אופוס קמנטיקיום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אופוס קמנטיקיוםלטינית: opus caementicium) היא שיטה לבניית קירות שהייתה נהוגה באדריכלות הרומית העתיקה למן שלהי תקופת הרפובליקה הרומית ולאורך כל תקופת הקיסרות. השיטה עושה שימוש בבטון שהוא תערובת של חומר מלכד המתקשה במים (סיד, גבס, חומר פוצולני) שלתוכה הושלכו שברי אבני גוויל, חצץ וכדומה המשמשים כחומר מייצב; בלטינית - caementa. התערובת הצמיגה נוצקה בתוך תבנית, כגון לוחות עץ, או בין פני קיר שנבנו מאבנים בשיטת אופוס רטיקולאטום (opus reticulatum) או אופוס קוודראטום (opus quadratum).[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אופוס קמנטיקיום בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ויטרוביוס, על אודות האדריכלות בעשרה ספרים. תרגם לעברית והוסיף מבוא, הערות, איורים ומפתחות רוני רייך. תל אביב, דביר, 1997. עמ' 273 (מפתח מונחי אדריכלות).
P Architecture.png ערך זה הוא קצרמר בנושא אדריכלות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.