אופוס קמנטיקיום
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אופוס קמנטיקיום היא שיטה לבניית קירות שהייתה נהוגה באדריכלות הרומית העתיקה (למן שלהי ימי הרפובליקה הרומית ולאורך כל ימי הקיסרות הרומית). השיטה עושה שימוש בבטון שהוא תערובת של חומר מלכד המתקשה במים (סיד, גבס, חומר פוצולני) שלתוכה הושלכו שברי אבני גוויל, חצץ וכדומה המשמשים כחומר מייצב; בלטינית - caementa. התערובת הצמיגה נוצקה בתוך תבנית, כגון לוחות עץ, או בין פני קיר שנבנו מאבנים בשיטת אופוס רטיקולאטום או אופוס קוודראטום.
