אורית פרקש-הכהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אורית פרקש-הכהן
אורית פרקש הכהן- חוסן לישראל.jpg
לידה 29 בדצמבר 1970 (בת 48)
פתח תקווה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת הארווארד
עיסוק משפטנית, עורכת דין, פוליטיקאית
מפלגה חוסן לישראל
סיעה כחול לבן
חברת הכנסת
30 באפריל 2019 – מכהנת
(27 שבועות ו-5 ימים)
כנסות ה־2122
יו"ר רשות החשמל ה־4
26 בספטמבר 2011 – 31 בדצמבר 2015
(4 שנים ו-13 שבועות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אורית פרקש-הכהן (נולדה ב-29 בדצמבר 1970, א' בטבת ה'תשל"א) היא חברת הכנסת מטעם מפלגת חוסן לישראל בסיעת כחול לבן, עורכת דין במקצועה; כיהנה בעבר כיו"ר רשות החשמל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרקש-הכהן נולדה בפתח תקווה וגדלה באשדוד, למיכאל ושושנה. למדה באולפנת בני עקיבא "אמנה" בכפר סבא. עשתה שירות לאומי בבית החולים שערי צדק בירושלים. סיימה לימודי תואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ועשתה את התמחותה אצל השופטת דליה דורנר בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון ולאחר מכן במשרד א.ש. שמרון, י. מלכו, פרסקי ושות'. עבדה במשרד כעורכת דין המתמחה במשפט אזרחי מסחרי ובליטיגציה. לאחר חמש שנים עברה לעבוד במחלקה המשפטית של הרשות להגבלים עסקיים ושימשה ראש צוות ליטיגציה.

ב-2003 מונתה ליועצת המשפטית של רשות החשמל. בשנים 20062007 למדה תואר שני במינהל ציבורי באוניברסיטת הרווארד, במסגרת תוכנית קרן וקסנר בישראל.

בספטמבר 2011 מונתה ליו"ר זמנית של רשות החשמל[1] ובמרץ 2012 מונתה ליו"ר קבוע.

בתקופת כהונתה של פרקש-הכהן כיו"ר רשות החשמל, החלה תחרות בייצור חשמל בישראל והחלו לפעול יצרניות כוח פרטיות בשיעורים משמעותיים. נכון לשנת 2015, פועלות בישראל 6 תחנות כוח פרטיות המייצרות חשמל מגז טבעי. במהלך שנות כהונתה, הרשות קידמה מתווה לקידום מחלקי חשמל פרטיים היסטוריים, במסגרתם הצטרפו להסדרת פעילותם מעל ל-140 קיבוצים וארבעה כפרים דרוזיים.[2] נוסף לכך, בתקופה זאת, התמקדה רשות החשמל בהעמקת הפיקוח הממשלתי על התנהלותה הפיננסית של חברת החשמל.[3] בין היתר, התריעה הרשות על קיומו של חשבון נאמנות לעובדי החברה, שכלל מעל למיליארד ש"ח מכספי צרכני החשמל ותבעה מהנהלת החברה לפעול לאלתר לשחרור כספים אלה.[דרוש מקור] מהלך נוסף שהובילה הרשות בתקופה זה היה תיקון מודל הדיווח החשבונאי של חברת החשמל, על רקע שינוי היוון התחייבויות ההון של החברה בהתאם להגדרת שוק עמוק בישראל.

בשנת 2015, לאחר שנכזבה הציפייה לתחרות במשק הגז הטבעי, התריעה רשות החשמל בראשות פרקש-הכהן בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים יובל שטייניץ ביחס לצורך בטיפול דחוף בכשל היסודי במבנה משק הגז בישראל, אשר הוביל להסכמי גז מופרזים, ומחירי גז ומנגנוני הצמדה חריגים.[4]

באוגוסט 2015 דווח כי פרקש-הכהן הודחה מתפקידה כיו"ר רשות החשמל על ידי הקבינט החברתי-כלכלי, בעקבות דרישת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האנרגיה יובל שטייניץ, ועל רקע המגעים להשגת פשרה מול מונופול הגז הטבעי.[5] וכהונתה כראש רשות החשמל הסתיימה בסוף אותה שנה. עתירה לבג"ץ שהגישה התנועה לאיכות השלטון נגד ההדחה ונגד פירוק רשות החשמל, נדחתה ב-17 באוגוסט 2016.

ב-2017 הצטרפה למשרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן כראש מחלקה של אנרגיה, רגולציה ותשתיות.[6]

ב-2019 הצטרפה למפלגת חוסן לישראל בראשות הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ, שהשתלבה לבסוף ברשימת כחול לבן ומוקמה במקום החמישה עשר ברשימה. הרשימה קיבלה 35 מנדטים ופרקש-הכהן נכנסה בחודש אפריל לכנסת העשרים ואחת, ולאחר הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, בה השיגה רשימתה 33 מנדטים, נכנסה בשנית לכהונה כחברת כנסת.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרקש-הכהן מתגוררת בירושלים, נשואה לעורך הדין עודד הכהן ואם לארבעה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]