לדלג לתוכן

אוריאל לביא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוריאל לביא
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 25 במרץ 1957 (בן 67)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה מכון בני דוד פסגות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב אוריאל לביא (נולד ב-25 במרץ 1957) הוא אב בית דין בבית הדין הרבני בירושלים, לשעבר אב"ד הרבני בצפת.

נולד ב-1957 בבני ברק לפנחס קצין בגדנ"ע ולדבורה (לבית שטלברג), מורה מחנכת בבית ספר אושא ברמת גן. בצעירותו למד בישיבת היישוב החדש ולאחר מכן בישיבת שעלבים (והיה החברותא של הרב מיכאל ימר לימים ראש הישיבה). למד במשך עשור בכולל פסגות ובמשך כשנתיים במכון אריאל, נשוי לחגית, בתו של הרב מאיר שלזינגר, ראש ישיבת שעלבים ורב הקיבוץ, ואב לשבעה בנים.

ב-5 בדצמבר 1990 התמנה לדיין[1] ושימש דיין בבית הדין הרבני בטבריה ובחיפה.

ב-2 ביולי 2000 התמנה לאב"ד הרבני בצפת. כיום משמש אב בית הדין הרבני בירושלים.

הרב מתגורר בשכונת ארנונה שבירושלים.

בנו, הרב ידידיה, הוא מרבני מכון פועה.

היתר עגונה על ידי זיכוי גט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוכר בעיקר בשל פסק הדין התקדימי שלו, יחד עם הרב חיים בזק והרב יוסף יגודה, שהתיר עגונה שבעלה שכב שבע שנים ללא הכרה וללא שינוי במצבו במצב 'צמח', באמצעות "זיכוי גט", שעוקף את התנאי ההכרחי בכל גט והוא ששני בני הזוג ירצו בפירוק הנישואים ביניהם מתוך מודעות ומרצונם. במקרה הזה, בית הדין שם עצמו כשליח מטעם הבעל, שאינו מודע לנעשה סביבו, והתיר לאשה להינשא לאחר, הכל בהסכמת בני משפחת הבעל[2]. בפסק הדין מובאת הסכמת הרב זלמן נחמיה גולדברג: ”אחר שקראתי מה שכתב והאריך הגאון ר' אוריאל לביא ודבריו נכונים מאוד ואני מצטרף לדעתו להתיר במקרה המיוחד שלפנינו. זלמן נחמיה גולדברג”. אמנם לאחר מכן סייג הרב גולדברג את דבריו, וחתם על מכתב לפיו הדברים נאמרו לפלפול בלבד, ולא היה לעשות מעשה על פיהם[3]. רבים מהרבנים, בעיקר מהציבור החרדי, יצאו נגד פסק הדין, ובעקבות זאת גורמים חרדים מעכבים את הרצון למנותו כדיין בבית הדין הרבני הגדול[4]. בית הדין הרבני הגדול תכנן להתכנס על מנת להפוך את פסק הדין ולפסול את הגט[5], אך בג"ץ אסר עליהם לעשות כן ומנע אותם מכך.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]