אורית אזולאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורית אזולאי
אורית אזולאי
אורית אזולאי
לידה שנות ה־60 של המאה ה־20 עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית צבי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אורית אזולאי מעבירה קורס ליהוק בסדנאות הבמה

אורית אזולאי (נולדה ב-16 בספטמבר 1962) היא מלהקת לקולנוע ולטלוויזיה, מורה, מרצה ועורכת תסריט; זוכת פרס אופיר לליהוק הטוב ביותר לשנת 2012 על הסרט "העולם מצחיק", השנה הראשונה בה ניתן הפרס, בשנת 2014 על הסרט "אפס ביחסי אנוש" בשנת 2017 על הסרט "מוטלים בספק" ובשנת 2019 על הסרט "ימים נוראים".

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורית אזולאי נולדה בשנות השישים וגדלה בשכונת מקור חיים בירושלים. למדה בבית הספר התיכון המקיף של הדסה ע"ש סליגסברג ברנדייס במגמת עיצוב אופנה. בצבא שירתה בגרעין נח"ל, והגיעה לקיבוץ סופה (שהוקם בחבל ימית והועבר אחרי הפינוי לחבל שלום) לאחר השלמת החלק הצבאי של השירות, שם עבדה כתופרת במפעל קטן לבובות. עם תחילת מימוש הסכם השלום בין ישראל למצרים סייעו חברי הגרעין לפינוי והעברת הקיבוץ ובנייתו המחודשת בפתחת שלום, ושם מונתה להיות אחראית לאירועי התרבות של הקיבוץ. עם שחרורה מהצבא עברה לתל אביב והחלה ללמוד קורס בלימודי קולנוע אצל דוד גרינברג וקורס בלימודי משחק אצל יורם לוינשטיין. היא בוגרת לימודי קולנוע בבית הספר לאומנויות הבמה "בית צבי" (1987-1984) שבשנים 1970–1988 היה בו מסלול ללימודי קולנוע לצד לימודי המשחק. במהלך הלימודים בבית צבי צפתה בהצגות התיאטרון שהועלו בבית הספר ועזרה לחבריה בליהוק סרטי הגמר שלהם. היא הושפעה בעיקר מנחמן אינגבר, אמיל (מילק) קנבל, ולינה וסלבה צ'פלין שכוננו עבורה את התודעה והתשוקה לאמנות הקולנוע.

בשנת הלימודים האחרונה היא עבדה בסרט הגמר של איילת מנחמי "עורבים" כמלבישה, לצד מעצב התלבושות בסרט והאמן בועז תורג'מן.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1987, מייד עם סיום לימודיה בבית צבי ליהקה את הפרסומת הראשונה שלה. זו הייתה פרסומת למי עדן, אותה ביים יריב גבר תלמיד כיתתה וצילם רון קדמי. לאחר מכן ליהקה פרסומות רבות עם הבמאים המובילים בתחום. ב-1992 ליהקה את קמפיין מערכת הבחירות עבור מפלגת העבודה. ב-1993 ליהקה את סרט הקולנוע הראשון שלה "שירת הסירנה" בבימוי איתן פוקס, אחריו ליהקה את "שחקנים" של רוני ניניו, סדרת הילדים "קופיקו" בהפקת רון אייזיק "קלרה הקדושה" בבימוי אורי סיון וארי פולמן, "פלורנטין" בבימוי איתן פוקס ועוד מאות פרסומות ועשרות סרטי קולנוע.

בתקופה שהחלה ללהק (טרום ערוץ 2), היו עוד שלוש מלהקות פרט אליה והתחום היה בחיתוליו. פרסומות נעשו רק לקולנוע ותשדירי שירות לערוץ הראשון, והופקו דרמות וסרטים בודדים בשנה. מכיוון שהיו אז רק מספר קטן של סוכנויות שחקנים וסוכנויות דוגמנים שלעיתים לא נתנו מענה לדמויות שחיפשה היא פיתחה שיטת עבודה לחיפוש כישרונות טבעיים במשחק ואנשים בעלי מראה ייחודי אותם מצאה ברחובות, בשווקים, בבתי ספר, בפסטיבלים, במועדונים, בבתי אבות, בספריות וכו... ושכנעה אותם להגיע למבחני בד. רבים מהם לוהקו בפרסומות בסרטים ובסדרות טלוויזיה. היא גילתה הרבה מאוד "נון-אקטור" שכולל ליהוק ילדים ונוער, טיפוסים ודמויות חד פעמיות ללא ניסיון קודם במשחק.

