אורית וולף

אורית וולף

לידה	8 באוקטובר 1974 (בת 51) תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	ישראל
מוקד פעילות	קיסריה, ישראל
מקום מגורים	תל אביב-יפו
השכלה	אוניברסיטת בר-אילן אוניברסיטת תל אביב אוניברסיטת בוסטון
עיסוק	פסנתרנית, מרצה, מלחינה, מרצה לחדשנות עסקית
כלי נגינה	פסנתר
בן זוג	פרופ' מרדכי שגב
ילדים	שנהב הרץ, יסמין הרץ.
מספר ילדים	2
פרסים והוקרה	אבירת מסדר האמנויות והספרות, ממשלת צרפת (2025), כלת פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה (2018),
www.oritwolf.com

אורית וולף (נולדה ב-8 באוקטובר 1974) היא פסנתרנית, מלחינה, משוררת ומרצה ישראלית בנושאי מנהיגות, חדשנות וחותם אישי. מונתה לפרופ' חבר יוצר בטכניון, שם משמשת כחברת סגל במחלקה ללימודים הומניסטים ואמנויות. בנוסף, מרצה כאורחת באקדמיה המלכותית למוזיקה בלונדון ובבית הספר "אריסון" למנהל עסקים באוניברסיטת רייכמן בהרצליה. בשנת 2022–2023 מונתה ל"אמן בקמפוס" בטכניון, מינוי שקבלה מטעם נשיא הטכניון, לצד הוראה במוסד משנת לימודים זו וייסוד וניהול אמנותי של הסדרה "מוזיקה, מדע והשראה" בקמפוס. בשנת 2025 קיבלה תואר אבירות ממסדר האמנויות והספרות מטעם ממשלת צרפת (Chevalier de l'ordre des arts et des lettres).

לימודים והשכלה

וולף, ילידת תל אביב, החלה את לימודי הפסנתר בגיל שש אצל חנה שלגי. בגיל 16, לאחר שקפצה כיתה וסיימה את התיכון לאמנויות על-שם תלמה ילין והשתלמה אצל פרופ' אלכסנדר וולקוב, התקבלה במלגות מלאות ללימודים אצל פרופ' אריה ורדי באוניברסיטת תל אביב. במקביל למדה קומפוזיציה אצל פרופ' אנדרה היידו. במשך אותן שנים, מגיל 8–16 נמנתה וולף בין חברי יחידת המוזיקאים המצטיינים של משכנות שאננים.

בקיץ 1991, בעקבות השתתפותה בפסטיבל טנגלווד (ארצות הברית), קיבלה הזמנה ללמוד בבית הספר הגבוה לאמנויות באוניברסיטת בוסטון במלגת דקאן מלאה, שם השתלמה אצל בנג'מין פסטרנק ואצל לוקס פוס. היא סיימה את לימודיה בהצטיינות יתרה וקיבלה את פרס קאן לאמנים מצטיינים (1995).

ב-1997 עברה וולף ללונדון, לאקדמיה המלכותית למוזיקה, שם למדה אצל פרופ' כריסטופר אלטון ופרופ' מריה קורצ'יו וסיימה תוך שנתיים תואר אמן ותואר מאסטר בהצטיינות. בשנת 2008 קיבלה את הפרס ARAM מטעם האקדמיה המלכותית למוזיקה על תרומתה הרב-תחומית לעולם המוזיקה.

את הלימודים לתואר דוקטור עשתה וולף באוניברסיטת בר-אילן (2007) על "תפיסת הקונצ'רטו הרומנטי דרך ניתוח יצירתי של מגוון הקדנצות שנכתבו לקונצ'רטי של בטהובן". עבודה זו הונחתה על ידי פרופ' יהודית פריגישי ותאמה את עיסוקיה הנוספים של אורית וולף באלתור ובחקר היצירתיות ככלל.

