צבי מיתר לחדשנות טכנולוגית, משפט ואתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכון מחקר בבית הספר הארי רדזינר למשפטים, אשר מתמקד בחקר הממשק שבין משפט, מדע וחברה, ובפרט בהשלכות המשפטיות, האתיות והכלכליות הנובעות מהתקדמות הטכנולוגיה. למכון צבי מיתר שני מישורי פעילות עיקריים: זה המחקרי-אקדמי, במסגרתו מפרסם המכון מאמרים מדעיים ומשפטיים ומקיים סימפוזיונים וכנסים בנושאים שעל הפרק, וזה המהותי-מעשי, שבו פועל המכון להעלאת המודעות הציבורית להיבטים החברתיים והמשפטיים של טכנולוגיות חדשות באמצעות קידום הצעות חוק, חיבור ניירות עמדה, והצטרפות להליכים כידיד בית-המשפט.

הרדיו הבינתחומי 106.2FM[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרדיו הבינתחומי 106.2FM פועל במסגרת הרדיו החינוכי ומשדר מאולפני בית הספר לתקשורת. התחנה מתופעלת על ידי סטודנטים מכל בתי הספר, בוגרים ואנשי סגל, בשיתוף ובהדרכת אנשי מקצוע מעולם התקשורת. הסטודנטים פועלים בכל תחומי השידור - הם משדרים, מפיקים, עורכים, אחראים על הצד הטכני והמוזיקלי. הרדיו הבינתחומי משדר 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, בעיקר תוכניות מלל במגוון נושאים. בסופי שבוע משודרות תוכניות באנגלית בשיתוף סטודנטים מבית הספר הבינלאומי.

בנוסף בשנת 2012 הוקם הרדיו הבינלאומי - IDC International Radio, אשר מפיק ומשדר תכנים באנגלית בתחומים מגוונים כמו מוזיקה, תרבות, חדשות, חדשנות וספורט, מעיניהם של סטודנטים מהעולם אשר חווים את ישראל בפעם הראשונה.

שכר לימוד ומלגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכר הלימוד במוסד אינו מסובסד והוא הגבוה מבין מוסדות הלימוד הישראלים. ב-2020 בתחילת שנת הלימודים תשפ"א, שכר הלימוד השנתי לתואר ראשון הוא 42,100 ש"ח, מלבד מסלולים מסוימים לתואר ראשון שבהם שכר הלימוד גבוה יותר ועומד על 43,100 שקלים.[39] אוניברסיטת רייכמן מצהירה כי שם לו למטרה לקלוט לשורותיו סטודנטים אשר עומדים בתנאי הקבלה האקדמיים, אך מתקשים לשלם את שכר הלימוד בגלל מצוקה כלכלית. אחד מכל שישה סטודנטים באוניברסיטה מקבל סיוע כלכלי. בין השאר מציעה אוניברסיטת רייכמן מלגות סיוע, מלגות לבעלי פוטנציאל מנהיגות ויזמות מוכח ורקע למען הקהילה, ומלגות מצוינות למועמדים עם הישגים יוצאי דופן.

מעונות סטודנטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2018 נחנכו שני מבנים של מעונות סטודנטים סמוך לאוניברסיטת רייכמן, ובהם 500 דירות, מרביתן דירות יחיד. באוגוסט 2021 נחנך המבנה השלישי, וסך הכל מוצעות כיום 750 יחידות דיור, בהן מתגוררים סטודנטים ישראלים לצד סטודנטים בינלאומיים.[40]

תרומה לקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למעלה מ-30 פרויקטים חברתיים לסיוע לקהילה פועלים באוניברסיטת רייכמן, חלקם קמו ביוזמה של סטודנטים, בשיתוף פעולה עם הנהלת האוניברסיטה.[41]

