אוריה היפ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אוריה היפ
Uriah Heep
Uriah Heep 1.jpg
חברי הלהקה, 2008
מוקד פעילות אנגליה אנגליהאנגליה
שנות פעילות 1969 - היום 
סוגה רוק מתקדם, הארד רוק, הבי מטאל
חברת תקליטים (חלקי) Vertigo, Bronze, Island, Warner Bros., Mercury, Chrysalis, Sanctuary, Castle
http://www.uriah-heep.com
חברים
מיק בוקס
דייוי רימר
ברני שאו
פיל לנזון
ראסל גילברוק
חברים לשעבר
ראו היסטוריה של אוריה היפ (באנגלית)

אוריה היפאנגלית: Uriah Heep, נהגה "יוראיה היפ") היא להקת רוק אנגלית שנוסדה בדצמבר 1969 כאשר המפיק המוזיקלי גארי ביירון הזמין את נגן הקלידים קן הנזלי להצטרף ללהקתו "ספייס" (באנגלית: Spice) שהייתה חתומה בחברת התקליטים שלו, ברונז רקורדס. שם הלהקה הוא כשמו של הנבל (אנ') בספר דייוויד קופרפילד של צ'ארלס דיקנס מ-1850.

סגנונם המוזיקלי שאוב ממקורות מגוונים כמו פרוגרסיב רוק, הארד רוק, ג'אז ואפילו קאנטרי. לעיתים כונתה הלהקה בבדיחוּת "הביץ' בויז של ההבי מטאל" בשל שיריהם המלודיים וקולות הרקע ההרמוניים.

אוריה היפ הוציאה 21 אלבומי אולפן, 12 אלבומים בהופעה חיה 13 אוספים ו- 27 סינגלים. שמונת אלבומי האולפן הראשונים שיצאו בין 1970 ל-1976 (כולל אלבום הופעה אחד) הוקלטו עם הסולן האדיר בעל הקול האופראי דייוויד ביירון וזכו להצלחה אמנותית ומסחרית כאחד במהלך שנות ה-70. הלהקה השפיעה מאוד, בין היתר, על להקת קווין ועל הסולן פרדי מרקורי בפרט, שאימץ את סגנון ההופעה הראוותני ואופן השירה העוצמתי של דייוויד ביירון, סולנה של אוריה היפ.

הלהיט הענק של אוריה היפ, "July Morning" (מתוך האלבום השלישי "Look At Yourself" מ-1971), יצר תופעה בעלת סממנים היפיים ושל פולחן השמש, בה נאספים עשרות אלפי אנשים בכל שנה בליל ה-30 ביוני, על שפת הים השחור בבולגריה כדי לחזות בזריחת השמש של 1 ביולי.

אוריה היפ היא אחת הלהקות האנגליות המפורסמות והמצליחות ביותר בשנות ה-70. בהיסטוריה של הרוק היא נחשבת לאחת מארבע הלהקות הגדולות שהמציאו ופיתחו את ההארד רוק לצד לד זפלין, בלאק סבאת' ודיפ פרפל. הלהקה מכרה למעלה מ-40 מיליון עותקים ברחבי העולם (4 מיליון בארצות הברית). על אף הצלחתם הכבירה בבריטניה, באירופה, ביפן ובדרום אמריקה. ארבעה אלבומים של הלהקה הגיעו למעמד אלבום זהב בארצות הברית.

במהלך שנות ה-80, בעיקר מתוך רצון לשרוד בכל מחיר, אימצה הלהקה את צליל ה AOR ששלט בשוק האמריקאי, ובהדרגה נפרדה מהצליל שאפיין אותה בשנות ה-70. הלהקה קנתה לה קהל מעריצים משמעותי גם בהולנד, גרמניה, סקנדינביה, חבל הבלקן, יפן ורוסיה, שם הם עדיין ממלאים אצטדיונים. ללהקה מעריצים רבים גם בישראל, והיא הופיעה במדינה ארבע פעמים.[1] במהלך שנות קיומה של הלהקה התחלפו בה כ-30 נגנים וזמרים. הגיטריסט מיק בוקס הוא היחיד ששרד את כל גלגוליה.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוריה היפ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]