אופירה אסייג
| לידה |
6 באוקטובר 1973 (בת 52) דימונה, ישראל |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| סוג כתב | שדרנית רדיו ומנחת טלוויזיה |
| תחום | ספורט |
| מעסיק |
ONE רדיו תל אביב קשת 12 |
| בן זוג | גילי מנקין (2008–2024) |
אופירה אסייג (נולדה ב-6 באוקטובר 1973) היא מנחת טלוויזיה, מגישת רדיו, עיתונאית, וכתבת ספורט ישראלית. שימשה בעבר גם כמגישת תוכניות ספורט בטלוויזיה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אופירה אסייג נולדה ביומה הראשון של מלחמת יום הכיפורים וגדלה בדימונה. היא בת רביעית בין שישה אחים ואחיות להורים סוזי ואלי אסייג, שעלו ממרוקו.
אסייג למדה בבית ספר הממלכתי-דתי "אפלמן" בדימונה.
לאחר שירותה הצבאי עבדה תחילה במספרה, ולאחר מכן במשרד הרישוי בבאר שבע.
אסייג החלה את הקריירה שלה בשידורי ספורט כשדרנית קווים ברשות השידור, שם עבדה בשנים 1996–2002, בעיקר בתוכנית הרדיו "שירים ושערים" ושידורי טלוויזיה של משחקי כדורגל וכדורסל. באוקטובר 2002 החלה לעבוד גם בשידורי הספורט של ערוץ 2. היא ביקשה מרשות השידור להמשיך לעבוד במקביל, אך סורבה. היא תבעה את רשות השידור בבית הדין לעבודה והפסידה, מאחר שנקבע כי עבדה כפרילנסרית ולא היו לה יחסי עובד-מעביד עם הרשות[1]. בערוץ 2 הגישה, בין השאר, את פינת הספורט בתוכנית הבוקר "קפה טלעד" של ירדנה ארזי ודב גיל-הר.
בשנת 2000 הצטרפה אסייג לאתר הספורט ONE ככתבת מבזקים ואחראית על מדור "גליצ'ים", העוסק ברכילות ספורט[2]. עד מהרה הפכה לרכזת הכתבים ואחר כך מנהלת התוכן של האתר[3]. תפקיד אותו היא ממלאת מאז[4].
בתחילת 2004 יצרה והגישה את הסרט התיעודי "ההחמצה הגדולה", על שחקן הכדורגל שהורשע בפלילים פליקס חלפון[5].
בשנת 2006 גייס איש העסקים ארקדי גאידמק את אסייג כמנהלת מחלקת הספורט ומגישה בתחנת הרדיו רדיו 99. אסייג החלה להגיש תוכנית יחד עם אייל ברקוביץ'[6]. בנוסף החלה להגיש תוכנית בערוץ הטלוויזיה של קבוצת בית"ר ירושלים (שגם הייתה בבעלות גאידמק) והפיקה סרט תיעודי על הקבוצה[3]. אחרי כשנתיים רדיו 99 נקלע לקשיים כלכליים ונמכר ל"רדיו ללא הפסקה"[7]. ב"רדיו ללא הפסקה" המשיכה להגיש את תוכנית הרדיו יחד עם ברקוביץ'. באוגוסט 2010 עזבו השניים, עקב חילוקי דעות עם הנהלת התחנה[8].
בפברואר 2010, יצרה והגישה סרט תיעודי על מוני פנאן, ששודר בערוץ 2[9].
ביוני 2011 החלה להגיש תוכנית יחד עם ברקוביץ' ב"רדיו תל אביב"[10]. בהמשך החלה התוכנית להיות משודרת בסינדיקציה ארצית מורחבת גם בתחנות גלי ישראל, רדיו דרום, רדיו חיפה רדיו ירושלים ועוד[11][12].
בפברואר 2015 זכתה בתביעת לשון הרע שהגישה נגד העיתונאים שלמה מן, עודד קרמר ורביב שכטר, ונפסק שקרמר ושכטר יחדיו ישלמו לה פיצוי של 30 אלף ש"ח בתוספת 10,000 ש"ח הוצאות משפט, ומן ישלם פיצוי של 75 אלף ש"ח בתוספת 15 אלף ש"ח הוצאות[13]. בעקבות תביעת דיבה שהוגשה נגדה ונגד אייל ברקוביץ' נפסק שעל השניים לפצות בעשרות אלפי ש"ח שני שופטי כדורגל בליגת הנוער עקב ביזויים בשידור חי ברדיו[14].
ב-2016 הצטרפה לפאנל השופטים של העונה הרביעית של התוכנית "אייל גולן קורא לך"[15].
