אוסילוקוקסינום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחידת מנה של אוסילוקוקסינום

אוסילוקוקסינום (Oscillococcinum), המכונה גם אוסילו, הוא תכשיר הומאופתי המשווק כמַרְפֵּא כנגד שפעת. לתכשיר אין התוויה רפואית ואין ראיות התומכות בתועלת רפואית מעבר לאפקט פלצבו[1][2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח "אוסילוקוקסינום" נטבע על ידי הרופא הצבאי הצרפתי ז'וזף רוי בספרו "אל עבר הבנה וריפוי של הסרטן" שפורסם בשנת 1925.[3] רוי טען שבעת שטיפל בקורבנות השפעת הספרדית ב-1917, הוא מצא בבדיקות דם של חולים חיידק מתנדנד אותו כינה "אוסילוקוקוס"[4]. חיידק זה, לטענתו, יכול לשנות את גודלו עד שנעשה בלתי נראה, וכן לשנות את צורתו. בהמשך, טען כי מצא את החיידק גם בדמם של חולים במחלות אחרות, לרבות סרטן, עגבת, זיבה, שחפת, חצבת, אבעבועות רוח, הרפס, אקזמה ושיגרון, וסבר כי מדובר ב"חיידק אוניברסאלי". לפי הגישה ההומאופתית, אם החיידק נמצא במקום בו נגרמת המחלה, אזי בריכוז אחר מזערי הוא עשוי לרפאה. בחיפוש החיידק אצל בעלי חיים טען רוי כי הוא נמצא בכבד ובלב של ברווז. בשנות ה-20׳, רוי ערך ניסויים שונים, במסגרתם הזריק לחולדות ולארנבים ״חיידקי אוסילוקוקוס״, אשר לטענתו מצא אצל חולי שפעת וחולי סרטן; חיות המעבדה מתו בהמשך לאחר שהראו תסמיני שפעת. ב-1925 יצר רוי שיתוף פעולה עם ההומאופת לאון ואנייה, אשר ערך ניסויים על חולי סרטן, במסגרתם הזריק להם ״חיידקי אוסילוקוקוס״; חולים אלה בהמשך פיתחו תסמינים דמויי שפעת ובאופן כללי הראו הרעה במצבם. רוי העביר את המתכון שלו לחברת Laboratoires Homéopathiques Modernes, שהתמזגה בהמשך עם חברות נוספות כדי ליצור את חברת בוארון.

אין עדויות אחרות מלבד פרסומיו של רוי לקיומו של חיידק זה, או כל חיידק אחר בעל מאפיינים דומים. ידוע כיום כי מחלות כגון חצבת או שפעת נגרמות כתוצאה מנגיפים ולא מחיידקים, אך לא ניתן להבחין בנגיפים בעזרת המיקרוסקופים האופטיים שהיו בשימושו של רוי. למעשה, נגיף השפעת התגלה רק בשנת 1931 ע״י הווירולוג האמריקאי ריצ׳רד שופ (Richard Schope).

על אף שלתכשיר אין התוויה רפואית ואין ראיות התומכות בתועלת רפואית מעבר לאפקט פלצבו, הוא משווק על ידי החברה כתכשיר הנוגד סימפטומים של מחלות דמויות-שפעת בלבד, ולא כתכשיר הנוגד את יתר המחלות שהוזכרו לעיל. רוברט פארק, מבקר של הרפואה האלטרנטיבית, הסביר[5] כי הטעם לכך הוא מאפייני מחלת השפעת: אנשים נוטים לבלבל בין מחלת השפעת לבין הצטננויות קלות יותר, ואלה ממילא נוטות לחלוף מעצמן לאחר מספר ימים. לפיכך, חולים אשר נוטלים את התכשיר עשויים לייחס את הריפוי מהמחלה, שהיה מתרחש ממילא, לנטילת התכשיר.

אופן ההכנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברווז ממין ברבורית

כל גרם של אוסילוקוקסינום מכיל את החומרים הלא פעילים הבאים:

במהלך הכנת התכשיר, מדוללת בו תמצית של כבד ולב של ברווז מהמין ברבורית (Cairina moschata, Muscovy duck), ברמת דילול של חלק אחד ל-10400 חלקים של יתר החומרים בתכשיר[6]. ביחס דילול זה הסבירות שהתכשיר מכיל ולו מולקולה בודדת מהכבד המקורי היא אפסית (לשם השוואה, יש סדר גודל של כ-1050 אטומים בכדור הארץ). ההומיאופתים טוענים שתהליך זה מותיר "חותם" בתכשיר שגורם לאפקט מרפא בגוף.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התכשיר משווק כמוצר נוגד שפעת ביותר מ-50 מדינות, כולל בישראל. בצרפת הוא נמכר למעלה מ-65 שנה. בשנת 2008 בלבד נמכר התכשיר בארצות הברית בסכום של יותר מ-15 מיליון דולר בשנה.[7] האוסילו מיוצר ומשווק באופן בלעדי על ידי יצרנית התכשירים ההומאופתיים הצרפתית בוארון (Boiron), ומהווה את אחד ממוצרי המפתח של החברה.

