אוריינות פוליטית
אוריינות פוליטית (באנגלית: Political literacy) יכולת אזרחים להבין ולהשתתף באופן מושכל בפוליטיקה. מונח זה חורג מעבר לידע בסיסי על מוסדות שלטון בלבד, אלא כולל הבנה עמוקה יותר של תהליכים פוליטיים, אידאולוגיות, עקרונות דמוקרטיים, ואת הקשר בין מדיניות ציבורית לחיי היומיום של האזרחים. אדם בעל אוריינות פוליטית מפותחת הופך לאזרח פעיל, ביקורתי ומעורב. הוא מסוגל לא רק להצביע בבחירות, אלא גם להבין את ההשלכות של הצבעתו, לבחון את המצעים של המפלגות, ולבקר את פעולות הממשלה. אוריינות פוליטית חיונית לתפקוד תקין של דמוקרטיה, ומחזקת את לגיטימיות המערכת הפוליטית, תוך הגברת אמון האזרחים במוסדות השלטון. מקדמת קבלת החלטות מושכלת, מפחיתה את הסיכון לפגיעה באזרחים או תושבים, פופוליזם ומניפולציות, ומעודדת אחריותיות מצד נבחרי ציבור.[1][2][3][4]
בין אתגרי האוריינות הפוליטית בעידן המודרני והטכנולוגי הן הדיסאינפורמציה והפייק ניוז המשמשים גורמים מדיניים פנים וחוץ מדינתיים כמניפולציית כוח חד וניסיון השפעה על מחשבות, תפיסות ועמדות של אזרחי מדינות שונות. ומכאן מודגשת גם חשיבתה של אוריינות המדיה.[5][6]
בין המושגי האוריינות הפוליטית החשובים בימינו נמנים: גאופוליטיקה, זכויות אדם, אמנה חברתית, ריבונות, עצמאות, חוקה, ייצוגיות, הגדרה עצמית, קולוניאליזם, אוריינטליזם, פונדמנטליזם, קיצוניות ורדיקליזם, דמוקרטיה, אקטיביזם, פופוליזם, לאומיות, רב תרבותיות, שנאת זרים, צדק גלובלי, שוויון זכויות, זכויות מיעוטים, סחר חופשי, הגירה, פליט, אפליה וחינוך לאוריינות.
מהות האוריינות הפוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוריינות פוליטית מורכבת ממספר ממדים מרכזיים:[1][2][3][4]
- ידע פוליטי: כולל הכרת המבנה השלטוני במדינה (הרשות המבצעת, המחוקקת והשופטת), הבנת תפקידי המוסדות השונים (כמו הכנסת, הממשלה, ובית המשפט העליון), וידע על המערכת הפוליטית הפנימית (מפלגות, אידאולוגיות, ותהליך החקיקה) והחיצונית (האומות המאוחדות; יעדים לפיתוח בר קיימא, אזור סחר חופשי, פדרציה).
- חשיבה ביקורתית: חשיבה ביקורתית היא היכולת לבחון טענות וטיעונים פוליטיים באופן אובייקטיבי תוך בחינת מקורות מידע, זיהוי הטיה (bias), והסקת מסקנות מבוססות ראיות, ולא על בסיס רגש או דעה קדומה.
- מיומנויות השתתפות: פרקטית השתתפות פעילה, הכוללת: הצבעה בבחירות, פעולה וחתירה להשפעה על מדיניות, ומעורבות אזרחית כמו השתתפות בחברות בוועדים, או יוזמות מקומיות.
- ערכים ועמדות: מרכיב זה מתייחס להבנת ערכים פוליטיים כמו חירות, שוויון, וצדק חברתי. כולל גם את היכולת להשוות בין אידאולוגיות שונות ולהבין את השפעתן על מדיניות המפלגות.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Davies, Ian. "Political literacy." The sage handbook of education for citizenship and democracy (2008): 377-387.
- ^ 1 2 Cassel, Carol A., and Celia C. Lo. "Theories of political literacy." Political Behavior 19.4 (1997): 317-335.
- ^ 1 2 Bochel, Hugh. "Political literacy." Active learning and active citizenship: Theoretical contexts (2009): 150-159.
- ^ 1 2 Dudley, Robert L., and Alan R. Gitelson. "Political literacy, civic education, and civic engagement: A return to political socialization?." Applied Developmental Science 6.4 (2002): 175-182.
- ^ Cooke, Nicole A. Fake news and alternative facts: Information literacy in a post-truth era. American Library Association, 2018.
- ^ Buschman, John. "Good news, bad news, and fake news: going beyond political literacy to democracy and libraries." Journal of Documentation 75.1 (2019): 213-228.