אוריאל שלון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוריאל שלון
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 21 במאי 1899
מוסקבה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 בדצמבר 1987 (בגיל 88) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אוריאל שלון (21 במאי 1899 - 23 בדצמבר 1987) היה מנהל מפעל שמן, יו"ר ועד הדר הכרמל ופעיל ציבור.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוריאל שלון נולד במוסקבה כאוריאל פרידלנד לקלרה (לבית רוניגר) ולשאול, יליד וולוז'ין, שעבר לבאקו והתמנה למנהל חברת הנפט "מז'וט" בבעלות משפחת רוטשילד והאחים פולק (מייסדי מפעל נשר). אוריאל התחנך כציוני ובבית הוריו דיברו עברית. ב-1915 התקבל למכון הפוליטכני בפטרוגרד (כיום סנקט פטרבורג). היה פעיל בהסתדרות הסטודנטים הצעירים, החבר, ושימש כחבר ועד בה. השתתף במהפכת פברואר (1917), ובמאי 1917 השתתף בוועידת ציוני רוסיה. הוא חזר לבאקו באותה שנה, והיה פעיל בהקמת סניף מפלגת העבודה הציונית בקווקז. בשל מהפכת אוקטובר, נותקו חלקי המדינה, ולכן המשיך את לימודיו במכון הפוליטכני בנובוצ'רקסק. בנובוצ'רקסק המשיך בפעילותו הציבורית ושימש כיו"ר ארגון הסטודנטים הארעיים, שכמוהו לא יכלו להמשיך בלימודיהם באוניברסיטאות "מעבר לקווים". בשל פעילותו זו ברח חזרה לבאקו.

אחרי סיום מלחמת האזרחים הרוסית, חזר לפטרוגרד על מנת להשלים את לימודיו, אך נאסר בשל פעילותו הציונית. שוחרר, חזר לבאקו והחל לעבוד כמהנדס בתעשיית הנפט. עבר לקושטא, שם חיכה לעלייה לארץ ישראל. בקושטא התבקש להקים מחלקת עבודה במשרדי העלייה, על מנת להכשיר לחלוצים שהגיעו, בעיקר, מאוקראינה וסרביה. את ההכשרה החקלאית ארגן בחוות יק"א, ובמקצועות בנייה ונגרות בעיר. עזר גם בעלייה הבלתי לגאלית. בדצמבר 1922, התבקש על ידי אליעזר קפלן להחליפו כנציג תנועת ציוני ציון הרוסית בברלין, ולעכב שוב את עלייתו.

בברלין, נבחר כחבר הנהלת התאחדות הפועל הצעירצעירי ציון, וחבר המרכז העולמי של תנועת החלוץ.

בראשית 1925 עלה לבסוף לארץ ישראל, התיישב בתל אביב והעביר לשם את המשרד העולמי של התאחדות הפועל הצעיר–צעירי ציון. בתל אביב מצא עבודה בסולל בונה כמנהל ארצי של רכש של מחלקת מכונות ומכשירי עבודה. בזמן עבודתו פשטה החברה את הרגל (לאחר מכן הוקמה מחדש). בתקופת מגוריו בתל אביב היה פרידלנד חבר מזכירות מרכז העבודה וחבר מועצת עיריית תל אביב. פרידלנד החליט לחזור לעבודה מעשית מקצועית, ועבר לחיפה בסוף 1928, על מנת לעבוד במפעל שמן כסגן המנהל הטכני ואחר כך מ-1952 עד 1967 כמנכ"ל.
עם מעברו לחיפה מונה כחבר מפקדת ההגנה בעיר, וכחבר ועד הדר הכרמל, שם שימש בהמשך כיו"ר עד התפרקותו ב-1958 והעברת תפקידיו ורכושו לעיריית חיפה. ועד הדר הכרמל נתן כסות לתנועת ההגנה. אוריאל שלון שימש בהמשך כחבר בוועד הקהילה העברית, חבר מועצת עיריית חיפה והנהלתה, יו"ר אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל, יו"ר הוועד הפועל של מכון התקנים הישראלי, ממייסדי המכון לפריון העבודה והייצור, סגן יו"ר הקורטריון של הטכניון ויו"ר אגודת הידידות ישראל-ארצות הברית.

בשבת השחורה הצליח להתחמק ממאסר, אך בד בבד, דן עם המושל בחיפה בענייני השעה. ישב בדיון שביתת הנשק בין היהודים לערבים אחרי הקרב על חיפה באפריל 1948. היה בין מקבלי נמל חיפה ושדה התעופה חיפה מידי הבריטים.

על שמו רחוב בשכונת רמת אלון בחיפה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1929 נשא לאישה את רחל לבית זנמירובסקי, לימים פרופסור להנדסת בניין בטכניון והמהנדסת הראשונה בארץ ישראל[1].

השניים בנו תחילה את ביתם ברחוב ירושלים ואחר כך עברו לכרמל, לרחוב ויתקין 30.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]