אוסקר ברגי
 | |
| לידה |
24 בינואר 1876 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
18 באוקטובר 1965 (בגיל 89) הוליווד, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בית הקברות קרפשי |
| מדינה |
הונגריה, ארצות הברית |
| צאצאים |
Oscar Beregi, Jr. |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
אוֹסְקַר בֶּרֶגִי (במקור בֶּרְגֶר, בהונגרית: Beregi Oszkár; בודפשט, 24 בינואר 1876 – הוליווד, קליפורניה, 18 באוקטובר 1965) היה שחקן ובמאי יהודי-הונגרי, זוכה בתואר "חבר לנצח של התיאטרון הלאומי של בודפשט".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ילדותו ונישואיו הראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוסקר ברגי היה בנם הראשון של אדולף ברגר ופאולה ליברמן. על פי זיכרונותיו, הוא היה ילד בעל התנהגות גרועה, תלמיד גרוע שניצל מלחזור על כיתות רק באמצעות כישרונו יוצא מן הכלל של חריזה ודקלום שירים[1]. כישרונו, תשוקתו למשחק ומראהו הבוגר כבר בגיל 16 הובילו אותו, באישור הוריו, להירשם לאקדמיה למשחק ובימוי בבודפשט (כיום האוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע) בשנת 1892, שאותה סיים בשנת 1895.
בשנת 1900 הושגה הצלתו הבימתית הראשונה. במחזה של שייקספיר: טרוילוס וקרסידה הוא שיחק את טרוילוס. בין השנים 1907 ו-1910 שיחק בברלין בתיאטראות של מקס ריינהרדט. שם בברלין הכיר את אַרַנְקָה אַדְלֶר בתה של משפחת אדלר העשירה מאוראדיה שלמדה זימרה בבירה הגרמנית. טקס נישואיהם האזרחי נערך ב-8 ביוני 1909 בבודפשט. העדות להכרה במעמדו של השחקן הצעיר היא העובדה כי אחד העדים שלו היה ינה ראקושי (אנ'), סופר, מנהל תיאטרון וחבר האקדמיה ההונגרית למדעים ואת הטקס ניהל בעצמו אישטוואן בארצי (אנ') ראש העיר של בודפשט. אחרי יומיים נערכה חופה בבית הכנסת הגדול של בודפשט ברחוב דוהני[2]. בשנת 2010 נולדה בברלין בתם לאה ברגי[3]. ב־3 בינואר 1913 נערכה הבכורה של צ'ארלס ליקונט דה ליזל: "העורבים" בתיאטרון הלאומי של בודפשט בבימויו של ינה איוואנפי. בתפקיד אורסטס שיחק אוסקר ברגי.
אחרי מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא מילא משימות תרבותיות במהלך שלטונו הקצר של הרפובליקה הסובייטית ההונגרית בשנת 1919. "איגוד ההונגרים המתעוררים" ארגון גזעני ימני קיצוני תקף אותו. נאסר עליו לשחק בהונגריה והוא נאלץ להגר בשנת 1920. התיישב בווינה ועלה שוב על הבמה. הוא שיחק גם בתיאטראות הונגריים בחלקים דוברי ההונגרית שנלקחו מהונגריה לאחר מלחמת העולם הראשונה: ברטיסלאבה, אוראדיה, קושיצה, מונקאץ'. מ-1925 עד 1929 הוא צילם סרטים באמריקה. בשנת 1929 חזר לווינה ולאחר מכן שיחק בברלין. בינתיים, בתו בווינה התארסה עם זמר האופרה קלמן פטאקי. אשתו של אוסקר ברגי מתה[4] כמה חודשים לפני החתונה של הבת לאה. ב-1930 חזר לבודפשט. בשנים לאחר מכן שיחק על במות תיאטראות הונגריה. ב־19 בינואר 1933 התחתן עם ד"ר פירושקה לזר מחנכת, מייסדת ומנהלת בית ספר לבנות[5].
במהלך מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשל מוצאו היהודי נאסר עליו להופיע על הבמה מ-1939 עד 1944. הוא היה הבמאי והשחקן הראשי של אירועי הפעילות האמנותית של אומיקה - ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך בשנים 1940 – 1944. בנו יצא לבואנוס איירס זמן קצר לפני המלחמה, כמה חודשים לאחר כיבוש הונגריה בידי הגרמנים (מבצע מרגרטה) נהרגה אשתו פירושקה לזר בהפצצה. באותם חודשים, חייו של אוסקר ברגי היו בסכנה. בתקופה זו של משטר האימה של מפלגת צלב החץ ההונגרי הוא הסתתר בבית החולים של גטו בודפשט ברחוב וושלני. בתו של ברגי ובעלה הביאו לו מזון. בתוך שלושה שבועות גידל זקן והתחפש במדי טייס בצבא ההונגרי שחתנו, זמר האופרה קלמן פטאקי השיג עבורו. הוא נמלט במדים אלה מבודפשט לעיר סגד שכבר שוחררה אז על ידי הצבא הסובייטי.
