אופוס קמנטיקיום
אופוס קמנטיקיום (בלטינית: opus caementicium) היא שיטה לבניית קירות שהייתה נהוגה באדריכלות הרומית העתיקה למן שלהי תקופת הרפובליקה הרומית ולאורך כל תקופת הקיסרות. השיטה עושה שימוש בבטון שהוא תערובת של חומר מלכד המתקשה במים (סיד, גבס, חומר פוצולני) שלתוכה הושלכו שברי אבני גוויל, חצץ וכדומה המשמשים כחומר מייצב; בלטינית - caementa. התערובת הצמיגה נוצקה בתוך תבנית, כגון לוחות עץ, או בין פני קיר שנבנו מאבנים בשיטת אופוס רטיקולאטום (opus reticulatum) או אופוס קוודראטום (opus quadratum).[1]