הופעות וביצועים

וולף מופיעה מעל בימות מגיל 8. בגיל 11 הוזמנה לנגן בגרמניה ובבלגיה מטעם התזמורת הסימפונית ירושלים ובגיל 14 החלה להקליט באופן תדיר בקול המוזיקה בתוכניות שונות כגון "האמן הצעיר" ו"אתנחתא" בעריכת חיותה דביר. כמו כן הקליטה לתחנות זרות בח'ול כגון: BBC3 ,Radio 2, CBC, CBS, GLR, NRK, WGBH ועוד.

מגיל 16 היא מופיעה בישראל ומחוצה לה כסולנית עם כל התזמורות בארץ ובהרכבים קאמריים כאחד. היא נגנה כסולנית גם עם התזמורת הקאמרית האנגלית ECO, סולני מוצארט, תזמורת האקדמיה המלכותית בלונדון, הפילהרמונית של וורסלב ונוספות. כמו כן הופיעה מעל הבימות החשובות בעולם: Wigmore Hall, London; Tsai Performance Center, Boston; Alt Opera Hall, Frankfurt; Carnegie Hall, New York; Concertgebouw, Amsterdam.

כמו כן, מוזמנת תדיר להשתתף בפסטיבלים רבים, מהם: פסטיבל טנדלוורד (ארצות הברית), פסטיבל מזרח ומערב (הולנד), פסטיבל ישראל, השוברטיאדה, פסטיבל הפסנתרים, פסטיבל הפסנתר, פסטיבל קול המוסיקה בגליל העליון, פסטיבל פליציה בלומנטל, פסטיבל אושפיזין, פסטיבל מדיטרנה ופסטיבל מספרי סיפורים.

וולף מוזמנת להיות בצוות השיפוט של פרסי א'קום, תחרות "פסנתר לתמיד", "קרן תרבות אמריקה ישראל", "תחרות אריאנה כץ" ואקדמיה הגבוהה למוזיקה בברמינגהם.

יצירות ותקליטורים

וולף הלחינה יצירות רבות בשיתוף עם מוזיקאים ישראלים ובינלאומיים, בשנת 2004 יצא לאור דיסק הסולו של וולף, IMPULSE (הוצאה פרטית, הפצה: הד ארצי) הכולל יצירות מאת שוברט, שופן שומאן וכן יצירה פרי עטה לכינור ופסנתר – "אהבת אדם" (כנר: ניתאי צרי). בנוסף הקליטה יצירות לפסנתר ולמוזיקה קאמרית שהלחין עמי מעייני, והקליטה מספר סינגלים עם אמן המנדולינה שמואל אלבז.

