אוצר הארץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סמל החברה

"אוצר הארץ" היא חברה מסחרית מבית "מכון התורה והארץ" שהוקמה לקראת שנת השמיטה ה'תשס"א, במטרה לספק תוצרת חקלאית יהודית כשרה בשנת השמיטה. אוצר הארץ מהווה למעשה בית דין הלכתי המקבל לידיו מהחקלאים את התוצרת שהופקרה, על פי הסכם שנחתם עוד בטרם החלה שנת השמיטה, ומשווק אותה במהלך השמיטה לפריסה ארצית. במהלך שנת השמיטה נחשבים החקלאים כעובדיו של בית הדין בשדה, ומקבלים משכורת ממנו.

החברה תכננה לפעול גם בשנים שאינן שנות שמיטה. על פי אתר החברה, מטרות החברה כוללות גם חיזוק החקלאות העברית, הגדלת סיכויי התחרות שלה מול חקלאים ערבים, וכן מניעת העברת כספים לגורמים עוינים. בפועל החברה חדלה לפעול לאחר תום שיווק התוצרת משמיטת תשס"ח וחזרה לפעול רק לקראת שנת השמיטה תשע"ה.

שר החקלאות שלום שמחון, וגם ארגון מגדלי הירקות, גינו את פעילות החברה[1]. הארגון רואה בהימנעות החברה מקניית ירקות מערבים פעולה גזענית, המנוגדת לעקרון השוויון בין כל אזרחי המדינה, יהודים כערבים. אנשי החברה, לעומת זאת, טוענים שזכותם של הצרכנים לדעת מה מקור התוצרת החקלאית שהם קונים.

על פעילות החברה בשנת שמיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה הוקמה בתמיכתם ובעידודם של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, הראשון לציון הרב מרדכי אליהו והרב יעקב אריאל. באוצר בית הדין של החברה יושבים הרבנים זלמן נחמיה גולדברג, דב ליאור, יעקב אריאל ויהודה הלוי עמיחי, והוא מתנהל לפי הנחיותיהם.

חברת אוצר הארץ מציעה פירות וירקות ממגוון מקורות לפי סדר עדיפות יורד: תחילה גידולים אשר גדלו בשנה השישית, גידולים מאזור הערבה (אזור אשר לא היה בגבולות הארץ בזמן עולי בבל ועל פרותיו לא חלה קדושת שביעית, על פי רבנים שאינם מכירים בחלות ההלכתית של כיבושי צה"ל בנוגע לעניין קדושת ארץ ישראל), וגידולים שגדלו במצעים מנותקים וחממות. כאשר לא ניתן לספק ממקורות אלו, יסופקו פירות וירקות של אוצר בית דין, עליהם חלה קדושת שביעית. במידה ולא יוכלו לספק גם מאוצר בית דין, יספקו הן מהתר מכירה והן מייבוא. פירות שגודלו על ידי נכרים באדמת ארץ ישראל לא יימכרו על ידי החברה.

לקראת סוף שנת השמיטה, עם התקרב זמנה של שמיטת הכספים, פנו רבני החברה בשיתוף עם ארגון פעמונים בקריאה לקיים את המצוה ככתיבתה בתורה, ולהלוות הלוואה אחת שלא תכלל בשטר הפרוזבול. הלוואה זו, שתופנה לנזקקים, תתבטל לפי ההלכה עם תום שנת השמיטה, והלווה לא יהיה חייב להחזירה. על קריאה זו חתמו גם הרבנים אהרן ליכטנשטיין ושמואל אליהו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עמירם כהן, חברת "אוצר הארץ": לא נשווק תוצרת ערבית, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2008