לדלג לתוכן

אונס לוקרציה (פואמה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אונס לוקרציה
The Rape of Lucrece
מידע כללי
מאת ויליאם שייקספיר עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה פואמה עריכת הנתון בוויקינתונים
נושא אונס לוקרטיה עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 1594 עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה בעברית
הוצאה "אונס לוּקְרֶצְיָה" בהוצאת כרמל
תאריך ספטמבר 2024
תרגום יותם בנשלום
מספר עמודים 232
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אונס לוּקְרֶצְיָהאנגלית: The Rape of Lucrece) הוא פואמה סיפורית, שחיבר ויליאם שייקספיר בשנת 1594, המגוללת את סיפור אונס לוקרטיה מן ההיסטוריה של הרפובליקה הרומית. הפואמה הוקדשה להנרי ורייזלי, הרוזן השלישי מסאות'המפטון (אנ'). זוהי אחת היצירות הראשונות של שייקספיר, ובין הבודדות שראו אור בימי חייו. היצירה עשירה בדימויים ובתיאורים ספרותיים עשירים וחיים. עיקר המסר הוא ההשלכות ההרסניות של מעשה פסול מבחינה מוסרית.

לאחר ההקדשה, הפותחת במילים "האהבה שלי לכבוד הלורד היא ללא גבול" (The love I dedicate to your Lordship is without end), מופיעה הכותרת "The Argument" ולאחריה פסקה בת כחמישים שורות בפרוזה המספרת את עיקר סיפור המעשה עם רקע היסטורי ואקספוזיציה.

הפואמה כוללת 1,855 שורות ב-265 בתים בני שבע שורות כל אחד, במשקל פנטמטר יאמבי ובחרוז מלכותי (ABABBCC), בהשפעת ג'פרי צ'וסר.

ערך מורחב – אונס לוקרטיה

סקסטוס טרקיניוס (בנו של המלך האחרון של רומא, טרקוויניוס סופרבוס) וקולאטינוס (לוקיוס טארקוויניוס קולאטינוס) מפקדים על כוחות צבא רומא שצרים על העיר ארדאה (Ardea). במהלך שיחה בין אנשי הצבא מהלל קולאטינוס את סגולותיה של אשתו, לוקרטיה, ואת צניעותה. עם התלהטות השיחה הוא מזמין את הנוכחים לשפוט בעצמם. הקצינים, וסקסטוס טרקיניוס ביניהם, מוצאים את נשותיהם מחוללות ורק את לוקרטיה, אשת קולאטינוס, בחדרה עם נערותיה. סקסטוס טרקיניוס נפעם במיוחד מיופייה של לוקרטיה. לאחר זמן מה חוזרים הקצינים למחנה הצבא.

יצרו של סקסטוס טרקיניוס לא נותן לו מנוח. מאוחר יותר באותו לילה הוא שב מתגנב אל חדרה של לורטיה ואונס אותה. בבוקר שולחת לוקרטיה מסרים לאביה ברומא ולבעלה במחנה הצבא. כאשר מגיעים בעלה, אביה ורעהו, לוקיוס יוניוס ברוטוס, אל חדרה היא מקבלת אותם בלבוש אבל, משביעה אותם לנקום את כבודה ומתאבדת באמצעות פגיון.

החלק המרכזי בפואמה מתאר את ייסוריה של לוקרטיה לאחר האונס. היא פונה ללילה ולזמן, מחברת צוואה, ולבסוף מוצאת הדים לסבלה בעיון בתמונה של מלחמת טרויה.

ברוטוס וקרוביה של לוקרטיה נושאים את גופתה לפורום רומאנום, שם מצליח ברוטוס להמריד את העם הרומי נגד עריצות המלך, כשהוא מנצל את רגשי הזעם והתמרמרות ואת הפגיעה במסורת האבות של טארקוויניוס ובניו. על פי הפואמה, נגזרת גלות רק על סקסטוס טרקיניוס. במציאות ההיסטורית נגזרה גלות על המלך ובניו, רכושם הוחרם, ואדמותיהם הולאמו. ברומא הוקם שלטון הקונסולאט שפעולתו הראשונה בשלטון הייתה להשביע בנדר את העם הרומי לעולם לא להסכים שימלוך עליו מלך.

הוצאה לאור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפואמה נרשמה במרשם הפרסומים הרשמי (Stationers' Register) ב-9 במאי 1594 תחת השם "The Ravyshement of Lucrece" והודפסה תחת הכותרת "Lucrece" בפורמט של פמפלט, פרסום המודפס על גבי נייר זול למטרת הפצה נרחבת, שהייתה שיטה נפוצה להפצת דברי דפוס בתקופה האליזבתנית. מאוחר יותר באותה שנה הודפסה במהדורת קוורטו על ידי המדפיס ריצ'רד פילד, שהוציא לאור כמה מהדורות דפוס.

תרגום לעברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפואמה תורגמה לעברית על ידי יותם בנשלום ויצאה לאור בשם "אונס לוּקְרֶצְיָה" בהוצאת כרמל בשנת 2024. במהדורה זאת מופיע התרגום לעברית לצד הטקסט המקורי באנגלית.[1] לפני כן פורסם התרגום בחלקים בכמה גיליונות של כתב העת "דחק - כתב עת לספרות טובה".

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אונס לוקרציה בוויקישיתוף

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ תמר משמר, "שייקספיר ותרבות האונס", ynet 18.10.2024.