קליניקות משפטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוניברסיטת רייכמן פועלות מספר קליניקות משפטיות לתועלת הציבור: קליניקה לתובענות ייצוגיות, קליניקה להנגשת תחום היזמות העסקית הטכנולוגית, קליניקה למשפט בינלאומי פלילי והומניטארי, קליניקה לסיוע לבני הגיל השלישי, קליניקה לסיוע לנפגעי השואה, תוכנית משפט רחוב, קליניקה לייצוג קטינים בבתי המשפט לנוער, קליניקה להגנה על חושפי שחיתויות בשיתוף עמותת עוגן, קליניקה לקידום זכויות נשים בישראל, קליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות שכלית בשיתוף עמותת אקים ישראל, קליניקה לחקיקה חברתית בשיתוף עמותת המשמר החברתי, קליניקה להליכי שפיטה וקבלת החלטות בשיתוף הנהלת בתי המשפט ורשות האכיפה והגבייה, הקליניקה לעבודת הפרקליטות הפלילית.

אגודת הסטודנטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמליל האגודה

אגודת הסטודנטים - המרכז הבינתחומי הרצליה היא עמותה שנוסדה בשנת 1997, והיא הגוף המייצג של הסטודנטים באוניברסיטה.[42] האגודה חברה בהתאחדות הסטודנטים הארצית. האגודה היא א-מפלגתית, ונציגיה נבחרים מדי שנה בבחירות חשאיות, על פי מסלולי הלימוד. יושב ראש האגודה וסגנו נבחרים על ידי כלל הסטודנטים בקמפוס, בבחירות אישיות וחשאיות. כל סטודנט הלומד באוניברסיטה זכאי להיות חבר באגודת הסטודנטים. החברות כרוכה בתשלום. חברות באגודת הסטודנטים מקנה לסטודנט את הזכות ליהנות מכל שירותי האגודה, וכן את הזכות לבחור ולהיבחר למוסדותיה. עיקר תקציבה של האגודה מגיע מתשלום דמי חבר שנתיים של הסטודנטים החברים בה. לאגודת הסטודנטים חברה כלכלית, הנמצאת בבעלותה המלאה, בשם עוגן - החברה הכלכלית. החברה הוקמה בשנת 2008, במטרה להוסיף נדבך של מקצועיות ויעילות להתנהלות הכלכלית של אגודה הסטודנטים, תוך שיפור איכות השירותים והאירועים שמובילה האגודה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוניברסיטת רייכמן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 לפי לוח 8 - סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה באתר המועצה להשכלה גבוהה, נכון לשנת הלימודים ה'תש"ף (20192020)
  2. ^ 1 2 ליאור דטל, המל"ג נגד רייכמן: "הבינתחומי לא יכול לקרוא לעצמו אוניברסיטה", באתר TheMarker‏, 1 ביוני 2020
  3. ^ 1 2 המועצה להשכלה גבוהה החליטה להעניק למרכז הבינתחומי בהרצליה הכרה כאוניברסיטה פרטית לא מתוקצבת, באתר המועצה להשכלה גבוהה, 17 באוגוסט 2021
  4. ^ 1 2 3 נועם (דבול) דביר, ‏המועצה להשכלה גבוהה קבעה: הבינתחומי בהרצליה יוכר כאוניברסיטה, באתר ישראל היום, 17 באוגוסט 2021
  5. ^ המרכז הבינתחומי הרצליה באתר המועצה להשכלה גבוהה
  6. ^ המרכז הבינתחומי הרצליה פותח את השנה ה-25 לפעילותו, באתר האוניברסיטה
  7. ^ הכרזה על הקמת המרכז, באתר האוניברסיטה
  8. ^ טלי חרותי-סובררייכמן: "לא לקחנו שקל מהמדינה כי לא רצינו שפקיד בירושלים יכתיב לנו מדיניות", באתר הארץ, 20 במאי 2013
  9. ^ דו"ח כספי