אחרי המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין אוקטובר 1944 למאי 1945 שיחק בתיאטרון הלאומי בסגד (חזית הלחימה כבר עברה אז מערבה). ב-1 בפברואר 1945 נבחר לנשיא האיגוד המקצועי של שחקני הונגריה. בשנת 1945 חתם בתיאטרון הלאומי. מצב בריאותו, הטרגדיות אישיות, הקשיים לאחר המלחמה והופעות לא מוצלחות הביאו אותו לעזוב את הונגריה ב-1946. תחילה נסע לבנו בארגנטינה בלווית בתו וחתנו, ומאוחר יותר המשפחה עברה לצ'ילה עד שלבסוף התיישבה בלוס אנג'לס בשנת 1963. בנו מת ב-1964, ובשנת 1965 מת ברגי עצמו. שרידיו נקברו בבודפשט.
תפקידיו על הבמה (תפקיד מתורגם לעברית)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מבריח הסוסים Brieux: Vörös talár....Etsepart, a lócsempész
- הקיסר קונסטנטין Herczeg Ferenc: Bizánc....Konstantin császár
- המלך לאסלו הרביעי Herczeg Ferenc: Árva László király....V. László király
- המהנדס הגרמני Horváth Jenő–Ivánfi Jenő: Idegen földön....A német mérnök
- קפטן ליאונה Ben Johnson: Volpone....Leone kapitány, Corbaccio fia
- אדם Madách Imre: Az ember tragédiája....Ádám
- מרקוס אנטוניוס William Shakespeare: Julius Caesar....Marcus Antonius
- הולופרנס Friedrich Hebbel: Judit....Holofernes
- המלט Shakespeare: Hamlet....Hamlet
- קישפאלודי Kozma Andor: Prológ....Kisfaludy
- טרואילוס Shakespeare: Troilus és Cressida....Troilus
- המלך ליר Shakespeare: Lear király....Lear
- אותלו Shakespeare: Othello....Othello
- רומיאו Shakespeare: Rómeó és Júlia....Rómeó
- הרוזן של ורוויק George Bernard Shaw: Szent Johanna....Warwick grófja
- מקס פיקולומיני Schiller: Wallenstein....Max Piccolomini
- ראקוצי Szigligeti Ede: II. Rákóczi Ferenc fogsága....Rákóczi
- בעל אחוזה הונגרי Thury Zoltán: Katonák....Magyar földesúr
- אוסוואלד Henrik Ibsen: Kísértetek....Osvald
- פרדיננד Schiller: Ármány és szerelem....Ferdinand
- רבי אהרון במחזה ליל שבת Szomory Dezső: Péntek este....Áron rabbi
- מוריס Verneuil: Duó....Maurice
- משה במחזה משה Madách Imre: Mózes....Mózes
סרטיו[6][עריכת קוד מקור | עריכה]
סרטים הונגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Ártatlan vagyok (1916) אני חף מפשע
- Mire megvénülünk (1916) עד שנזדקן
- Hófehérke (1916) שלגיה
- A föld embere (1917) איש הארץ
- A gólyakalifa (1917) הח'ליף חסידה
- Az aranyember (1918) האיש מזהב
- Károly-bakák (1918) חיילי קארוי
- Tékozló fiú (1919) הבן הבזבזן
- Ave Caesar! (1919) יחי קיסר
- Hazatér az öcsém (1919) אחי הקטן חוזר הביתה
- A kék bálvány (1930) האליל הכחול
- Iza néni (1933) דודה איזה
- Kísértetek vonata (1933) הרכבת של רוח הרפאים
- Rákóczi induló (1933) מארש ראקוצי
סרטים אוסטרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Meriota, a táncosnő (1921) מריאוטה הרקדנית
- William Ratcliff (1922)
- Az iskolamester (1922) מנהל בית הספר
- A forradalom gyermekei (1923) ילדי המהפיכה
- A Borgiák mérge (1924) הרעל של הבורג'ה
- Egy asszony tragédiája (1924) טרגדיה של אישה
- Egy szépasszony négy éjszakája (1924) ארבעה לילות של אישה יפה
- Das Verbotene Land (A tiltott ország) (1924) הארץ האסורה
- Die sklavenkönigin (Rabszolgakirálynő) (1924) מלכת העבדים
- Szanin (1924) סאנין
- Yiskor (1924) יזכור
- Der fluch (Az átok) (1925) הקללה
- Andere Frauen (Más asszonyok) (1928) נשים אחרות
- Liebe im Mai (Májusi szerelem) (1928) אהבה במאי
- Der Dieb im Schlafcoupée (1929)
- A hálókocsik tolvaja (1929) גנב קרונות השינה
