אורג תאו אדום-מקור

אורג תאו אדום-מקור
מצב שימור
	conservation status: least concern ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	עופות
סדרה:	ציפורי שיר
משפחה:	אורגיים
סוג:	אורג התאו
מין:	אורג תאו אדום-מקור
שם מדעי
	Bubalornis niger; ‏סמית, 1836

אורג תאו אדום-מקור (שם מדעי: Bubalornis niger) הוא מין עוף הנמנה עם משפחת האורגיים שמסדרת ציפורי שיר. אורג זה נפוץ באזורי סוואנה באפריקה שמדרום לסהרה. הוא מוגדר במצב שימור ללא חשש לאור תפוצתו הרחבה ואוכלוסייתו היציבה.

מידע טקסונומי

Bubalornis הלחם מילים מיוונית - boubalos שמשמעו תאו + ornis שמשמעו ציפור. niger - מלטינית, שחור. בניגוד לשמו אורג זה לא נוהג לשהות ליד תאו, המקור לשם נובע מכך שהחוקר הראשון שתיאר את המין צפה בו סמוך לתאו^[2].

תת-מינים

מוכרים 2 תת-מינים^[3]

B. N. intermedius - נפוץ במזרח אפריקה, לאורך אתיופיה, קניה וטנזניה.
B. N. niger - נפוץ בדרום אפריקה, נמיביה, בוטסואנה, זימבבואה, מוזמביק.

תיאור

מין האורג הגדול ביותר - גודלו כ-24 ס"מ ומשקלו כ-65 גרם. מקורו בצבע אדום, נוצותיו בצבע שחור עד חום-שוקולד, כאשר קצוות כנפיו מעוטרות במעט צבע לבן. עיניו בצבע חום, רגליו בצבע אדמדם. לנקבות נוצות בצבע לבן בצוואר וצבע רגליהן נוטה יותר לחום. פרטים צעירים בצבע חום בהיר יותר משל הפרטים הבוגרים^[4].

התנהגות

בתי גידול

מאכלס אזורי סוואנה ואזורים המיוערים בדלילות, נפוץ גם באזורי מרעה ובקרבת יישובים^[5]. ולעיתים אף בערים^[6].

מבנה חברתי

נצפה גם בקבוצות משפחתיות וגם בלהקות גדולות^[7]. הזכרים פוליגמיים, ובונים קן גדול המכיל 1–8 חדרים המאכלסים בממוצע 3 נקבות. בקבוצות גדולות לרוב יהיה זכר דומיננטי אחד ששולט על רוב הקנים והנקבות, זכרים אלו לרוב יגנו באגרסיביות על קיניהם והנקבות שלהם, וישמיעו קריאות רמות. אולם, לעיתים נצפו שיתופי פעולה בין 2 זכרים בבניית הקן, הגנה על הטריטוריה ובהאכלת הגוזלים^[6].

נקבות מקננות לרוב לא יסבלו נוכחות של נקבה אחרת בקן שלהן^[6].

תזונה

את עיקר מזונו הוא מוצא בקרקע או באזורי צמחייה נמוכה. ניזון בעיקר מחרקים (כ-50% חיפושיות), וגם מזרעים ופירות. לעיתים ניזון גם מעקרבים^[6].

רבייה

מין זה מקנן במושבות, הזכרים בונים קנים גדולים מזרדים המחולק למספר חדרים שבהן הנקבה בונה קן מעשבים ועלים רכים יותר. לרוב הקן יבנה על עצים קוצניים, בקרבת האדם נצפו קנים שנבנו בטחנות רוח ועל-גבי בתי מגורים. ישנן תצפיות בהן נצפו עופות דורסים, כדוגמת נשר אפריקני ו-חיוויאי להטוטן אשר בנו את קיניהם על-גבי מושבה של האורגים, מצב זה מסייע להגנה על המושבה מפני טורפים^[8]. ישנן תצפיות בהן נצפו ציפורים מסוג אמדינה שניצלו את הקן הגדול של האורג לטובת קינון^[2].

לזכרים איבר באורך ממוצע של כ-1.5 ס"מ הנראה כפין, אולם ללא תפקוד האיבר כאיבר רבייה המעביר תאי זרע. במחקר גרמני מ-1831, נטען כי הנקבות מעדיפות פרטים עם איבר גדול יותר כך שאיבר זה משמש לטובת משיכת נקבות. כמו כן לזכרים במושבות איבר גדול יותר מזכרים בודדים, כך שההנחה כי איבר זה התפתח כתוצאה אבולוציונית של תחרות בין זכרים^[9].

עונת הרבייה מתרחשת בין ספטמבר ליוני, כאשר עיקרה בין דצמבר למרץ. הנקבה מטילה בין 2 ל-4 ביצים לבנות מנוקדות בחום, אפור, ירוק-זית. אותן היא מדגירה למשך כשבועיים. לרוב הנקבה לבדה מאכילה את הגוזלים, אולם נצפו מושבות שיתופיות בהן גם הזכרים האכילו את הגוזלים. הגוזלים עוזבים את הקן לאחר כ-21 עד 23 יום.