יעילות רפואית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין מחקרים מדעיים המראים כי לתכשיר זה יש אפקט מעבר לזה של אפקט הפלצבו.

סקירה מקיפה [8] של מחקרים קליניים שנערכו בנושא יעילות האוסילוקוקסינום שפורסמה בשנת 2013 קבעה כי אין מספיק תימוכין כדי לקבוע כי לאוסילוקוקסינום יש השפעה כלשהי בקשר למניעה או טיפול במחלת השפעת. הסקירה מצאה שני מחקרים שבדקו את השפעתו של האוסילוקוקסינום לשם מניעת מחלת השפעת, וארבעה מחקרים שבדקו את השפעתו לטיפול בשפעת לאחר שפרצה. איכותם של המחקרים נמצאה נמוכה. בנוגע למניעה או חיסון מפני השפעת, נערכו שני מחקרים ברוסיה על מבוגרים, ולא נמצא כל הבדל בין האוסילוקוקסינום לבין פלצבו. באשר לטיפול בשפעת, נערכו ארבעה מחקרים בצרפת ובגרמניה. המחקרים הצביעו על אפשרות להקלה מועטה בסימפטומים ב-48 השעות הראשונות למחלה, שנעלמת ביום הרביעי למחלה, אך בשל איכותם הנמוכה של המחקרים, נקבע לא ניתן להגיע למסקנה ללא מחקרים נוספים באיכות טובה יותר.

תביעות משפטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2011 הוגשה בארצות הברית תובענה ייצוגית כנגד חברת בוארון על ידי לקוחות שרכשו את התכשיר, בטענה כי בוארון מפרסמת באופן חסר בסיס כי לאוסילו יש יכולת לרפא שפעת.[9] בשנת 2012 הוגשה תביעה דומה בקנדה כנגד יצרנית התכשיר וכנגד רשת בתי מרקחת המוכרת אותו.[10][11] מדובר באחת מבין מספר תביעות יצוגיות שהוגשו כנגד חברת בוארון, הן בהקשר לתכשיר האוסילוקוקסינום והן בנוגע לתכשירים אחרים. תובענה נוספת שהוגשה ב-2012[12] הסתיימה בפשרה במסגרתה חברת בוארון פיצתה את הלקוחות בסך 5 מיליון דולר.[13]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אבי עמית, מדוע רוקחים ממליצים על כמוסות סוכר למניעת שפעת?, חדשות 13, ‏18.1.2020
  2. ^ נעם לויתן, חליתם בשפעת? קחו סוכר, בבלוג "תיבת נעם – מחשבות ביולוגיות", ‏18.1.2020
  3. ^ Joseph Roy, Vers la connaissance et la guérison du cancer: vue nouvelle sur la constitution de la vie, Ed. du Raisin, 1925. (בצרפתית)
  4. ^ [1]
  5. ^ Robert L. Park, Superstition: Belief in the Age of Science, Princeton University Press, 2008-09-22, ISBN 978-1-4008-2877-7. (באנגלית)
  6. ^ 200CK HPUS 1x10400g בסימון המקובל בהומיאופתיה
  7. ^ J.W. Nienhuyshe, The True Story of Oscillococcinum
  8. ^ Mathie RT, Frye J, Fisher P. Homeopathic Oscillococcinum® for preventing and treating influenza and influenza-like illness. Cochrane Database of Systematic Reviews 2012, Issue 12. Art. No.: CD001957. DOI: 10.1002/14651858.CD001957.pub5 - See more at: http://summaries.cochrane.org/CD001957/homeopathic-oscillococcinumr-for-preventing-and-treating-influenza-and-influenza-like-illness#sthash.qAWf42z7.dpuf
  9. ^ Gonzales vs. Boiron
  10. ^ Class Action Lawsuit Filed against Homeopathy Manufacturer Boiron and Shoppers Drug Mart
  11. ^ Gonzales vs. Boiron
  12. ^ http://www.gilardi.com/boironsettlement/pdf/BRGL_FirstAmendedComplaint.pdf
  13. ^ http://www.topclassactions.com/lawsuit-settlements/lawsuit-news/1808-court-approves-boiron-class-action-settlement