בנובמבר 2017 החלה להגיש יחד עם אייל ברקוביץ' תוכנית טלוויזיה שבועית בימי שישי, "אופירה וברקוביץ'", בערוץ קשת 12[16]. במהלך מונדיאל 2018 הנחתה יחד עם ברקוביץ' את התוכנית "לילה חם" באותו ערוץ, בימי ראשון עד חמישי[17]. בדצמבר 2023 הסתיימה ההגשה לצד ברקוביץ' לאחר מחלוקת בין השניים. מ-22 במרץ 2024 עד ל-24 באוקטובר 2025 שודרה התוכנית עם חיים לוינסון, ומ-31 באוקטובר עד ל-23 בינואר 2026 הגישה אסייג את התוכנית לבדה. ומ- 30 בינואר 2026 מגישה אסייג את התוכנית לצד אלי אוחנה וברק סרי.
משנת 2018 משמשת כפרזנטורית של רשת הסופרמרקטים "מחסני השוק"[18].
בשנת 2020 החלה לשמש כשופטת בתוכנית הריאליטי "הזמר במסכה" בקשת 12[19].
בשנת 2021 השתתפה במסע פרסום של בנק הפועלים[20].
בשנת 2026 זכתה באות אבירות מרכז פרס לשלום ולחדשנות, לנשים פורצות דרך ומעוררות השראה.[21]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אסייג הייתה נשואה לגיל מנקין, מבעלי אתר וערוץ ONE, הם הכירו כשאסייג שימשה כעורכת התוכן של האתר. השניים נישאו בשנת 2008[22] ולהם שלושה ילדים. אחיו של גיל הוא הבמאי דני מנקין[23]. ב-2018 נפרדו[24], וב-2019 חזרו לחיות ביחד[25]. ב-9 בספטמבר 2024 השניים התגרשו באופן רשמי[26].
מ-2025 אסייג בזוגיות עם איש העסקים גיל שביט.
מתגוררת בתל אביב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אופירה אסייג, ברשת החברתית אינסטגרם- אופירה אסייג, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
אופירה אסייג, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- אופירה אסייג, במאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי "אידיבי"
- אנשים, "אופירה תעשה הכל בשביל מישהו שהיא אוהבת", באתר מאקו, 13 במאי 2012
- לי-אור אברבך, "אם מוני היה קם מהקבר הוא היה אומר: אופירה", באתר גלובס, 2 באוקטובר 2010
- קרן נתנזון ויץ, אורית מרלין-רוזנצוייג, אופירה אסייג: "אם לא הייתי חברה של אייל, לא הייתי שופטת בתוכנית", באתר ynet, 1 באוגוסט 2016
ניב הדס, אופירה אסייג לא מסתפקת בספורט ויוצאת לכבוש גם את עולם המוזיקה הישראלית, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2016- רז שכניק, בלי פילטר, באתר ידיעות אחרונות, 5 בדצמבר 2017
- גל אוחובסקי, "אני מרחמת על שרה נתניהו", באתר מאקו, 7 בדצמבר 2017
- מלי זיידמן, אופירה אסייג: "אמרתי לאייל גולן שאני אהיה הפונדקאית שלו", באתר ynet, 28 במרץ 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ גל ניסים, ביהמ"ש: אופירה אסייג העדיפה את ערוץ 2 ולא פוטרה, באתר גלובס, 17 באוקטובר 2004
- ↑ מעיין כהן, "בחורה לא מעניינת כי היא יפה, אלא כי יצאה עם אריק בנאדו", באתר גלובס, 14 במאי 2007
- 1 2 אמיר זוהר, מלכה, נשמה, כפרה, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2007
- ↑ יפעת הללי אברהם, אופירה אסייג תמשיך לנהל את אתר ONE, באתר מאקו, 3 באוקטובר 2018
- ↑ אביבה קרול, "ההחמצה הגדולה" - הפקה ראשונה של ONE, באתר גלובס, 7 באפריל 2004
נועם יורן, הישג עיתונאי בספק, באתר הארץ, 15 באפריל 2004 - ↑ נימני מצטרף, באתר הארץ, 12 באפריל 2007
- ↑ אופיר בר-זהר, גאידמק שילם - העיתונאים לקחו, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2008
- ↑ לי-אור אברבך, רדיו ללא הפסקה: פיטרנו את אופירה אסייג, ברקוביץ' ורביבו, באתר גלובס, 29 באוגוסט 2010
- ↑ לי-אור אברבך, סרטה של אופירה אסייג על מוני פנאן הניב רייטינג של 20.4%, באתר גלובס, 3 בפברואר 2010
- ↑ רועי ברק, אופירה אסייג ואייל ברקוביץ' עוברים לרדיו ת"א, באתר גלובס, 5 ביוני 2011
- ↑ מערכת גלובספורט, אופירה אסייג ואייל ברקוביץ' מנצחים את מאיר איינשטיין ורון קופמן, באתר גלובס, 16 בינואר 2012
