פרשת אורון שאול
| לידה |
27 בדצמבר 1993 פוריה עילית, ישראל |
|---|---|
| נהרג |
20 ביולי 2014 (בגיל 20) שג'אעייה, רצועת עזה |
| מקום קבורה | בית העלמין פוריה עילית |
| מדינה |
ישראל |
| השכלה | תיכון בית ירח |
| תקופת פעילות |
20 ביולי 2014  |
| שירות צבאי | |
| השתייכות |
 צבא ההגנה לישראל |
| דרגה |
 סמל ראשון |
|
2011–2014 (כ־3 שנים) | |
| תפקידים בשירות | |
 לוחם בחטיבת גולני | |
| פעולות ומבצעים | |
 מבצע צוק איתן | |
| עיטורים | |
 אות מצטיין הנשיא | |
.jpg)
אורון שאול (27 בדצמבר 1993 – 20 ביולי 2014) היה חייל צה"ל שנהרג בתקרית אש בקרב שג'אעייה במהלך מבצע צוק איתן, והוכר כחלל צה"ל שמקום קבורתו לא נודע. מותו משך לראשונה תשומת לב בין-לאומית כאשר חמאס הודיע כי נלקח בשבי, ושוב לאחר מכן כשדרש שחרור מחבלים בתמורה להחזרת גופתו. ב-18 בינואר 2025, במהלך מלחמת חרבות ברזל, חולצה גופתו מרצועת עזה בפעילות של צה"ל ושב"כ, כעשור לאחר שנהרג.[1] לאחר חילוצה נטמנה גופתו בבית העלמין שבפוריה עילית.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]אורון שאול נולד ב-27 בדצמבר 1993 בבית החולים פוריה, השני מבין שלושת בניהם של זהבה והרצל. הוא למד בתיכון בית ירח והיה תלמיד מצטיין. שירת בצה"ל כלוחם בחטיבת גולני.
ביום העצמאות ה'תשע"ד (2014), חודשיים בלבד לפני מותו, הוענק לשאול אות מצטיין הנשיא על ידי נשיא מדינת ישראל שמעון פרס.[2]
בעקבות ירי רב של ארטילריה רקטית מרצועת עזה לעבר דרום ישראל, שהחל כתגובה ל"מבצע שובו אחים" ביהודה ושומרון ומעצרם של כ-400 פעילי טרור, בעיקר מארגון חמאס, לאחר חטיפת שלושת הנערים הישראלים ורציחתם ב-12 ביוני אותה שנה, הוכרז על יציאה למבצע צוק איתן ב-8 ביולי 2014. המבצע החל בשלב של הפצצות כבדות של חיל האוויר הישראלי, חיל השריון וחיל התותחנים על רצועת עזה, כשבמקביל ישראל ספגה ירי רקטי מרצועת עזה והתמודדה עם חדירה של מחבלים חמושים לשטחה שהגיעו מרצועת עזה דרך הים או דרך מנהרות. בשלב השני, שהחל ב-17 ביולי, נכנסו כוחות קרקעיים של צה"ל לרצועה, תחילה לבית חאנון, במטרה להרוס מנהרות טרור שחדרו לשטח ישראל, וכעבור שלושה ימים החל קרב שג'אעייה.
החטיפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קרב שג'אעייה (2014)
.jpg)
במהלך הלחימה של חטיבת גולני בשכונת שג'אעייה ב-20 ביולי 2014, נפגע נגמ"ש מדגם M-113 מירי טיל נ"ט, שהביא למותם של שישה חיילי צה"ל ולהגדרתו של החייל השביעי בנגמ"ש, אורון שאול, כנעדר.[3] חמאס טען במהירות כי לכד חייל צה"ל בשם אורון שאול, וגיבה את טענתו בהצגת התצלום והתעודות של החייל[4][5]. בהמשך אישר צה"ל כי גופתו לא זוהתה בין ההרוגים בנגמ"ש.[6]
חמאס היה מודע לרגישות הישראלית לשבויים ועשה ניסיונות לחטוף חיילים[7]. חטיפת שאול הובילה לחגיגות בקרב פלסטינים ברצועת עזה וביהודה ושומרון[4][5][7]. בערוץ אל-אקצא נחגגה החטיפה בלגלוג על צער משפחתו של שאול ובשיר: "לקחנו שליט נוסף, בחור צעיר ובלונדיני".[8] עד 22 ביולי הטילו דוברים מטעם ישראל ספק בטענות הלכידה[5] אולם ב-25 ביולי אישרה ישראל כי שאול אינו בין החיים.[9]
המשא ומתן להחזרת גופת החייל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-11 באוגוסט 2014 ביקר שר הביטחון משה יעלון בבית משפחת שאול כדי להודיע להם שהממשלה עושה כל מאמץ להשיג את גופת בנם מחמאס.[10] ישראל פנתה לחמאס בבקשה להחזיר את גופותיהם של שאול והדר גולדין, בסוף הקיץ ותחילת הסתיו של 2014.[11][12][13][14] השאלה אם על ישראל לשחרר מחבלים פלסטינים מורשעים בתמורה לגופות החיילים עוררה דיון פוליטי בישראל.[15][16] חמאס השתמש בגופות החיילים כקלף מיקוח. המשא ומתן המתמשך לחילופי אסירים פלסטינים שנעצרו בישראל בגופות של שני החיילים היה מוקד לסיקור עיתונאי בין-לאומי.[17][18][19][20] ב-9 בנובמבר 2025 גופתו של הדר גולדין הוחזרה לישראל במסגרת הסכם חמאס–ישראל.[21]
מלחמת חרבות ברזל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2 בדצמבר 2023, בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל, חוסל וסאם פרחאת, בנה של אום נידאל ומהאחראים לאסון הנגמ"ש, לפיגוע במכינה בעצמונה והמתקפה על אוטובוס התלמידים בשער הנגב.[22] ב-18 בדצמבר השמידה יחידה של חטיבת גולני את "כיכר פלסטין" בעזה, בה הוקמה אנדרטה שבמרכזה הוצב פסל של נגמ"ש ממנו יוצא אגרוף האוחז בדיסקית הזיהוי של אורון שאול.[23]
ב-18 בינואר 2025, יום לפני כניסת עסקת החטופים השנייה לתוקפה, חולצה גופתו מרצועת עזה במבצע של צה"ל ושב"כ,[24] והובאה לקבורה בבית העלמין בפוריה עילית. מבצע ההחזרה זכה לכינוי "שׁוּבוֹ בידינו".[25]
אביו של אורון, הרצל, לא זכה לראות בהשבת בנו לקבורה בישראל ונפטר בשנת 2016. אימו של אורון, זהבה, שהובילה את המאבק הציבורי למענו, זכתה לראות את השבתו ולהשתתף בהלוויה הצבאית. זהבה נפטרה ביולי 2026.[26]
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- באוגוסט 2014, יצא לזכרו השיר "אורון", בביצועו של אריק סיני (מילים: דודו ברק, לחן: אפי נצר).[27]
- ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל תשע"ה, אפריל 2015, הוקם לזכרו מצפה אורון ביער שווייץ, סמוך לפוריה עילית.[28]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ לירן וינשטיין, במבצע מיוחד: צה"ל חילץ את גופתו של אורון שאול, באתר "סרוגים", 19 בינואר 2025
- ↑ אחיה ראב"ד, משפחת החייל: "כל עוד אין ממצאים, אורון הוא לא חלל", באתר ynet, 22 ביולי 2014
- ↑
עמוס הראל, הנגמ"ש שנפגע ברצועה ובו נהרגו שבעה חיילים הוא מהדגם המיושן ביותר בצה"ל, באתר הארץ, 20 ביולי 2014 - 1 2 Plesser, Ben (22 ביולי 2014). "Israel Hunts Remains of Missing Soldier Sgt. Oron Shaul". NBC.
- 1 2 3 Lynfield, Ben (22 ביולי 2014). "Israel-Gaza conflict: Israeli military names soldier Oron Shaul confirmed as 'missing' after Hamas celebrates alleged kidnap". The Independent.