מיצירותיה

• Memories from Turkey, Solo Piano, 2021
• Completion of Mozart’s Fantasy in D minor, K. 397, 2019
• Longings, Solo Piano, 2012
• Selection of Cadenzas for Mozart & Beethoven Concerti, 2007-present
• White, Light and Argaman for Orchestra, 2007*
• Lullaby (Paul Ben Haim) – Transcription for Violin, Clarinet, and Piano. (O. Wolf), 2006
• Human’s Love: Romanza for Violin and Piano, 2004
• Association from Liszt for Viola, Clarinet and Piano, 2001
• Kol Nidrei, Solo Piano, Free improvisation, 2000
• Nostalgia from Grandfather, Solo Piano, Free Improvisation, 1997
• Prelude and Fugue, Solo Piano, 1995
• Associations from Liszt, Solo Piano version, 1990
• 'Transcriptions for Elvis Presley & Frank Sinatra Songs, 2020:'
• Love Me Tender (George Poulton) - with Chopin Mazurka Op. 67 No. 3 & No. 1. (O. Wolf)
• Strangers in the Night (Bert Kaempfert) - with Debussy: Prelude No. 3 “La Puerta del Vino.” (O. Wolf)
• It Was a Very Good Year (Ervin Drake) – with Debussy: Reverie. (O. Wolf)
• I Can’t Help Falling in Love (Hugo Peretti, Luigi Creatore, George David Weiss) – with Haydn: Theme of the Toys Symphony & Beethoven: Fugue from Sonata No. 30, Op. 110. (O. Wolf)
• Are you Lonesome Tonight (Roy Turk) - with Chopin: Waltz in A minor, Op. Posth. (O. Wolf)
• My Way (Jacques Revaux, Claude Francois) - with Chopin: Prelude No. 20 in C minor. (O. Wolf)
• 'Transcriptions & Classical Mashups for David De'or Songs, 2020:'
• Adagio (Albinoni) – with Chopin: Fantasie Impromptu, Op. 66. (O. Wolf)
• Dis-Lui (Mike Brant) – with Chopin: Prelude No. 4 in E minor. (O. Wolf)
• Avinu Malekeinu “Our Father, Our King” (Hebrew Folklore Tune) – with Chopin: Funeral March, Sonata No. 2, 3rd Movement. (O. Wolf)
• All Stars (Arcadi Duchin) – with Schubert: Impromptu Op. 142, No. 3. (O. Wolf)
• Shmor Al Ha’olam Yeled “Child, Save the World” (David De’or) – with Chopin: Nocturne in G minor, Op. 15, No. 3. (O. Wolf)
• Kol Min Hashamayim “Voice from Heaven” (David De’or) – with Chopin: Nocturne in B flat major, Op. 9, No. 1. (O. Wolf)
• Al Kapav Yavie “Carry on his Hands” (Yair Rosenblum) – with Tchaikovsky: “October” from The Seasons. (O. Wolf)
• Lo Gava Libi “My Heart is not Proud” from Psalms 131 (David D’eor and Tomer Hadadai) – with Chopin: Valse in A minor, Op. Posth. (O. Wolf)
• 'Transcriptions for Yossi Banai Songs, 2017:'
• Et Halyla Shelach Margi’im “Your Night is Softened” (Oded Lerer) – with Schubert: Impromptu Op. 90, No. 3. (O. Wolf)
• Ani Shar Le’haavir et Hazman “I am Singing to Make Time Flow” (Yair Rosenblum) – with Bach: Invention No. 8 in F Major & Invention No. 9 in F Minor. (O. Wolf)
• Shikor aval lo me'yain "Drunk, but not from Wine" (Mati Caspi) – with Gershwin: Rhapsody in Blue. (O. Wolf)
• Sfirat M’lay “Stocktaking” (Naomi Shemer) – with Beethoven: Patetique Sonata No. 8, 1st Movement. (O. Wolf)
• Ne Me Quitte Pas (Jacques Brel) – with Chopin: Prelude No. 4 in E minor. (O. Wolf)
• La Chanson des Vieux Amants (Jacques Brel) - with Chopin: Nocturne in C minor, Op. 48, No. 1. (O.Wolf)
• Margo (George Brassens) – with Beethoven: Symphony No. 5, 1st Movement. (O. Wolf)
• Lullaby (Paul Ben Haim) – Transcription for Violin, Clarinet, and Piano. (O. Wolf), 2006.

פרסים ומלגות

• הפרס הראשון בתחרות ריצ'מונד – ארצות הברית (1993/1994)
• פרס קאן לאמנויות KAHN AWARD FOR THE ARTS, 1995
• זכות מלגות קרן התרבות אמריקה-ישראל – 1990–1984.
• פרס המועצה הציבורית לתרבות ואמנות על ביצוע יצירה ישראלית (מעגלים/מנחם צור)- 1995
• מצטיינת נשיא – אוניברסיטת בר-אילן.
• פרס על תרומה לעולם המוזיקה כמוזיקאית רב תחומית מטעם האקדמיה המלכותית למוזיקה בלונדון. (ARAM)
• מלגת דקאן – אוניברסיטת בוסטון.
• CRAXTON Award
• LEVERHELME Award
• בשנת 2010 נבחרה לאחת ממאה האנשים המשפיעים של השנה על ידי מגזין TheMarker.
• כלת פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה, 2018-2019 מטעם עיריית תל אביב על תרומתה לעולם האמנות והמוזיקה.
• "אמן בקמפוס" Artist-in-residence בטכניון, 2022-2023.
• אבירת מסדר האמנויות והספרות, ממשלת צרפת, 2025. Chevalier de l'ordre des arts et des lettres

