אוצר הפוסקים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אוצר הפוסקים הוא מכון מחקר תורני הפועל בירושלים מאז שנות ה-40.

הקמתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר עליית הנאצים לשלטון, החלה עלייה של יהודים מאירופה לארץ ישראל, ובהם רבנים שכיהנו ברבנות של קהילות באירופה והגיעו ארצה בחוסר כל. הרב הראשי יצחק אייזיק הרצוג והרב איסר זלמן מלצר יזמו את הקמת "התאחדות הרבנים פליטי רוסיא" ושימשו נשיאי הארגון, ויושב-ראש ההנהלה והרוח החיה שלו היה הרב שמואל קיפניס. הארגון נחלץ לסייע לרבנים בתמיכה חודשית קבועה ובסיוע בתחומים שונים. עם הזמן, כאשר הגיעו רבנים מכל מדינות אירופה, שונה שם הארגון ל"התאחדות הרבנים פליטי רוסיא ושאר ארצות".

לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1945, יזמה התאחדות הרבנים בראשות הרב קיפניס את הקמת שיכון הרבנים לרבנים שהוגדרו 'פליטים'. באותה תקופה הקים הארגון את מפעל "אוצר הפוסקים". מטרת המכון הייתה להוציא סדרת ספרים שתכלול הפניות לכל ספרי השאלות והתשובות, ספרי הפסקים והספרות התורנית בכללה, שבהם יש התייחסות לכל אחד ואחד מסימני השולחן ערוך. עד היום יצאו עשרות כרכים של סדרת אוצר הפוסקים.

הרעיון היה חלק מפעילות התאחדות הרבנים, מתוך מטרה לספק פרנסה בדרך כבוד לרבנים גדולי התורה שהגיעו מאירופה. מאז הקמתו פועל המכון באחת מדירות שיכון הרבנים. חלק מצוות מערכת אוצר הפוסקים היו רבנים מתושבי שיכון הרבנים וחלק התגוררו ברחבי ירושלים.

אוצר הפוסקים זכה פעמיים בפרס הרב קוק לספרות תורנית, בשנת תש"י לכבוד צאת הכרך הראשון ובשנת תשכ"ד לכבוד צאת הכרך השמיני.

פעילותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני עידן המחשב בוצעה עבודת מערכת המכון בכרטיסיות. צוות הרבנים נחלק למספר תחומי פעילות. חלק מהם עברו על הספרים, הוציאו מתוכם את הנקודות ההלכתיות הרלוונטיות ושיבצו אותן בכרטיסיות. חלק אחר עסקו בביקורת על תוכן הכרטיסיות. במשך השנים נאסף מאגר עצום של מידע, מסודר וממופתח, של מגוון הנושאים ההלכתיים. את מרכז אוצר הפוסקים נהגו לפקוד במשך השנים רבנים ודיינים רבים, כדי להיעזר במידע התורני וההלכתי הרב שנאגר בכרטיסיות של אוצר הפוסקים וכן לעיין בספרים שבספרייה העשירה במקום.

אחד הנושאים הראשונים שעסקו בהם בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה היה נושא העגונות שעלה בעקבות המלחמה. הרבנים עסקו בנושא זה במשך תקופה והוציאו מתחת ידם שישה כרכים בנושא. לאחר סיום כל כרך מסדרת אוצר הפוסקים ערך המכון טקס חגיגי בהשתתפות רבנים.

בשנות ה-90 עבר אוצר הפוסקים לפעול כמכון להוצאת ספרים תורניים, ישנים וחדשים. הוא מעודד מחברים צעירים לפרסם מיצירותיהם התורניות ומוציא אותם במסגרת המכון. עד היום יצאו עשרות ספרים על ידי אוצר הפוסקים. בין המהדורות החדשות שיצאו על ידי אוצר הפוסקים: מחזור ויטרי, ספר חסידים, שיטה מקובצת, נחלת שבעה. בין הספרים של מחברים בני זמננו: סדרת "שם דרך" מאת הרב שמחה זיסל ברוידא.

אוצר הפוסקים הוא אחד החלוצים בהקמת מאגר תורני ממוחשב. בשנות ה-90 הפיק המכון את "אוצרות השו"ת" המכיל דיסק קשיח ובו מפתח נושאים הלכתי ומאגר של ספרי יסוד תורניים. כיום הוא מכיל של כ-500,000 ערכים הלכתיים, המקושרים אל כ-4000 ספרי שו"ת מצולמים. זהו המאגר הגדול ביותר בתחום ההלכה, האוצר בתוכו את הכרטסת הגדולה שנוצרה על ידי צוות המכון במשך עשרות שנים. בנוסף, המאגר מכיל צילום של אלפי ספרי מקור הלכתיים, רובם ספרי שו"ת.

חברי מערכת והנהלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירת הרב מלצר והרב הרצוג, שימש הרב יוסף נפתלי שטרן כנשיא המכון. בין חברי מערכת אוצר הפוסקים שפעלו לאורך השנים: הרב אהרן יעקובוביץ (חתנו של הרב אריה לוין) - ראש המערכת, הרב אלעזר דוד ברנד, הרב שמעון יוז'וק, הרב מרדכי דוד כהנא (האדמו"ר מספינקה-ירושלים), הרב משה אדלר, המכהן כיום כרב שיכון הרבנים. באחד הכרכים הראשונים של אוצר הפוסקים שימש הרב אלישיב כאחד מצוות הרבנים שערכו את הביקורת לספר ושמו מתנוסס בשער הספר.

עם מנהלי המכון וחברי ההנהלה שכיהנו בו לאורך השנים נמנים: הרב מרדכי קיפניס – בנו של הרב שמואל קיפניס, הרב דוד טלזנר, הרב יהודה הרצל הנקין, הרב יהושע ריינמן – חתנו של הרב מרדכי קיפניס, המכהן כיו"ר ההנהלה.

בשנת 2004 (כסלו תשס"ה) נפטר בנו הרב מרדכי קיפניס, שהיה עוזרו בניהול המכון ומעורכי אוצר הפוסקים. לאחר פטירתו מונה חתנו של הרב מרדכי קיפניס, הרב יהושע ריינמן, כיו"ר המכון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]