אוריה מבורך
 | |
| לידה | 1983 (בת 43 בערך) |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| מקום מגורים | גוש עציון |
| בן זוג | ישי מבורך |
| מספר ילדים | 2 |
אוריה מבורך (נולדה ב-1983) היא סופרת, מרצה וחוקרת תרבות, מחברת שני רבי המכר "מה את מבקשת: ספר על אהבה וגוף", ו"יום אחד באוקטובר" (אותו כתבה יחד עם יאיר אגמון). החל משנת 2022 מבורך היא העורכת הראשית של ספרי מגיד,[1] מבית הוצאת קורן.
מבורך משמשת כיועצת הלכה לדיני טהרת המשפחה במסגרת תוכנית ההלכה לנשים במדרשת לינדנבאום שבירושלים. לימדה במדרשת לינדנבאום במשך מספר שנים - גמרא, חסידות, פילוסופיה וביקורת תרבות.
בשנת 2014 הקימה, יחד עם בן זוגה ישי מבורך, את מכון אפרכסת העוסק במפגש עם התרבות המערבית והפוסט-מודרנית. במקביל הייתה דוקטורנטית בתוכנית למגדר באוניברסיטת בר-אילן, ודוקטורנטית מצטיינת בתוכנית המלגות של המכון הישראלי לדמוקרטיה. עבודת המחקר שכתבה הייתה חיבור תאורטי שעסק בביקורת פמיניסטית על הפמיניזם המערבי העכשווי ועל הפרשנויות שלו לפרקטיקטות דתיות ותרבותיות. מבורך עזבה את כתיבת הדוקטורט לקראת סיומה, מפאת האכזבה שהיא חשה מהשיח האינטלקטואלי העכשווי[2].
מבורך למדה בתוכנית ללימודי מחשבה שמרנית של מכון ארגמן מטעם המרכז לחירות ישראלית, ואף לימדה בתוכנית זו. היא לימדה גם במכללה האקדמית מכון שכטר למדעי היהדות, ובמכללה האקדמית הרצוג[3]. פרסמה בעבר מאמרים במקור ראשון, בכתב העת "השילוח", בכתב העת "דעות", וב"צירופים חדשים" (כתב העת המקוון של ישיבת ישיבת שיח יצחק)[4][5].
גדלה באלקנה ומתגוררת כיום באלון שבות ונשואה לישי מבורך, מעורכי כתביו של הרב שג"ר ולהם שני ילדים.
הגותה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגותה וכתיבתה של מבורך מתקיימת בממשק שבין פילוסופיה, סוציולוגיה, ביקורת תרבות ויהדות.
עבודתה המשפיעה ביותר עד כה היא ספר העיון "מה את מבקשת: ספר על אהבה וגוף". שיצא לאור בשנת 2020 בהוצאת מגיד. הספר, שכתוב בלשון נקבה ומנוסח באופן שמותאם לנערה דתית בת 16, נקרא על ידי עשרות אלפי קוראים וקוראות[6], מכל הגילאים, בעיקר מהמגזר הדתי לאומי. הספר עוסק בביקורת על תפיסות עכשוויות של מיניות, הרווחות הן בעולם המערבי הן במגזר הדתי, באמצעות ניתוח של ציטוטים והיגדים מוכרים מהתרבות הפופולרית.
כאלטרנטיבה לתפיסות המיניות העכשוויות, אותן מבורך מכנה "מעוותות" "מקולקלות" או "בעייתיות"[7], הספר "מה את מבקשת" מציע תפיסת עולם אותה מכנה מבורך "השיח היהודי הבריא". תפיסה זו מנסה להצדיק את המגבלות ההלכתיות על המיניות (הלכות צניעות, שמירת העיניים ושמירת נגיעה), באמצעות גישה פילוסופית-דתית הרווחת בתקופת חז"ל, אותה ניתן לאתר במדרשים ובסוגיות הלכתיות מאותה תקופה. לדברי מבורך, "השיח היהודי הבריא" נשתכח עם השנים מבחינה תרבותית, ואת מקומו בהצדקת המגבלות ההלכתיות על המיניות, תפסו גישות פוריטניות שמקורן בנצרות או באסלאם. לדברי מבורך, מטרת הספר, כמו גם השליחות האישית שלה, היא להחזיר לקדמת הבמה את "השיח היהודי הבריא" בנוגע לצניעות, שמירת העיניים ושמירת נגיעה.[6]
בספרה "מה את מבקשת" נוקטת מבורך במתודולוגיה של הפרדה בין ה"פרקטיקה", כלומר המעשה, לבין ה"שיח" שמצדיק את אותה פרקטיקה[8][9]. ההפרדה בין השיח לבין הפרקטיקה מאפשרת למבורך למתוח ביקורת חריפה על שיחים רווחים בנוגע להלכות צניעות (למשל אלו המצדיקים את צניעות האישה בנימוקים פוריטניים), אך מבלי "לזרוק לפח" את הפרקטיקה עצמה, כלומר את הלבוש הצנוע עצמו. גישה זו של הפרדה בין השיח ובין הפרקטיקה מלווה את הגותה של מבורך הן בספרה "מה את מבקשת", הן במקומות אחרים, בהם היא מרחיבה אותה גם לנושאים נוספים כמו כיסוי ראש[10][11] ברכת "שלא עשני אישה", או ברית מילה לתינוק בן שמונה ימים.[2]