- Ifjúság a válaszúton (1929) נוער בדרך הבחירה
- Az aranyműves (1930) הצורף
סרטים גרמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Egy autó és semmi pénz (1931) מכונית ושום כסף
- Das Testament des Dr. Mabuse (1933)
סרטים אמריקאים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- The Love Thief (1926)
- The Flaming Forest (1926)
- Camille (1926)
- Butterflies in the Rain (1926)
- The Woman On Trial (1927)
- Yiskor (1933)
- Anything can Happen (1952)
- Call me Madam (Hívjon fel, asszonyom) (1953)
- Tonight We Sing (1953)
- Desert Legion (1953)
- Passport to Danger (1954)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הלקסיקון ההונגרי לאומנות הבמה. Magyar színházművészeti lexikon. Főszerk. Székely György. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6635-4
- לקסיקון יהודי הונגרי. Magyar zsidó lexikon. Szerk. Ujvári Péter. Budapest: Magyar Zsidó Lexikon. 1929. 108. o. Online elérés
- ספרית השחקנים Színészkönyvtár
- דר' אירה שטראוס. בית חולים יהודי ב-1944 Dr.Strausz Imre: Egy zsidó kórház 1944-ben (אורכב 09.01.2017 בארכיון Wayback Machine)
- אוסקר ברגי. קטלוג תפקידים. Beregi Oszkár. Szerepkatalógus; összeáll. Somorjai Olga; MSZI, Bp., 1983 (Színháztörténeti füzetek)
- Beregi Oszkár a PORT.hu-n (magyarul)
- Beregi Oszkár az IMDb-n
- תולדות התיאטרון ההונגרי (בהונגרית) Magyar színháztörténet 1920-1949
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוסקר ברגי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אוסקר ברגי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- האתר הרשמי של אומיקה (בהונגרית)
- אוסקר ברגי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Beregi Oszkár Életrajz, web.archive.org, 2018-08-16
- ^ ידיעה בעיתון:Pesti Hírlap, 1909. június 9., 7. o.
- ^ בשמה המלא ומקום לידתה (בהונגרית) Teljes nevén Beregi Lea Veronika Fausztina 1910, Charlottenburg - 1996, Budapest. (Beregi Oszkárné: "Mikor a kicsi megszületett, egy ideig tanakodtunk, vajjon Lea legyen-e, vagy Veronika. Végre ugy döntöttünk, hogy mindakettő lesz. A másik két nevet színházi alapon kapta. Berolina lett, mert Berlinben született és Fausztina lett, mert akkor született, mikor az uram éppen Fausztot játszotta Reinhardtnál. De mi itthon csak Leának hivjuk." - Színházi Élet - 1915/9. szám)
- ^ הידיעה על מותה לאחר ניתוח בווינה של תוספתן (בהונגרית) "Az esküvőre készülődtek már, amikor három nappal ezelőtt Beregi Oszkárnét súlyos vakbélgyulladással a bécsi Fürth-szanatóriumba kellett szállítani. Beregi Oszkárt sürgönyileg hívták vissza Berlinből. Az operációt Lorenz tanár hajtotta végre, az operáció sikerült is, Beregi Oszkárné gyenge szive azonban nem bírta kl az operációval járó izgalmakat és szombaton reggel férje karjai között kiszenvedett, Beregi Oszkárnét ideiglenesen Bécsben temetik el. Később hazahozzák." (Pesti Napló, 1929. január 27., 20. o.)
- ^ רוב תלמידות בית הספר היו ממשפחות יהודיות אמידות. Lázár Piroska Rozália (1882, Budapest - 1944, Budapest). Az általa alapított intézmény többek között Dr. Lázár Piroska Nyilvánosjogú Felső Leányiskolája néven működött 1907 és 1944 között. Növendékei nagyrészt felső-középosztálybeli zsidó családokból kerültek ki.
- ^ https://www.hangosfilm.hu/filmenciklopedia/beregi-oszkar