- ↑ מערכת גלובספורט, אופירה אסייג ואיל ברקוביץ' - מעכשיו גם ברדיו ירושלים, באתר גלובס, 13 בדצמבר 2011
- ↑ אורן פרסיקו, פגיעה מצטברת ומועצמת, באתר העין השביעית, 23 בפברואר 2015
- ↑ אורן פרסיקו, הפסקת מים, באתר העין השביעית, 25 בפברואר 2015
- ↑
ניב הדס, אופירה אסייג לא מסתפקת בספורט ויוצאת לכבוש גם את עולם המוזיקה הישראלית, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2016 - ↑
ניר גונטז', מבחינה עיתונאית ערכה של "אופירה וברקו" שואף לאפס, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2020 - ↑
אריאנה מלמד, חשבתם שנפטרתם מהטורטלים? קבלו את אופירה וברקו, באתר הארץ, 14 ביוני 2018 - ↑ ענת ביין-לובוביץ', מסתמן: תקציב הפרסום של רמי לוי, בהיקף של 12 מיליון שקל, יטופל במקאן ת"א, באתר גלובס, 27 במרץ 2018
- ↑
רוגל אלפר, "הזמר במסכה" מצפה מהקהל שלה לעמדה רגשית של חיות שצריכות מענה לקריז, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2021 - ↑ ענת ביין-לובוביץ', גם כשהשיח ברשתות רחב, לפעמים מרוב פרזנטורים לא רואים את המותג, באתר גלובס, 14 בדצמבר 2021
- ↑ מרכז פרס לשלום ולחדשנות יעניק את "אות אבירות מרכז פרס לשלום ולחדשנות" לנשים פורצות דרך, באתר מעריב אונליין, 1 בפברואר 2026
- ↑ גיל משעלי, אופירה אסייג נשואה, באתר וואלה, 1 ביולי 2008
- ↑ דני מנקין, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- ↑ סלבס, אופירה אסייג וגילי מנקין נפרדים, באתר מאקו, 18 בספטמבר 2018
- ↑ יוני פרוים, קאמבק? אופירה והפרוד בדרך לחופשה עם הילדים במיאמי, במדור "פנאי פלוס" באתר ynet, 12 באפריל 2018
- ↑ יוסי דלאל, הבוקר: אופירה אסייג התגרשה | ForReal, באתר ישראל היום, 9 בספטמבר 2024
| הזמר במסכה | ||
|---|---|---|
| מנחים | עידו רוזנבלום | |
| שופטים | אופירה אסייג • שחר חסון • צדי צרפתי • סטטיק ובן-אל תבורי (עונות 1–3) • סטטיק (ללא בן-אל תבורי החל מעונה 4) | |
| משתתפי העונה הראשונה | טל פרידמן (קרמבו) • ינון מגל (קקטוס) • גדי סוקניק (דוב) • דביר בנדק (כריש) • יזהר כהן (שור) • מיכל אמדורסקי (פטרייה) • אורנה דץ (פופקורן) • עינת שרוף (מלפפון חמוץ) • לוסי אהריש (חסידה) • גלית גיאת (יעל) • איציק כהן (דרקון) • אורי ששון (פלאפל) • רינת גבאי (שפירית) • צחי הלוי (תרנגול) | |
| משתתפי העונה השנייה | שחר פאר (תוכי) • רון שחר (איילה) • איתמר גרוטו (אפון) • סנדרה שדה (תות שדה) • נחמיה שטרסלר (קיפוד) • קווין רובין (צ'ילי) • מושיק עפיה (רוגלך) • טהוניה רובל (בבושקה) • סתיו שפיר (חיפושית) • חיים כהן (תמנון) • חני נחמיאס (שועלה) • משה דץ (סוס) • מאור בוזגלו (זיקית) • נטע גרטי (צדפה) • נדב אבקסיס (שנאוצר) • רותם שפי (שיבולת) • עוז זהבי (ספגטי) • שי גבסו (גורילה) | |
| משתתפי העונה השלישית | יורם ארבל (צפרדע) • בועז ביסמוט (חתול) • סקאזי (כבש) • שרית פולק (רובוט) • דודו פישר (אלמוג) • דפנה ארמוני (אפרוח) • רוסלנה רודינה (אננס) • ארז טל (טווס) • מאיר אדוני (ינשוף) • שני קליין (חמסה) • לינוי אשרם (ארטישוק) • טל מוסרי (מלך) ומיכל ינאי (מלכה) • אילנית לוי (צמר גפן מתוק) • אלירז שדה (יתוש) • בן ארצי (היפופוטם) • אסף אמדורסקי (שבלול) • עדי ביטי (דגה) • יעל אלקנה (עכבישה) | |
| משתתפי העונה הרביעית | ירון ברלד (שבתאי) • מאיר שטרית (מר טלוויזיה) • גילה אלמגור (בובה) • אורנה ברביבאי (ברוקולי) • מנחם הורוביץ (אבטיח) • נדב בורנשטיין (עטלף) • ישי לוי (אבו נפחא) • אבי גרייניק (הוריקן) • צביקה הדר (דו-פרצופי) • טוביה צפיר (מפלצוש) • אוולין הגואל (פנדה) • ליהיא גרינר (דחליל) • אושרי כהן (אלפקה) • מיקי קם (מסטיק) • צביקה הדר (עצלן) • טיילור מלכוב (פנתרה/אופירה) • מיה דגן (פרפר) • מלי לוי (פודל) • דאנה איבגי (סופגנייה) | |
| הערה | המשתתפים מוצגים על פי סדר הדחתם | |