נון אקטור:

במשך כל שנות עבודתה היא פוקדת את בתי הספר למשחק בצפייה במאות הצגות להתרשם מהשחקנים הצעירים ולאתר כישרונות, דבר שמסייע לה כשהיא ניגשת לליהוק פרויקט חדש ומאפשר לה חשיפה של שחקנים צעירים ולא מוכרים.

רבים מהשחקנים שעשו את פריצתם הראשונה למסך הופיעו בסרטים וסדרות שליהקה:

היא ליהקה שחקני תיאטרון ותיקים לתפקידים משמעותיים ראשונים במסך:

בעבודותיה ניתן לראות בתפקידים בלתי צפויים דמויות מהתרבות הישראלית שאינם שחקנים מן המניין:

רבים מהשחקנים שליהקה זכו במהלך השנים בפרסי אופיר ובפרסי השחקן בפסטיבלים.

עורכת שותפה (עריכת תסריט, ליהוק וניהול אמנותי)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 הציע לה רנן שור יזם ועורך פרויקט סדרת הדרמות "שיעור מולדת" עבור הזכיינית "רשת" ללהק את תשע הדרמות בסדרה ולהיות שותפתו בעריכת הסדרה אשר היוותה חממה ליוצרים צעירים נבחרים, בוגרי בתי-הספר השונים לקולנוע בארץ שקיבלו ליווי אומנותי לאורך כל תהליך הפקת הסרטים. הסדרה זכתה ב-6 פרסי וולג'ין ושניים מסרטיה הוקרנו בפסטיבל קאן ("עבדי השם" ו"מסעות ג'יימס בארץ הקודש"): "פרצוף של פוקר" (איתן ענר) "זכותא" (דני סירקין), "אמא ו'" (שחר רוזן), "קרוון 841" (ציון רובין), בוצ'צ'י" (נתי אדלר), "עבדי השם" (הדר פרידליך), "היה נהדר" (סיוון ארבל), "שלוש אצבעות" (דפנה לוין), "מסעות ג'יימס בארץ הקודש" (רענן אלכסנדרוביץ'). מאז סדרת הדרמות "שיעור מולדת" אזולאי עוסקת גם בעריכת תסריט.

פרס אופיר לליהוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 2010–2011 אורית אזולאי יזמה וקידמה את קיומו של פרס הליהוק במסגרת פרסי אופיר מול הנהלת האקדמיה לקולנוע, שאינו קיים באוסקר האמריקאי והייתה הזוכה הראשונה בו בשנת 2012 על ליהוק השחקנים בסרטו של שמי זרחין "העולם מצחיק".

אורון שמיר כתב עליה ב"עכבר העיר" ובבלוג "סריטה":

"השנה נשבר שיא המועמדויות עם 15 לזכותו של "העולם מצחיק" של שמי זרחין, שסיים את הערב עם פסלון אחד בלבד. הזכייה רשומה על שמה של אורית אזולאי, מגדולת המלהקות של הקולנוע הישראלי, אשר ליקטה משתתפים רבים לסרט האנסמבל חביב הקהל של זרחין והתכבדה בפרס הליהוק הראשון בתולדות האקדמיה. ספתח ראוי לקטגוריה החדשה, שהוענק לאשה שבעצם לכבודה ובזכותה הוקמה הקטגוריה. שאפו." [1] [2]

הוראה ופעילויות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2001 היא החלה ללמד ליהוק (קורס שנלמד לראשונה בארץ) בבית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה בירושלים והיא חברה בוועדת ההוראה של בית הספר. בשנת 2010 התחילה ללמד שחקנים במרכז סדנאות הבמה. הרצתה בקמרה אובסקורה, מכללת ספיר, שח"ם, איגוד הבמאים, פסטיבל "עתיד התיאטרון" בצוותא, בתי ספר למשחק ועוד.

בשנים - 2003-2004-2007 שימשה כלקטורית בקרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב.

היא לומדת מזה עשר שנים (2012-2002) לימודי יהדות ב"בינה" – חסידות, קבלה וזוהר עם הסופר והמורה דב אלבוים.

תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליהוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטי קולנוע (2014-1994)[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרט הפקה במאי תסריט שנה
שירת הסירנה יונתן ארוך איתן פוקס עירית לינור 1994
שחקנים ריקי שלח רוני ניניו הלל מיטלפונקט 1995
קלרה הקדושה מרק רוזנבאום ואורי סבג אורי סיון וארי פולמן אורי סיוון וארי פולמן 1996
קרקס פלשתינה מרק רוזנבאום ואורי סבג אייל חלפון אייל חלפון 1998
בית"ר פרובנס אורי סבג ועינת ביקל אורי ענבר יובל פרידמן 2002
חלומו של הנרי אורי סבג ועינת ביקל איתן גרין איתן גרין 2004
הדברים שמאחורי השמש אורי סבג "פרלייט" יובל שפרמן יובל שפרמן 2006
סיפור חצי רוסי יולי-אוגוסט איתן ענר איתן ענר 2006
מישהו לרוץ איתו JCS עודד דוידוף נח סטולמן 2006
ביקור התזמורת יולי-אוגוסט ערן קולירין ערן קולירין 2007
הבודדים נורמה הפקות רנן שור גיא מאירסון, משה זונדר 2009
מוקי בוערה ערן ריקליס, מוש דנון לינה וסלבה צ'פלין משה זונדר 2010
התפרצות איקס יולי אוגוסט איתן צור עדנה מזי"א 2010
וביום השלישי UCM חיליק מיכאלי משה איבגי משה איבגי, אסתר נמדר, ורד פוסט 2011
ההתחלפות יולי אוגוסט ערן קולירין ערן קולירין 2012
העולם מצחיק פאי סרטים ומשה אדרי שמי זרחין שמי זרחין 2012
הנוער greenproductions ומשה אדרי תום שובל תום שובל 2013
לוויה בצהריים יולי-אוגוסט אדם סנדרסון אדם סנדרסון 2013
אפס ביחסי אנוש יולי אוגוסט טליה לביא טליה לביא 2014
הגננת טליה קלינהנדלר, אסנת הנדלסמן קרן נדב לפיד נדב לפיד 2014
ולריה מתחתנת איילת קייט, אמיר הראל מיכל ויניק מיכל ויניק 2022

סרטי טלוויזיה באורך מלא[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרט הפקה בימוי תסריט שנה
טניה 403 "פרלייט" אורי סבג עודד רסקין עודד רסקין 1999 או 2000
היה או לא היה JCS לינה וסלבה צ'פלין עדנה מזי"א 2003
המסע הארוך JCS ערן קולירין ערן קולירין 2004
בזמן אמת שי נשר אורי ענבר משה זונדר 2004

דרמות טלוויזיה - 50 דקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"סיפורים קצרים על אהבה" - סדרת דרמות על פי ספורים מהספרות העברית. יוצר ומפיק : חגי לוי בערוץ 2 (קשת), בשנת 1997

דרמה בימוי תסריט
בן –גוריון גיל לבנברג צחי גראד
בעל בעל לב איתן פוקס גל אוחובסקי
חתולות הרעם עירית לינור עירית לינור
גרגר על הריס יוסף אל-דרור וסיוון ארבל יוסף אל-דרור

דרמות בודדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרמה הפקה בימוי תסריט שנה
פתיחה 1812 "מטר הפקות": עמי אמיר ואריק ברנשטיין מנשה נוי מנשה נוי 1997
שבעה עינת דבש דינה צבי-ריקליס דינה צבי-ריקליס 1995
מבצע סבתא אורי סבג ועינת ביקל דרור שאול דרור שאול 1999
המסיבה ג'ולי שלז ועמית ברויאר אמיר פלדי
הלילה של אתי JCS עבור "קשת" רוני ניניו לימור חרבי 2002
מה אתה סח מטר פלוס איתן צור על-פי סיפור מאת גפי אמיר 2004
במבי קופצת למים יולי אוגוסט איתן ענר איתן ענר 2004
איציק פרלייט גיא מאירסון גיא מאירסון 2004