הוראה וקונצרטי הרצאה

בשנים 1999–2007 לימדה וולף בהפקולטה לאמנויות ע"ש יולנדה ודוד כץ באוניברסיטת תל אביב, במסגרת התוכנית הרב-תחומית. כמו כן לימדה בשנקר בתחומי חדשנות ויצירתיות ובאקדמיה המלכותית למוזיקה בלונדון. משנת 2000 היא חוקרת ומרצה על יצירתיות, מנהיגות ואמנות ועל השארת החותם האישי. נמנתה עם סגל המרצים ב"להב" - מבית הספר לניהול באוניברסיטת תל אביב, אורט בראודה, באוניברסיטת רייכמן "הבין תחומי" בפקולטה למנהל עסקים "אריסון" ומשנת 2022 בטכניון במחלקה ללימודים הומניסטים ובתוכנית ה-MBA לתואר שני במנהל עסקים בפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות. מאוקטובר 2025 תכהן כפרופסור חבר יוצר במחלקה ללימודים הומניסטים ואמנויות בטכניון.

היא גם מעבירה סדרות רבות של הרצאות קונצרט כאשר המרכזית ביניהם היא מעל בימת מוזיאון תל - אביב לאמנות, אותה החלה בשנת 2010. הסדרות שלה: "בחותם אישי עם אורית וולף" משלבות קונצרט חי ושיחות עם אמנים ואורחים בין לאומיים. לצידן מעבירה וולף סדרות בבית התפוצות, מוזיאון ישראל, מוזיאוני חיפה, תיאטרון ירושלים, הקתדרה, אסכולות, מוזיאון טיקוטין ואודיטוריום רפופורט, היכל התרבות נתניה, המשכן לאמנויות באר שבע, המשכן לאמנויות אשדוד ועוד. סדרת הדגל החדשה שלה היא "מוזיקה, מדע והשראה" אותה ייסדה בטכניון בשנת 2022. הסדרה מביאה מדענים בכירים ומוזיקאים בין לאומים על במה אחת לנגינה ושיחה על נושאי השעה. מבין האמנים הישראליים עימם הופיעה ומופיעה: נתן דטנר, אלי גורנשטיין, דוד ד'אור, שלומי שבן, קובי אפללו, אבי סינגולדה, טילדה רג'ואן, חני נחמיאס, דורון רפאלי, מורין נהדר, קורין אלאל ז'ל, מאיה בלזיצמן ורבים אחרים.

עיסוקים נוספים

במקביל לעיסוקה כפסנתרנית, מרצה ומלחינה - וולף עוסקת בפיתוח חדשנות בארגונים. מייסדת Creative Business Solutions.

היא עוסקת במיתוג ועובדת עם מנהלים במשק הישראלי על מיומנויות ניהול ומנהיגות.

במרץ 2010 בחר בה עיתון דה מרקר כאורחת כבוד בכנס "נשים ועסקים", בה שיתפה וולף את הקהל בשילוב שהיא עושה בחייה בין מוזיקה, יצירתיות ועסקים. כמו כן נבחרה להכלל בין מאה האנשים המשפיעים של השנה על פי המגזין השנתי של דה מרקר לשנת 2010. בשנת 2018 נבחרה לייצג את ישראל בהרצאת TED על השארת החותם האישי במופע שהתקיים בהיכל התרבות תל אביב.

