אופיר העברי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אופיר העברי
דוקטור אופיר העברי.jpg
לידה 1964 (בן 55 בערך)
מדינה ישראלישראל  ישראל
פעילות בולטת מייסד מכון שלם
מקצוע פילוסוף
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אופיר העברי (נולד ב-1964) הוא פילוסוף פוליטי והוגה דעות, המזוהה עם הזרם השמרני. מכהן כמשנה לנשיא מכון הרצל וכיושב ראש הוועד המנהל של היחדה למען הגולן. היה אחד מארבעת מייסדי מרכז שלם בירושלים והעורך הראשי הראשון של הרבעון "תכלת", שהוצא לאור על ידי מרכז שלם. בין תפקידיו הציבוריים, חבר המועצה להשכלה גבוהה והמועצה לארכאולוגיה שברשות העתיקות. ספרו הראשון, העוסק בהגותו של הפילוסוף האנגלי ג'ון סלדון יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג' ב-2017[1][2].

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העברי נולד ב-1964. במסגרת הבחירות לכנסת השתים עשרה, ב-1988, בהיותו בן 24 בלבד, היה במקום התשיעי ברשימת מפלגת מולדת בראשותו של רחבעם זאבי. המפלגה זכתה לשני מנדטים והוא לא נכנס לכנסת. בין השנים 19901993 שימש כעורך חדשות החוץ בשבועון "העולם הזה", עד לסגירתו. סיים באוניברסיטת תל אביב תואר ראשון בהיסטוריה ב-1991 ותואר שני בשנת 1998. ב-2005 קיבל תואר דוקטור בהיסטוריה, מאוניברסיטת לונדון.

ב-1994 היה אחד מארבעת המייסדים של מרכז שלם, מכון מחקר יהודי-ציוני, הנחשב לשמרני. כעבור כשנתיים, ב-1996 ייסד יחד עם כמה מחבריו ממרכז שלם את כתב העת "תכלת" והיה העורך הראשי הראשון שלו. כמו כן, ערך את סדרת "ספריית לויתן - ספרי מופת בפילוסופיה", היוצאת בהוצאת שלם וכתב את המבוא לאחדים מהספרים שהוציאה, כמו "הדרך לשעבוד", "הדמוקרטיה באמריקה" ו"פטריארכיה"[3].

בין השנים 20022012 כיהן כמנהלו האקדמי של מרכז שלם. הוא החליף בתפקיד זה את דניאל פוליסר, שמונה ב-2002 לנשיאו של מרכז שלם.

בשנת 2012 הקים עם יורם חזוני את המכון ללימודים מתקדמים במרכז שלם, שהפך בשנת 2013 למכון מחקר עצמאי בשם מכון הרצל[4], בו הוא מכהן כיום כמשנה לנשיא.

החל משנת 2017 משמש כיושב ראש הוועד המנהל של היחדה למען הגולן, הפועלת לקידום ההכרה הבין-לאומית בריבונות ישראל ברמת הגולן, ולהסרה מסדר היום של האפשרות לנסיגה ישראלית מרמת הגולן[5].

ועדות ותפקידים ציבוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2010 מונה העברי לאחד מארבעת חברי ועדת ההיגוי, בראשות מזכיר הממשלה צבי האוזר, בתוכנית להעצמת תשתיות המורשת הלאומית במשרד ראש הממשלה. חבר הוועד המנהל ומועצת ארגון "אם אשכחך" (Keep Jerusalem), בראשות אלוף (מיל.) עוזי דיין. החל מ-7 בדצמבר 2010 הוא מכהן כחבר המועצה לארכאולוגיה, שברשות העתיקות. באותה שנה גם מונה כחבר צוות המעקב אחר ביצוע התוכנית הלאומית להקמת מרכזי מצוינות במוסדות האקדמיים בישראל[3].

ב-25 בפברואר 2010 מונה כאחד מ-24 החברים במועצה להשכלה גבוהה[6] ובפברואר 2012 מונה לתקופת כהונה שנייה[7]. פועל כיום במסגרת המל"ג גם כחבר בוועדת המשנה למוסדות שאינם אוניברסיטאות ומקדם את השוואת זכויותיהן של המכללות לאלה של האוניברסיטאות[8][9].

מאמריו (חלקי)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "חינוך כהשקעה בתשתיות", 6 במאי 2009, ynet[10]
  • "הבחירות לבית הלבן: עבר בוחן עתיד", 29 באוקטובר 2008, מעריבnrg[11]
  • "נעשה ונשמע", בספר "מאמרים חדשים על הציונות", בעריכת מיכאל אורן, דוד חזוני ויורם חזוני (הוצאת שלם, דצמבר 2006), עמ' 72 - 98
  • "משטר נשיאותי לישראל?", 19 באוקטובר 2006, באתר LAISRAEL[12]
  • "הישראלים הראשונים", דצמבר 1998[13]
  • "בראשית", תכלת 1, אוגוסט 1996[14]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ג'ון סלדון והמסורת הפילוסופית של המערב, Book Preview, אתר מכון הרצל
  2. ^ על הספר, בגוגל ספרים
  3. ^ 3.0 3.1 קורות חיים, אתר המועצה להשכלה גבוהה
  4. ^ מכון הרצל, אתר האינטרנט
  5. ^ אנשי היחדה למען הגולן באתר היחדה למען הגולן
  6. ^ מינוי חבר במועצה להשכלה גבוהה, החלטה מספר 1443 של ממשלת ישראל ה-32, משנת 2010, באתר של משרד ראש הממשלה
  7. ^ מועצה חדשה להשכלה הגבוהה, באתר ערוץ 7, 26 בפברואר 2012
  8. ^ תומר ולמר, לראשונה: מכללות יכולות להעניק תואר פרופסורה, באתר ynet, 11 בדצמבר 2011
  9. ^ הודיה כריש-חזוני, המל"ג יורדת אל העם, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 16 במרץ 2012
  10. ^ אופיר העברי, חינוך כהשקעה בתשתיות, באתר ynet, 6 במאי 2009
  11. ^ [1]
  12. ^ [2]
  13. ^ באתר הסוכנות היהודית
  14. ^ "תכלת ברשת"