סדרות דרמה לטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרה הפקה במאים תסריט ערוץ
פלורנטין (שלוש עונות) מיכאל תפוח, אודי זמברג איתן פוקס, אורי סיון, ואריק רוטשטיין עידו בורנשטיין, גל אוחובסקי ערוץ 2 (טלעד)
פאזל (קומדיית מצבים) מטר אוהב פלנץ נעם סלונים ואמיר כשר ערוץ 2 (קשת)
הבורגנים (שלוש עונות) מטר איתן צור אסף ציפור ערוץ 2 (קשת)
הוא והיא (קומדיית מצבים) מטר אריק רוטשטיין אריק רוטשטיין ערוץ 2 (רשת)
חברות הכי טובות יולי-אוגוסט עדנה מזי"א ענת גוב HOT3
מישהו לרוץ איתו JCS עודד דוידוף נח סטולמן HOT
שירות חדרים ערן ריקליס ומוש דנון איתן ענר גיא מאירסון ערוץ 2, (רשת)
תמרות עשן (שתי עונות) אולפני הרצליה עודד דוידוף נח סטולמן HOT3
המקוללים לירן עצמור וחגי לוי חגי לוי ויונתן גורפינקל נעם קפלן, מיכל ויניק, מיכל וייס ושחר מגן HOT

פרודיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרודיה הפקה תסריט בימוי ערוץ שנה
ספיר ICP אוהב פלנץ אוהב פלנץ שודר בכבלים 1994-5

סדרות לילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרה סוגה ומקור השראה הפקה במאי עורכים ערוץ שנה
קופיקו סדרה לילדים על פי ספריה של תמר בורנשטיין לזר רון אייזיק עדי בנימינוב רון אייזיק ערוץ הילדים, ערוץ 2 1993, 1997-1994
בננה בום אקטואליה לילדים רון אייזיק רון כחלילי וליאורה קמינצקי רון כחלילי, רון אייזיק וליאורה קמינצקי ערוץ 2, טלעד 1995

תיעודי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרה תפקיד ערוץ שנה
החולה המדומה ליהוק מנחה הסדרה אריק קנלר ערוץ 8 2004

קמפיין בחירות (ליהוק)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחירות הפקה במאי שנה
בחירות למפלגת העבודה אייל גפן שחר סגל 1992
בחירות למרצ ענת אסולין גיל לבנברג 1996

עריכת תסריט[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרות/תוכניות טלוויזיה

שם סדרה/תוכנית סוגה ערוץ במאי תסריטאי שנה
בית משותף סדרת דרמה ערוץ הילדים ציון רובין ציון רובין 2003-2002
בזמן אמת דרמה בשידור חי ערוץ 2 (רשת) אורי ענבר משה זונדר 2004

סרטי קולנוע

שם סרט/סדרה/תוכנית חברת הפקה במאי תסריטאי שנה
אביבה אהובתי איתן אבן שמי זרחין שמי זרחין 2006
הדברים שמאחורי השמש פרלייט יובל שפרמן יובל שפרמן 2006
לבנון פרלייט שמואל מעוז שמואל מעוז 2009
רסיסי אהבה ריקי שלח ניסים נוטריקה ניסים נוטריקה 2012

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רותי קדוש, "שתי קריירות", בירחון את, 1 ביולי 2011, עמ' 62.
  • אורית ראובני-גפן, "אורית אזולאי: צריך אינטואיציות של חיה", בשבועון לאישה, 16 באוגוסט 2010, עמ' 38.
  • רועי בהריר, "קשה להשגה", מוסף "7 לילות" של העיתון ידיעות אחרונות, 5 בינואר 2007, עמ' 10–11.
  • עינת פישביין, "דוד הכי טוב", מוסף "7 לילות" של העיתון ידיעות אחרונות, 7 ביולי 2006, עמ' 6.
  • גואל פינטו, "שורו, הביטו וראו", מוסף "גלריה" של העיתון הארץ, 11 בנובמבר 2001.
  • יוסי דבש, "אורית אזולאי, ראיון: ליהוק, לא ליקוק", בשבועון רייטינג, ינואר 2000, עמ' 40–43.
  • מיכל ניב, "יש לה תפקיד בשבילך", בעיתון העיר, 13 בינואר 1995, עמ' 49–50.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אורית אזולאי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אורון שמיר, הזוכים בטקס פרסי אופיר 2012, באתר "עכבר העיר", 21 בספטמבר 2012
  2. ^ אורון שמיר, אופיר 2012: הזוכים והזוכות, בבלוג "סריטה", 22 בספטמבר 2012