  10. ^ יעל אודם, ‏בקרוב: תואר דוקטור מהמרכז הבינתחומי, באתר ‏מאקו‏‏, ‏20 במרץ 2018‏
  11. ^ המל”ג אישרה את פתיחת התוכנית לדוקטורט במשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה, באתר המועצה להשכלה גבוהה;
    ליאור דטל, המהפכה הושלמה: תואר שלישי בבינתחומי - כבר השנה, באתר TheMarker‏, 18 בנובמבר 2018
  12. ^ בשנת ה-25 להקמתו: המרכז הבינתחומי הרצליה העניק לראשונה תוארי דוקטור לשם כבוד, באתר האוניברסיטה
  13. ^ המרכז הבינתחומי הרצליה הוסמך לפתוח תכניות ללימודי דוקטורט במדעי המחשב ובפסיכולוגיה, באתר האוניברסיטה
  14. ^ בקשת המרכז הבינתחומי בהרצליה לפתוח תכנית לימודים לתואר שלישי (Ph.D) בפסיכולוגיה, המועצה להשכלה גבוהה
  15. ^ ליאור דטל, שלום לבינתחומי: אחרי ויצמן ובן גוריון - גם רייכמן מקבל אוניברסיטה על שמו, באתר TheMarker‏, 1 ביוני 2020
  16. ^ האסיפה הכללית של הבינתחומי הרצליה החליטה על עדכון שמו לאוניברסיטת רייכמן, באתר האוניברסיטה(הקישור אינו פעיל)
  17. ^ נועם (דבול) דביר, ‏המועצה להשכלה גבוהה קבעה: הבינתחומי בהרצליה יוכר כאוניברסיטה, באתר ישראל היום, 17 באוגוסט 2021
  18. ^ ליטל דוברוביצקי, המאבק לשינוי השם של המרכז הבינתחומי עולה מדרגה - ומגיע לביהמ"ש, באתר כלכליסט, 8 בספטמבר 2020
  19. ^ תואר שני, באתר האוניברסיטה
  20. ^ תואר שלישי במדעי המחשב, באתר האוניברסיטה (באנגלית)
  21. ^ תואר שלישי בפסיכולוגיה, באתר האוניברסיטה (באנגלית)
  22. ^ אתר כנס הרצליה והמכון למדיניות ואסטרטגיה
  23. ^ המכון למדיניות נגד טרור (ICT) בבינתחומי קיים את הכנס הבינלאומי השנתי ה-17, באתר האוניברסיטה
  24. ^ המרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט (CIP), באתר האוניברסיטה
  25. ^ מכון אספר לדיפלומטיה במדיה חדשים, באתר האוניברסיטה
  26. ^ מכון גזית-גלוב לחקר נדל"ן, באתר האוניברסיטה
  27. ^ Daniel Pearl International Journalism Institute (באנגלית)
  28. ^ miLAB - בית ספר סמי עופר לתקשורת, באתר האוניברסיטה
  29. ^ המעבדה לחקר מציאות מתקדמת (ARL), באתר האוניברסיטה
  30. ^ בית, מרכז מיטיב
  31. ^ המרכז לחקר המוח והתפתחות האדם, באתר האוניברסיטה
  32. ^ היחידה ללקויות למידה והפרעות קשב, היחידה ללקויות למידה והפרעות קשב (באנגלית)
  33. ^ ד"ר נועה אלבלדה, דף הבית, מרכז סגול למוח ותודעה
  34. ^ מכון אהרן למדיניות כלכלית - ע"ש אהרן דוברת ז"ל, באתר האוניברסיטה
  35. ^ מכון צבי מיתר, באתר האוניברסיטה
  36. ^ המוזיאון לתקשורת במרכז הבינתחומי
  37. ^ ציונות מהסוג החדש, באתר ynet, 16 באוקטובר 2015
  38. ^ רועי גולדנברג, ‏5 אקזיטים של כ-120 מיליון דולר: תכירו את תוכנית Zell ליזמות, באתר גלובס, 9 בינואר 2013
  39. ^ שכר הלימוד, באתר האוניברסיטה
  40. ^ נמרוד בוסו, 15 מ"ר ב-2,500 שקל לחודש: מעונות הבינתחומי בהרצליה קיבלו היתר אכלוס, באתר כלכליסט, 26 בספטמבר 2018
  41. ^ תרומה לקהילה, באתר האוניברסיטה
  42. ^ אתר אגודת הסטודנטים - המרכז הבינתחומי הרצליה