אוסבורן ריינולדס

אוסבורן ריינולדס
Osborne Reynolds
לידה	23 באוגוסט 1842; בלפסט, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
פטירה	21 בפברואר 1912 (בגיל 69); Watchet, הממלכה המאוחדת
ענף מדעי	מכניקה, הידרודינמיקה, הידראוליקה
מקום לימודים	קווינס קולג' (1837)
מוסדות	אוניברסיטת ויקטוריה של מנצ'סטר
פרסים והוקרה	עמית החברה המלכותית (1877); הרצאת בייקר (1897); המדליה המלכותית (30 בנובמבר 1888); מדליית דלטון (1903) ;

אוסבורן ריינולדס (באנגלית: Osborne Reynolds‏; 23 באוגוסט 1842 – 21 בפברואר 1912) היה מדען ומהנדס בריטי, שתרם להבנה של מכניקת נוזלים ותהליכים של מעבר חום.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוסבורן ריינולדס נולד בבלפסט, צפון אירלנד, ותוך זמן קצר עבר עם משפחתו לעיירה באסקס. אביו היה מורה עם ידע במתמטיקה ומכניקה. ריינולדס ציין שאביו היה המורה הראשי שלו.

בשנת 1867 סיים ריינולדס את לימודיו באוניברסיטת קיימברידג', והתחיל לעבוד כמהנדס אזרחי בלונדון. בשנת 1868 הוא קיבל משרת פרופסור במוסד להשכלה גבוהה, שממנה התפתחה בהמשך אוניברסיטת מנצ'סטר. הוא היה בין ראשוני הפרופסורים להנדסה בבריטניה. ריינולדס לימד באוניברסיטת מנצ'סטר עד סוף חייו.

על הישגיו בתחום מחקריו הוא התקבל לחברה המלכותית בשנת 1877 וזכה במדליה המלכותית בשנת 1888.

אוסבורן ריינולדס יצא לגמלאות בשנת 1905.

רוב מחקריו היו בתחום מכניקת הנוזלים ומעבר חום בין הגופים השונים. בשנת 1885 הוא פרסם ספר בו פיתח את תורת הסיכה ההידרודינמית. בשנת 1886 הוא פיתח את משוואת ריינולדס. על בסיס מחקריו הוא הציע שימוש במספר ריינולדס.

מדיה וקבצים בנושא אוסבורן ריינולדס בוויקישיתוף

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.