אונשטרוט
![]() |
ערך ללא מקורות
| |
ערך ללא מקורות | |
![]() | |
מידע כללי | |
---|---|
אורך | 192 ק"מ ק"מ |
ספיקה ממוצעת |
4.6 מ"ק לשנייה ![]() |
אגן ניקוז |
6,342.7 קמ"ר ![]() |
יובלים |
Notter, Salza, Tonna, Gera, Gramme, Seebach, Helme, Luhne, Helbe, Wipper, Lossa ![]() |
שפך | זאאלה, ליד נאומבורג |
מדינות באגן הניקוז |
גרמניה ![]() |
![]() | |
![]() ![]() |
האונשטרוט (בגרמנית: UnstrutⓘⒾ) הוא נהר בגרמניה והיובל השמאלי של הנהר זאלה.
האונשטרוט נתחיל מצפון תורינגיה ליד דינגלשטדט (מערבית לקפרהאוזן באזור אייכספלד) ואזור אגן הניקוז שלו כולל את כל האגן התורינגי. הנהר פורץ מהאגן דרך השער תורינגיה מערבית להילדרונגן, ובחלקו הדרומי הוא זורם דרך סקסוניה-אנהלט לפני שהוא נשפך לזאלה סמוך לנאומבורג. אורך האונשטרוט הכולל הוא 192 ק"מ. ערים לאורך האונשטרוט כוללות את מילהאוזן, סומרדה, באד פרנקנהאוזן, ארטן, רוסלבן, ופרייבורג. היובלים העיקריים של האונשטרוט הם גרא, ויפר, הלמה, ולוסה.
האזורים סביב נהרות הסאלה ואונשטרוט יוצרים את אזור גידול היין של זאלה-אונשטרוט. מותג היין המבעבע המפורסם, רוטקפצ'ן (בתרגום: "כיפה אדומה") מיוצר במרתפי פרייבורג.
שם
[עריכת קוד מקור | עריכה]בגרמנית הגבוהה העתיקה "Strödu" משמעותו "סבך ביצתי" ו-"un"- הוא קידומת שמטרתה להעצים את המשמעות, ולכן אזור האונשטרוט היה אזור ביצתי מאוד. בשנת 575, הנהר הוזכר בתור "Onestrudis", במאה ה-7 הוא הוזכר בתור "Unestrude", ובשנת 994 בתור "Vnstruod".
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 531, על פי ה-"Decem Libri" של גרגוריוס מטור, התרחש קרב מכריע בנהר האונשטרוט בין הפרנקים לתורינגים לאורך נהר האונשטרוט, שהוביל להשמדת ממלכת תורינגיה המוקדמת ולסיפוחה של הממלכה האדירה על ידי האימפריה הפרנקית. בשנת 933, אחרי הפסקת אש שנמשכה עשר שנים, המלך הגרמני הנרי הראשון נלחם נגד צבא הונגרי בקרב ריאדה, מקום ליד האונשטרוט, אך מיקומו המדויק אינו ידוע כיום. ניצחונו הוביל לתקופת שלום, עד שההונגרים חזרו בשנת 955 ונוצחו שוב. אחד המקומות האהובים עליו היה ממלבן שבאונשטרוט, שם נבנה ארמון מלכותי, המכונה "Pfalz", "palatium" או "villa regia". הוא מת שם בשנת 936, כמו גם בנו, אוטו הראשון, בשנת 973. מנזר נבנה שם בשנים שלאחר מכן, והפך לאחד מהמנזרים החשובים ביותר בממלכה הגרמנית לזמן קצר. חורבותיו נראות עדיין כיום; מיקום ה-"palatium" המדויק אינו ידוע עוד.
בגלל אופיו הביצתי, האונשטרוט לא היה נגיש לספינות במשך זמן רב. בסופו של דבר, בשנים 1790–1794, נעשו מאמצים להפוך את הנהר לנגיש לשיט על פי הוראת נסיכות הבוחר מסקסוניה. הוא הפך לנתיב תחבורה חשוב במשך מאה שנים; במיוחד, הובלו בו חול ואבן גיר. מאז 1889, כאשר נבנתה הרכבת אונשטרוט ("Unstrutbahn") לצד הנהר, הצטמצמה משמעותו של נתיב המים כדרך תחבורה. אף על פי שמדובר באזור גידול יין קטן בשטח של 740 דונם, הוא די מוכר.[1]
מראות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- העיירה ההיסטורית מילהאוזן
- הטירה ההרוסה ונדלשטיין
- המנזר ההרוס ממלבן
- טירת נוינבורג בפרייבורג
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Saale-Unstrut, www.winesofgermany.com (באנגלית)