החל מיולי 2020 אורית וולף חברה בפודקאסט עם אשת העסקים החרדית אפרת ברזל הפודקאסט נקרא "מדברות אחרת". פודקאסט נוסף שלה "אורחים בכפכפים" מוקדש לראיונות עם אישיים מובילים בתחומי האמנות, התרבות והמדע.

בספטמבר 2021 הוציאה וולף ספר שירה ראשון, "אהבה בסי מינור", בהוצאת צבעונים. בינואר 2024 הוציאה וולף את ספר השירה השני שלה, "שירים בדו מז'ור" בהוצאת עמדה. היא חברה מן המניין באגודת הסופרות והסופרים בישראל, באגודת הקומפוזיטורים ובא'קום. כמו כן שיריה מופיעים באנתולוגיות "בשדה כובס- כביסה ישראלית על חבל" (דבי אופקים, 2018), "ועת לכל חפץ" (דבי אופקים, 2022), "אדמוני וטוב ראי" (דבי אופקים, 2025). בנוסף, שיריה התפרסמו בכתבי עת כגון: המסדרון, ליריקה, עיתון 77.

פודקאסטים

• Orit Wolf on Shirley Yair’s Podcast “On Improvisation in Life & Art”, Israel (2024)
• Orit Wolf on Gemma Greaves Podcast: Are You Sitting Uncomfortably? “The Pianist Who Plays to Disrupt”, UK (2024)
• Orit Wolf on Amit Weiner’s Podcast “How to Cope as a Musician in a Disruptive World” (2024)
• Orit Wolf & Efrat Barzel, four chapters in Hidavrut Podcast & Site (2022)
• Orit Wolf on Asaf Maoz’s Podcast “This is Classics”, Israel (2021)
• Guests in Sleepers: Orit Wolf's Podcast: Conversations with Key Artists, Israel (2020-2021)
• Orit Wolf on The Marketing Society’s Podcast, U.K (2020)
• Orit Wolf on Ruth Keren’s Podcast “Back Stage”, Israel Broadcast Authority, KAN 11 (2020)
• Orit Wolf on Dr. Amir Mandel’s Podcast “Classical Conversation”, Radio Tel Aviv, 102FM (2019)
• Orit Wolf Nurturing Talent and Innovation Podcast in Ideas for Leaders Podcast with Roddy Millar, Switzerland (2017)
• Orit Wolf on Music, Warmth, Mastery, and Innovation in Innovation Ecosystem with Mark Bidwell, UK (2016)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אורית וולף בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של אורית וולף (באנגלית)

• אורית וולף, סרטונים בערוץ היוטיוב
• הפודקאסט של דר' אורית וולף: "אורחים בכפכפים" – שיחות אמיצות בלי מסכות עם אישיים ציבורים
• אורית וולף, בשירות הזרמת המוזיקה "ספוטיפיי"
• מקסים ריידר, על אורית וולף ג'רוזלם פוסט, אוקטובר, 2006
• נעם בן זאב, מותג מוסיקלי, באתר הארץ, 30 במאי 2007
• נעם בן זאב, עכבר העיר אונליין, העונה הבאה: לדור שלא ידע את מוצרט, באתר הארץ, 12 במאי 2010
• נחום מוכיח, אורית וולף עם הנוסחה לקלאסית בגובה האוזניים, באתר nrg‏, 22 בינואר 2014
• ליאת רון, ‏פלוס מינוס אורית וולף | פסנתרנית, באתר גלובס, 3 ביולי 2014
• אמיר מנדל, הקשר שבין קהל חובבי המוזיקה הקלאסית לקהילה החרדית, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2016
• בריאות שלמה עם סמדר טל – אורית וולף, סרטון בערוץ "כאן 11 – תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 52:53)
• טלי חרותי-סובר, כך תייצר חשיבה יצירתית בארגונך, באתר TheMarker‏, 1 במרץ 2010