- ↑ עמיחי רובין, הותר לפרסום שמו של החייל הנעדר: סמל אורון שאול בן 21 מפוריה, באתר "סרוגים", 22 ביולי 2014
- 1 2 Rudoren, Jodi (22 ביולי 2014). "A Blast, a Fire and an Israeli Soldier Goes Missing". New York Times.
- ↑ שיר בטלוויזית חמאס לועג לחייל הנעדר אורון שאול שהוכרז כהרוג, מבט לתקשורת פלסטינית, 22 ביולי 2014
- ↑ גילי כהן, החייל אורון שאול הוגדר כ"חלל שמקום קבורתו לא נודע", באתר הארץ, 25 ביולי 2014
- ↑ עדו בן פורת, "גופתו של אורון בידי החמאס", באתר ערוץ 7, 10 באוגוסט 2014
- ↑ Kieu, Chu (30 בספטמבר 2014). "Bản tin 20H: Ukraine buộc tội Nga hỗ trợ miền Đông". Tienphong.
- ↑ Aurora (1 באוקטובר 2014). "Hamás: "Un trato por los cuerpos de los soldados es inminente"". Aurora. אורכב מ-המקור ב-21 בדצמבר 2014.
- ↑ "Israel requested the return of the bodies during ceasefire talks".
- ↑ TOIstaff (21 בספטמבר 2014). "At ceasefire talks, Israel to demand return of 2 soldiers' bodies". Times of Israel.
- ↑ Gili Cohen, Israel Refusing to Release Rearrested Hamas Prisoners From Shalit Deal, Official Says, Haaretz , October 1, 2014
- ↑ Dvorin, Tova (30 בספטמבר 2014). "Report: Israel, Hamas Close to Terrorist Swap Deal; Hamas official boasts of 'bargaining chip' ahead on Facebook page". Arutz Sheva. Israel National News.
- ↑ PressTV (10 באוקטובר 2014). "Hamas ready for Israel prisoner swap deal". PressTV. Iran. אורכב מ-המקור ב-11 באוקטובר 2014.
- ↑ MNA (14 באוקטובר 2014). "Official: Israel, Hamas to discuss prisoner exchange". Ma'an News Agency. MNA. אורכב מ-המקור ב-2014-11-30.
- ↑ Winer, Stuart (14 באוקטובר 2014). "Hamas official claims prisoner deal coming soon". Times of Israel.
- ↑ i24 (20 באוקטובר 2014). "Egypt issues invitations for Israel-Palestinian talks". i24news.
- ↑ אברהם לנדסברג, גופתו של סרן הדר גולדין ז"ל זוהתה במכון לרפואה משפטית, באתר עכשיו 14, 9 בנובמבר 2025
- ↑ אמיר בוחבוט, חוסל מפקד גדוד שג'עייה, שהיה אחראי לאסון הנגמ"ש בצוק איתן, באתר וואלה, 2 בדצמבר 2023
- ↑ לוחמי גולני וחטיבה 188 השמידו את הפסל שפיאר את אסון הנגמ"ש שבו נפל אורון שאול, באתר ynet, 18 בדצמבר 2023
- ↑ עוזי ברוך, הותר לפרסום: גופתו של אורון שאול חולצה מעזה במבצע מיוחד, באתר ערוץ 7, 19 בינואר 2025
- ↑ ישראל מושקוביץ, סמ"ר אורון שאול הובא לקבורה, אימו נפרדה: "לא האמנתי, רעדתי. אוהבת אותך", באתר ynet, 20 בינואר 2025
- ↑ אורלי הררי, אם אמיצה, נחושה ומעוררת השראה: הלכה לעולמה זהבה שאול, אימו של סמ"ר אורון שאול ז"ל, באתר ערוץ 7, 24 ביולי 2026
- ↑ עמי פרידמן, אריק סיני שר לאורון שאול ז"ל: "אולי ביום מן הימים תשוב מארץ הנעלמים?", באתר ynet, 4 באוגוסט 2014
- ↑ מצפה ע"ש אורון שאול, באתר קרן קימת לישראל
