אוצר הארץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סמל החברה

"אוצר הארץ" היא חברה מסחרית מבית "מכון התורה והארץ" שהוקמה לקראת שנת השמיטה ה'תשס"א, במטרה לספק תוצרת חקלאית יהודית כשרה בשנת השמיטה. אוצר הארץ מהווה למעשה בית דין הלכתי המקבל לידיו מהחקלאים את התוצרת שהופקרה, על פי הסכם שנחתם עוד בטרם החלה שנת השמיטה, ומשווק אותה במהלך השמיטה לפריסה ארצית. במהלך שנת השמיטה נחשבים החקלאים כעובדיו של בית הדין בשדה, ומקבלים משכורת ממנו. שיווק זה נקרא "אוצר בית דין".

כמו כן, החברה משווקת גם ירקות יבול שישית – תוצרת מערב השמיטה הנשמרת בחדרי קירור, וכן פירות וירקות שגדלו בשמיטה על ידי פתרונות הלכתיים – כגון: גידול במצע מנותק, גידולי מים, יבולים שגדלו בחלקי הארץ שאינם חייבים בכל דיני השביעית (בערבה, וגבול עולי מצרים).

החברה תכננה לפעול גם בשנים שאינן שנות שמיטה. על פי אתר החברה, מטרות החברה כוללות גם חיזוק החקלאות העברית, הגדלת סיכויי התחרות שלה מול חקלאים ערבים, וכן מניעת העברת כספים לגורמים עוינים. בפועל החברה חדלה לפעול לאחר תום שיווק התוצרת משמיטת תשס"ח וחזרה לפעול רק לקראת שנת השמיטה תשע"ה. אחרי שנת השמיטה תשע"ה שוב חדלה לפעול, ולקראת שנת השמיטה תשפ"ב חזרה לפעילות.[1]

שר החקלאות שלום שמחון, וגם ארגון מגדלי הירקות, גינו את פעילות החברה[2]. הארגון רואה בהימנעות החברה מקניית ירקות מערבים פעולה גזענית, המנוגדת לעקרון השוויון בין כל אזרחי המדינה, יהודים כערבים. אנשי החברה, לעומת זאת, טוענים שזכותם של הצרכנים לדעת מה מקור התוצרת החקלאית שהם קונים.

על פעילות החברה בשנת שמיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה הוקמה בתמיכתם ובעידודם של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, הראשון לציון הרב מרדכי אליהו, הרב שאול ישראלי, הרב דב ליאור והרב יעקב אריאל[3]. באוצר בית הדין של החברה יושבים הרבנים דב ליאור, יעקב אריאל ויהודה הלוי עמיחי, והוא מתנהל לפי הנחיותיהם. בעבר שימש גם הרב זלמן נחמיה גולדברג בבית הדין.

חברת אוצר הארץ מציעה פירות וירקות ממגוון מקורות לפי סדר עדיפות יורד: תחילה גידולים אשר גדלו בשנה השישית, גידולים מאזור הערבה (אזור אשר לא היה בגבולות הארץ בזמן עולי בבל ועל פרותיו לא חלה קדושת שביעית, על פי רבנים שאינם מכירים בחלות ההלכתית של כיבושי צה"ל בנוגע לעניין קדושת ארץ ישראל), וגידולים שגדלו במצעים מנותקים וחממות. כאשר לא ניתן לספק ממקורות אלו, יסופקו פירות וירקות של אוצר בית דין, עליהם חלה קדושת שביעית. במידה ולא יוכלו לספק גם מאוצר בית דין, יספקו הן מהיתר מכירה והן מייבוא. פירות שגודלו על ידי נכרים באדמת ארץ ישראל לא יימכרו על ידי החברה.

לקראת סוף שנת השמיטה תשע"ה, עם התקרב זמנה של שמיטת הכספים, פנו רבני החברה בשיתוף עם ארגון פעמונים בקריאה לקיים את המצוה ככתיבתה בתורה, ולהלוות הלוואה אחת שלא תכלל בשטר הפרוזבול. הלוואה זו, שתופנה לנזקקים, תתבטל לפי ההלכה עם תום שנת השמיטה, והלווה לא יהיה חייב להחזירה. על קריאה זו חתמו גם הרבנים אהרן ליכטנשטיין ושמואל אליהו[4].

לקראת שנת השמיטה התשפ"ב פעלו באוצר הארץ להגיע לכמה שיותר אנשים שיתחייבו מראש לקנות דרכם ירקות בסכומי כסף מוסכמים מראש כדי שיוכלו לשכנע חקלאים להצטרף אליהם[5]. בנוסף לפניה לאנשים פרטיים פנו באוצר הארץ גם למוסדות גדולים כגון ישיבות, אולפנות ומדרשות. בנוסף חתמו באוצר הארץ על הסכם עם צה"ל להספקת ירקות מאוצר בית דין במהלך שנת השמיטה[6].

באוצר הארץ תומכים הן רבנים מהציונות הדתית והן רבנים חרדים. מבין תומכי אוצר הארץ נמנים הרב אליהו בקשי דורון זצ"ל, הרב זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל, הרב שאול ישראלי זצ"ל, הרב יעקב אריאל, הרב דב ליאור, הרב חיים דרוקמן, הרב שמואל אליהו, הרב יהושע שפירא, הרב אליקים לבנון והרב דוד חי הכהן[7]. מנגד, ישנם רבנים בציונות הדתית כגון הרב אליעזר מלמד[8] והרב יהושע בן מאיר[9] שכתבו שבאוצר בית דין ישנם בעיות רבות ועדיף לבחור בהיתר מכירה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]