אוריאל טל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרופ' אוריאל טל

אוריאל טל (23 בדצמבר 1926 - 6 ביוני 1984) היה פרופסור להיסטוריה יהודית של העת החדשה באוניברסיטת תל אביב.

חייו ופועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוריאל טל נולד בווינה, השלים את חוק לימודיו באוניברסיטה העברית, עבודת הדוקטורט שלו הוגשה בשנת 1963[1] ונושאה היה: "האנטישמיות ברייך הגרמני השני 1870-1914." הוא הצטרף לסגל האוניברסיטה העברית ובשנת 1969 הועלה לדרגת מרצה בכיר[2]. בשנת 1973 התמנה לפרופסור מן המניין באוניברסיטת תל אביב[3] בהמשך כיהן כמופקד הקתדרה לתולדות עם ישראל בזמננו ע"ש יעקב ושושנה שרייבר ושימש כעמית מחקר במרכז ללימודים עבריים מתקדמים שבאוקספורד ובאוניברסיטאות שונות בארצות הברית. התאבד בביתו בהרצליה.

מחקרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום מחקרו העיקרי של אוריאל טל היה ההיסטוריה האינטלקטואלית. בכך מיזג למיקשה אחת ידע נרחב במחשבה היהודית ובפילוסופיה הכללית, ופסע בשבילו של הזרם הנאו-קנטיאני שבה.

אוריאל טל עסק בתחומים מגוונים: דברי ימי המחשבה האירופית בכלל והגרמנית בפרט; ההיסטוריה החברתית, התרבותית והאינטלקטואלית של גרמניה, בייחוד יהדות גרמניה בתקופה הויהלמינית; יהודי ארצות הברית על הפלגים התנועתיים השונים בהם והזרמים הרעיוניים המבעבעים בקרבם; הקונפליקט היהודי-נוצרי בעידן המודרנה; ההיסטוריה האינטלקטואלית של מדינת ישראל.

אוריאל טל כתב ספר חשוב הנסוב על יהדות ונצרות בגרמניה תחת הכותר יהדות ונצרות ב"רייך השני": (1870-1914): תהליכים היסטוריים בדרך לטוטאליטריות, והניח מסד וטפחות להבנת התקופה. הספר מתחקה אחר מערכת היחסים בין העם הגרמני על רבדיו החברתיים והפוליטיים השונים כלפי היהודים בתקופה הוילהלמינית. טל קובע שאת הלאומנות המודרנית קיבלו הן התנועה השמרנית וכן התנועה הליברלית בגרמניה. הוא מניח רגליים לסברה כי היהודים מעולם לא התקבלו על ידי הגרמנים כבני עמם וכי היה זה יותר בגדר משאלת לב של היהודים עצמם מאשר אספקלריה של המציאות. הספר חושף את הסיבתיות שעמדה ביסוד הנאציזם והשואה בתקופה מאוחרת יותר.

בערוב ימיו הניח אוריאל טל תשתית למה שעתיד היה להיות גולת הכותרת של מחקרו, אולם לא היה סיפק בידו, והוא ההיסטוריה של הרייך השלישי, חקר הנאציזם והשואה. בקובץ המאמרים פרי עטו שיצאו לאחר מותו בספר תאולוגיה פוליטית והרייך השלישי משקיף טל על הנאציזם כדת שלבשה ביגוד חילוני.

ספרים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הנוסח החדש בשיח שבין יהודים ונוצרים. ירושלים: המכון ליהדות זמננו, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשכ"ט 1969.
  • יהדות ונצרות ב"רייך השני" (1870-1914): תהליכים היסטוריים בדרך לטוטאליטריות. ירושלים: הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, תש"ל 1969.
  • הפולמוס על "מהות היהדות" על פי מקורות יהודיים ונוצריים בראשית המאה העשרים. ירושלים: מכון ליאו בק, 1971.
  • מיתוס ותבונה ביהדות זמננו. עריכה: רחל שיחור. תל אביב: ספרית פועלים, אוניברסיטת תל אביב - הקתדרה לתולדות עם ישראל בזמננו ע"ש יעקב מ. ושושנה שרייבר, תשמ"ז 1987; מהדורה שנייה מורחבת, תשע"א 2011.
  • תאולוגיה פוליטית והרייך השלישי. הקדמה ועורך מדעי: פול מנדס-פלור; פתח דבר ויועץ מדעי: שאול פרידלנדר. תל אביב: ספרית פועלים, 1989.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שאול פרידלנדר, "אוריאל טל - המורה והחוקר", ‫יהדות זמננו ג' (תשמ"ו 1986), עמ' 18-13.
  • יהושע רש, "‫במחיצתו של אוריאל טל", ‫גשר 114 (תשמ"ו 1986), עמ' 84-71.
  • אסא כשר, "הקדמה למהדורה השנייה", עמ' 16-9; עמוס פונקנשטיין, "הקדמה", עמ' 23-17; בתוך הספר: מיתוס ותבונה ביהדות זמננו המצוין בפרק הבא, מהדורה שנייה מורחבת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]