אורים ותומים (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורים ותומים
ספר אורים ותומים
ספר אורים ותומים
מידע כללי
מאת רבי יהונתן אייבשיץ
סוגה ביאור לשולחן ערוך חלק חושן משפט
הוצאה
תאריך הוצאה

ה'תקל"ה-ה'תקל"ז

1775-1778
תאריך הופעה ראשונה קרלסרוהה
סדרה
מספר ספרים 2
קישורים חיצוניים
היברובוקס הספר, בהוצאה משנת תשל"ג
הספרייה הלאומית 990052780350205171

אורים ותומים (בעגה הישיבתית "התומים") הוא ספר על שולחן ערוך חלק חושן משפט. הספר נכתב על ידי רבי יהונתן אייבשיץ, ויצא לאור עשר שנים לאחר מותו.

שם הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הספר נלקח מהאורים ותומים, וכוונת הקריאה בשם זה היא דמיון לאורים ותומים שהיו פריטים מסוימים שהונחו בדרך קבע בתוך החושן שלבש הכהן הגדול על חזהו והשלימו אותו, גם ספר זה אמור להשלים את חושן המשפט, אורים שמאירים את דברי השולחן ערוך, ותומים שמתמים (מלשון תם - מושלם) את דבריו.[1]

טעם נוסף לשם הספר הוא מביא בהקדמה לספרו 'כרתי ופלתי': ”שמה יתנו תוקף של הלכה ויהי לי לעטרה ולמצנפת דברי הכהנים נושא בד קודש יקרא הסמ״ע והש״ך, גלל כן קראתיו אורים ותומים, כלומר קרא שם זה עקב היות הספר המשך לקודמיו הסמ״ע והש״ך הכהנים, והשלמתם.

חלקי הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מחולק לשני חלקים. החלק הראשון הוא ה'תומים' הכולל פלפול בדברי השולחן ערוך. והחלק השני הוא 'אורים' שהוא החלק ההלכתי המסיק את מסקנות מקבילו התומים.

ספר זה נדפס בפני עצמו ולא נדפס השולחן ערוך, ככל הנראה מחמת אורכו, עם זאת הספר מגיע רק עד סימן קנ"ב בשולחן ערוך.

על הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר זה נכתב בסגנון עיוני, כמו שהמחבר עצמו מציין בהקדמתו לספרו 'כרתי ופלתי' את "איכתו וחריפות ענינו" של הספר, ודרכו "לפלפל בחכמה בכל דברי ראשונים ואחרונים ולתור בחכמה על המשפט אשר יאמרו קדמונים". עם זאת מציין שספר זה מיועד לכולם ”דבר שווה לכל נפש קטן וגדול שם ידרשון לדעת המעשה אשר יעשון והדרך אשר יכו בה, שמה יקוננו סופרים, חסידים פרושים ביתה, בית ועד לחכמים, ואותו יום יום ידרשון לדעת דרכי התורה ונתיבותיה דדיה ירוו בכל עת דבש וחלב תחת לשונה”.

הספר קבע בניגוד לפרשני השולחן ערוך הקודמים לו את סמכות הפסיקה של השולחן ערוך והרמ"א כבלתי ניתנת לערעור: ”דין שנזכר בשולחן ערוך והרמ"א ושנהם השמיטו דעת החולק, כן דן אני ובא, מבלי לטעון קים ליה כדעת החולק, קיימו וקבלו חכמי הדור לשמור ולעשות ככל האומר במטבע הקצר השולחן ערוך והגהת רמ"א”[2]. במובן מסוים, עולה כאן התמונה הדיכוטומית, של הפרדה בין השיח ההלכתי שהוא קבוע כדעת השולחן ערוך והרמ"א לבין הלימוד האינטלקטואלי.

הספר שימש רבות את הרב אריה לייב הלר בכתיבת ספרו קצות החושן, ואת הרב יעקב לורברבוים בכתיבת ספרו נתיבות המשפט. בעל הקצות החושן עצמו מציין זאת בהקדמתו לספרו: ”והרבה יגעתי בחיבורי זה ובדרישות חקרתי ובבדיקות אחר כל מקור וחוצב ההלכה בתכלית העיון, ואחר שיצא לאור עולם ספר 'אורים ותומים' וראיתי שהגאון המחבר הפליא לעשות, עברתי על קונטריסים שלי וכל מה שמצאתי מהן בספר הנזכר עברתי קולמסי עליהם. ואגב עיוני הצצתי בו בין החרכים וראתה עיני בדברים הנוגעים לעיקרא דדינא אשר לבבי לא כן תדמה. וכל כהאי גוונא ראיתי להזכיר טעמו וטעמא דידי והרואה יבחר”.

על הספר נכתבו ביאורים והערות בשם "משפט יונתן" מטעם מכון זכרון אהרן.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]