אופיר טריינין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

אופיר טריינין (נולד ב-29 בינואר 1974) הוא במאי קולנוע תיעודי ישראלי. זוכה דוקאביב 2010 ("גם כשעיני פקוחות") וזוכה דוקאביב 2018 ("משפחה בטרנס").

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחתו וצעירותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופיר טריינין נולד לאילנה ורני טריינין, שכיהן כסגן ליושב-ראש הסוכנות היהודית וכראש מועצה אזורית יואב. אופיר גדל בקיבוץ בית ניר. סיים את לימודי הקולנוע בשנת 2002 במכללת ספיר. בהיותו סטודנט נבחר לבמאי second unit בסדרת הדרמה "המשאית" בבימוי של ערן ריקליס.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם תום לימודיו פנה טריינין לבימוי סרטי תעודה. סרטו הראשון היה "מישהי לאהוב" (2005), סרט קצר שנבחר לייצג את ישראל בפסטיבל זאגרב ברטרוספקטיבה ל-10 הסרטים הטובים ביותר בקולנוע התיעודי הישראלי בעשרים השנים האחרונות. סרטו הראשון באורך מלא "גם כשעיני פקוחות" (2010) תיעד את מסעו המוזיקלי-נפשי של היוצר גבריאל בלחסן. הסרט זכה במקום הראשון בפסטיבל דוקאביב 2010 ובפרס הביכורים ובפרס המוזיקה בתחרות של פורום היוצרים הדוקומנטרים. "גם כשעיני פקוחות" היה גם בין חמשת המועמדים הסופיים לפרס אופיר לסרט התיעודי הטוב ביותר. סרטו הבא "השבת שלי" (2015) היה ניסיוני באופיו ותיקשר עם עולם הניו מדיה. הסרט בתמיכת yes דוקו תיעד את המדינה דרך הפריזמה של השבת הישראלית באמצעות צילומי סמרטפון של הציבור.

סרט נוסף שטריינין ביים ב-2015 היה "אפולוניה". סרט זה היה סרטו האחרון של מיכה שגריר כמפיק. הסרט סיפר את סיפורו של ויקטור גרייבסקי שהביא לעולם את נאום חרושצ'וב ובהמשך את פועלו של גרייבסקי כסוכן של השב"כ שפעל מול הרוסים. הסרט השתתף בפסטיבל חיפה והוקרן במסגרת "הסיפור האמיתי" בערוץ הראשון.

בשנת 2017 ביים שני סרטים: "צבעים של שנאה" ו"ילדים של החיים". הסרט "צבעים של שנאה" מספר על הגזענות בכדורגל הישראלי ושודר ב"סיפור האמיתי", ערוץ 1. הסרט "ילדים של החיים", שנעשה במסגרת תוכנית התחקירים של "כאן" "זמן אמת", שודר במהלך 2017 בערוץ 1 וב- 2018 בערוץ 8.

ב-2018 יצא סרטו "משפחה בטרנס" אשר מתעד משפחה מנהריה המתמודדת עם הפיכתו של אב המשפחה לאישה טרנסג'נדרית. "משפחה בטרנס" נבחר לסרט הטוב ביותר בפסטיבל דוקאביב 2018. כתוצאה מזכייה זאת היה Qualified לאוסקר האמריקאי. בהמשך נרכש להפצה מסחרית בארצות הברית על ידי חברת Abramorama והוקרן ברחבי ארצות הברית.

הוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טריינין מרצה לווידאו תרפיה בחוג לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב. מייסד ומרצה קורס חברתי בו משתפים פעולה סטודנטים ממכללת "מנשר" וחברי "עמיתים" (עמותה לנפגעי נפש) המשלב יצירה קולנועית משותפת. מרצה לקולנוע דוקומנטרי במכללת "תורת החיים".

פרסים והכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "מישהי לאהוב" - הסרט נבחר על ידי פסטיבל "Zagreb Dox" 2006 לייצג את ישראל ברטרוספקטיבה של עשרת הסרטים הישראלים הטובים ביותר בעשרים השנים האחרונות.
  • "גם כשעיני פקוחות" - פרס הסרט הטוב ביותר, דוקאביב 2010. פרס סרט הביכורים ופרס המוזיקה בתחרות פורום היוצרים הדוקמנטרים. נבחר לחמישייה הסופית לתחרות האוסקר הישראלי לסרט תיעודי.
  • "משפחה בטרנס" - פרס הסרט הטוב ביותר, דוקאביב 2018. היה Qualified לאוסקר האמריקאי. בהמשך נרכש להפצה מסחרית בארצות הברית על ידי חברת Abramorama והוקרן ברחבי ארצות הברית.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2005 - "מישהי לאהוב", סרט תיעודי, במאי
  • 2010 - "גם כשעיני פקוחות", סרט תיעודי, במאי
  • 2015 - "השבת שלי", סרט תיעודי, במאי
  • 2015 - "אפולוניה", סרט תיעודי, במאי
  • 2017 - "צבעים של שנאה", סרט תיעודי, במאי
  • 2017 - "ילדים של החיים", סרט תיעודי, במאי
  • 2018 - "משפחה בטרנס", סרט תיעודי, מפיק ובמאי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על הסרט "משפחה בטרנס"

על הסרט "גם כשעיני פקוחות"

על הסרט "השבת שלי"

על הסרט "צבעים של שנאה"