אוריין ליפשיץ

אוריין ליפשיץ
	אין תמונה חופשית
לידה	28 במאי 1976 (בת 47)
שם לידה	ברכי אייכנשטיין
מדינה	ישראל
מקום לימודים	מכללת אמונה; סמינר הקיבוצים; אוניברסיטת תל אביב ;
בן או בת זוג	יאיר ליפשיץ
מספר צאצאים	2
	https://www.brachilipshitz.com/

אוריין ליפשיץ (נולדה בשם ברכי אייכנשטיין ב-28 במאי 1976) היא במאית תיאטרון ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליפשיץ נולדה ב-1976 בירושלים לחנה בת שחר ולרב יהושע אייכנשטיין, במהלך השנים עזבה את אורח החיים החרדי.

בוגרת החוג לתיאטרון במכללת אמונה, בעלת תואר ראשון בהצטיינות יתרה בבימוי ובהוראת תיאטרון בסמינר הקיבוצים ותואר שני בתוכנית לחקר הביצוע בתיאטרון ובאמנויות המופע באוניברסיטת תל אביב.

ליפשיץ חוותה פגיעה מינית בילדותה, ולאורך השנים הסתירה את הפגיעה. הפגיעה וההשתקה ערערו את עולמה הערכי והאמוני. ההתמודדות עם מעשה הפגיעה והבנתו הן מנוע המצית רבות מיצירותיה. היא פיתחה הצגות אמנותיות ניסיוניות וחדשניות המיועדות לקהל ילדים, לאור תפיסה כי לתיאטרון לילדים יש תפקיד אמנותי, פוליטי וחברתי,^[1] וכי השפה האמנותית של התיאטרון מסוגלת לתווך עבור הילדים חוויות מורכבות ולעבד אותן באופן סמלי ועדין בעזרת דימויים אמנותיים.

קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני שהתמקדה בעשייה אמנותית-תיאטרונית, עסקה ליפשיץ בניהול תוכניות תרבות ואמנות. ב-2010 הקימה וניהלה את Paideia Project-Incubator – תוכנית חממה לפיתוח פרויקטים של תרבות יהודית באירופה במכון Paideia בסטוקהולם,^[2] והקימה חממה לפיתוח מופעי סיפור בבית מדרש אלול.

בשיתוף בית אבי חי יצרה ליפשיץ את סדרת ההצגות "אגדות הלבנה" הכוללת 12 הצגות ילדים בהתאמה לחודשי השנה העברית שמועלות באופן קבוע מאז 2014.^[3]

ליפשיץ מלמדת בימוי ויצירה בסטודיו למשחק ניסן נתיב בירושלים ובחוג לתיאטרון במכללת אמונה, ומנחה כיתות אמן בחוג ללימודי תיאטרון באוניברסיטה העברית בירושלים.

דוד: המלך והכבשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2018, כחלק מסדרת ההצגות "מלכים" שיצרה, כתבה ליפשיץ עם ענבל לורי את ההצגה "דוד: המלך והכבשה". תוכני ההצגה עוסקים גם בפרשת דוד ובת שבע ונוגעים בסוגיות של פגיעה מינית וניצול סמכות, ועוררו דיונים סוערים על תפקידו ודרכו של תיאטרון ילדים. בעקבות הדיונים הוגבלה ההצגה לקהל בוגר והיא לוותה בדיון על תפקידו של תיאטרון ילדים ועל שיח מבוגרים וילדים על מיניות.^[4] ההצגה ירדה לאחר מספר מועט של הופעות, ובעקבות החוויה העלתה ליפשיץ את ההצגה "שיר שנועד לקריאות בוז" על פי המחזה "הקהל" מאת לורקה. המחזה עוסק במתח שבין העולם הדרמטי הפנימי וחריגותו המינית החברתית של היוצר ובין התקבלות היצירה מצד הקהל.

הצגות שביימה[עריכת קוד מקור | עריכה]


הצגה	כתיבה	תיאטרון	בכורה
זהירות! כלב נובח	יצירה המפגישה בין חומרים אוטוביוגרפיים לשיר מקהלה מהמחזה "אגממנון"	יצירה במסגרת לימודי התואר השני של ליפשיץ	2012
הכח של נוח	עיבוד לילדים של סיפור נוח והמבול מאת שרית זוסמן ויאיר ליפשיץ	בית אבי חי	2014
ים יבשה	מופע חוצות לילדים בעקבות סיפור יציאת מצרים מאת שרית זוסמן ויאיר ליפשיץ	בית אבי חי	2014
אגדות הלבנה	סדרה הכוללת 12 הצגות ילדים בהתאמה לחודשי השנה העברית. כתיבה: רוני ברודצקי, שרית זוסמן, יאיר ליפשיץ, ענבל לורי^[5]	בית אבי חי	2014
יום אחד בירושלים	הצגת ילדים בעקבות אגדת שלמה המלך ואשמדאי מאת שרית זוסמן ויאיר ליפשיץ	בית אבי חי	2015
פעולה אנושה	בעקבות סצנת הליצנים מתוך "המחזה הלימודי של באדן באדן על ההסכמה" מאת ברכט	המפעל	2016
עלמה וליצ'י	מחזה קצר מאת דניאל בוצר על נערה חולת סרטן וליצנית רפואית המלווה אותה	צוותא	2016
אובו המלך	מחזה מאת אלפרד ז'ארי בתרגום של רותם עטר	סטודיו למשחק ניסן נתיב ירושלים	2017
שאול: המלך והמסכה	הצגת ילדים ראשונה בסדרת "המלכים" מאת: ענבל לורי וברכי ליפשיץ	בית אבי חי	2017
דוד: המלך והכבשה	הצגת ילדים שנייה בסדרת "המלכים" מאת: ענבל לורי וברכי ליפשיץ^[6]	בית אבי חי	2018
שיר שנועד לקריאות בוז	עיבוד למחזה "הקהל" מאת לורקה על פי תרגום מאת רנה ליטוין	סטודיו למשחק ניסן נתיב ירושלים	2019
קצף ורוד	עיבוד למחזה "המרפסת" מאת ז'אן ז'נה, בתרגום יואל טייב	סטודיו למשחק ניסן נתיב ירושלים	2020
הטפיל המאושר וכל השאר	מחזה מאת ענבל לורי וברכי ליפשיץ בהשראתהמחזות "חיי החרקים" של קארל צ'אפק ו"מקסם הרוע של הפרפר" מאת לורקה	תיאארון "משו משו"