על הציר שבין ליברליזם לשמרנות, מבורך מגדירה את תפיסת עולמה כ"פוסט-ליברלית"[12][13], כלומר מתייצבת בעמדה ביקורתית הן כלפי השמרנות והן כלפי הליברליזם, תוך הזדהות חלקית עם מאפיינים שונים של שניהם. ביחס לפמיניזם, מבורך מתארת תהליך התפתחות שעברה, בין תפיסתה העצמית בעבר כ'פמיניסטית', לבין היותה כיום "פמיניסטית עם כוכבית, כאשר עם השנים ה'כוכבית' נעשית גדולה יותר מה'פמיניסטית'"[6][2]. כתיבתה של מבורך וצורת החשיבה שלה נשענת בחלקה על יסודות פוסט-סטרוקטורליסטיים, המזוהים עם חשיבה פוסט-מודרנית[14][15]. יחד עם זאת, מבורך גם מבקרת היבטים רבים המזוהים עם פוסט-מודרניזם, הן מבחינה תרבותית הן מבחינה הגותית.[16]
מבורך מבחינה בין שני סוגים של פוסט-מודרניזם: 'רלטיביזם' לעומת 'דטרמיניזם לשוני'[17][12]. את הסוג הראשון היא תופסת כבעייתי, ואותו היא מנתחת ומבקשת להעמידו על טעותו, בין השאר באמצעות כלים פוסט-סטרוקטורליסטיים[15]. חלוקה זו, שהיא בסיסית בתפיסת עולמה, שואבת השראה מהגותו של הרב שג"ר.[18]
ספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מה את מבקשת: ספר על אהבה וגוף. הוצאת קורן ירושלים. 2020
- יום אחד באוקטובר: ארבעים גיבורים, ארבעים סיפורים. (ביחד עם יאיר אגמון). הוצאת קורן. 2024 (הספר תורגם לאנגלית גם כן בהוצאת קורן)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מכון אפרכסת
אוריה מבורך, ברשת החברתית פייסבוק- הודיה כריש חזוני, האם סיפורי גבורה מרפאים את כאבי שבעה באוקטובר, בעיתון מקור ראשון, 2 באפריל 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ דפנה לוי, "הלו סבא, בוקר טוב, איך מפעילים טנק?", באתר ישראל היום, 9 במאי 2024
- 1 2 3 שרה שרגא (2025-10-18), פרק 9 | אוריה מבורך | הנקבה ביהדות - הכאב והריפוי
- ↑ אוריה מבורך, באתר הוצאת קורן
- ↑ אודות, באתר צירופים חדשים
- ↑ אוריה מבורך, באתר www.makorrishon.co.il
- 1 2 3 חרדית מדוברת (2026-01-18), רומנטיקה, מיניות וקדושה | אסתי שושן מארחת את אוריה מבורך
- ↑ פודקאסט על המשמעות - תמיר דורטל (2020-11-29), אוריה מבורך חושפת את השיח שמאחורי המיניות הישראלית |שיחה עם עו"ד תמיר דורטל | על המשמעות
- ↑ אוריה מבורך, מה את מבקשת: ספר על אהבה וגוף, ירושלים: מגיד, 2020, עמ' 31-50
- ↑ מכון עולמות - לדעת להאמין (2023-06-25), הרבנית אוריה מבורך - מתירנות, פוליאמוריה ושבירת הטאבו | פודקאסט ארץ ושמיים פרק 44
- ↑ אוריה מבורך, למה אני אוהבת את כיסוי הראש שלי, בעיתון מקור ראשון, 13 בפברואר 2019
- ↑ הורדת כיסוי ראש - צעד שוביניסטי, באתר NRG
- 1 2 אוריה מבורך, פוסטמודרניזם טוב ליהודים, באתר השילוח, 2018-07-05
- ↑ הדתיות הליברלית עומדת להיעלם | אוריה מבורך, באתר מוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות, 2015-02-06
- ↑ פמיניזם שמרני, באתר ארגמן+
- 1 2 מכון אפרכסת (2020-04-06), אוריה מבורך על פילוסופיה של השפה, הרב שג"ר ופוסטמודרניזם
- ↑ בחזרה להגדרות, פורסם בכתב העת דעות, באתר מכון אפרכסת
- ↑ מכון אפרכסת (2023-06-14), אוריה מבורך על פוסטמודרניזם: לכבוד שלום רוזנברג ז"ל, ולכבוד היארצייט של הרב שג"ר ז"ל.
- ↑ מכון כתבי הרב שגר (2015-01-17), אוריה מבורך - רלטיביזם, אמונה ופוסט-ציונות (ערב הרב שג"ר בסמינר הקיבוצים)
| רשתות חברתיות | |
|---|---|
| בקרת זהויות |
|