אוקאקורה קאקוזו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אוקאקורה קאקוזו (טנשין)(1863 - 1913)
זהו שם יפני; שם המשפחה הוא אוקאקורה.

אוקאקורה קאקוזויפנית: 岡倉 覚三;‏ 14 בפברואר 1862- 2 בספטמבר 1913), הידוע ביפן יותר כאוקאקורה טנשין (岡倉 天心), היה חוקר, מבקר אומנות וסופר יפני שתרם רבות להתפתחות האמנויות ביפן ובהפצת התרבות והאמנות היפנית בעולם, לאחר פתיחתה של יפן למערב במאה ה-19. הוא ידוע בעיקר בשל ספר התה: חיבור ארוך שכתב בזכות האסתטיקה והאמנות האסייתית וייחודה לעומת תפיסת האסתטיקה המערבית.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוקאקורה נולד ביוקוהמה להוריו שהגיעו במקור ממחוז פוקוי שעל חוף ים יפן. הוא למד אנגלית בבית ספר שנוהל על ידי המיסיונר הנוצרי ד"ר קרטיס הפבורן. בגיל 15 התקבל לאוניברסיטה הקיסרית בטוקיו ולמד תחת פרופסור ארנסט פנולוסה. ב-1889 ייסד, יחד עם אינטלקטואלים אחרים, את כתב העת קוקה (Kokka 國華, ביפנית: פרח האומה), שהיה כתב-עת פורץ דרך ביפן, הן טכנולוגית (בשל רמת הדפוס המתקדמת) והן בשל תכניו, שחשפו את הקהל היפני לאמנות מערבית. ב-1887 היה לאחד המייסדים של בית הספר הגבוה לאמנויות בטוקיו (東京美術学校). ב-1904, הוזמן אוקאקורה לכהן כראש המחלקה הראשון לאמנות אסייתית במוזיאון בוסטון לאמניות (Boston Fine Arts Museum). אוקאקורה הוזמן לארצות הברית על ידי ויליאם שטורגיס ביגלו, רופא ואספן אמנות אמריקאי שעמל לשימור התרבות והאמנות היפנית בעידן בו יפן עצמה הייתה בעיצומו של תהליך מודרניזציה אינטנסיבי שגרם, במקרים מסוימים, להרס התרבות היפנית המסורתית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אוקאקורה, קאקוזו. ספר התה (תרגום: יורם קניוק), הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1996.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוקאקורה קאקוזו בוויקישיתוף