אורית פרקש-הכהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורית פרקש-הכהן
אורית פרקש הכהן- חוסן לישראל.jpg
לידה 29 בדצמבר 1970 (בת 50)
פתח תקווה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת הרווארד
עיסוק משפטנית, עורכת דין, פוליטיקאית
מפלגה חוסן לישראל
סיעה כחול לבן
שרת החדשנות והמדע ה־29
בממשלה ה-36
13 ביוני 2021–מכהן
(4 ימים)
תחת ראש הממשלה נפתלי בנט
שרת התיירות ה־21
14 באוקטובר 202013 ביוני 2021
(34 שבועות ו־5 ימים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
השרה לנושאים אסטרטגיים ה־7
17 במאי 202030 בנובמבר 2020
(28 שבועות ויומיים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חברת הכנסת
30 באפריל 20196 באוקטובר 2020
(שנה ו־22 שבועות)
6 באפריל 2021–מכהנת
(10 שבועות ויומיים)
כנסות ה־2123, ה-24
יו"ר רשות החשמל ה־4
26 בספטמבר 2011–31 בדצמבר 2015
(4 שנים ו־13 שבועות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אורית פרקש-הכהן (נולדה ב-29 בדצמבר 1970, א' בטבת ה'תשל"א) היא פוליטיקאית המכהנת כשרת החדשנות והמדע, ועד התפטרותה חברת הכנסת מטעם כחול לבן. בעבר כיהנה כשרת התיירות, השרה לנושאים אסטרטגיים ויו"ר רשות החשמל. עורכת דין במקצועה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרקש-הכהן נולדה בפתח תקווה וגדלה באשדוד, למיכאל יחיאל ושושנה. למדה באולפנת בני עקיבא אמנה בכפר סבא. עשתה שירות לאומי בבית החולים שערי צדק בירושלים. סיימה לימודי תואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ועשתה את התמחותה אצל השופטת דליה דורנר בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון ולאחר מכן במשרד א.ש. שמרון, י. מלכו, פרסקי ושות'. עבדה במשרד כעורכת דין המתמחה במשפט אזרחי מסחרי ובליטיגציה. לאחר חמש שנים עברה לעבוד במחלקה המשפטית של הרשות להגבלים עסקיים ושימשה ראש צוות ליטיגציה.

ב-2003 מונתה ליועצת המשפטית של רשות החשמל. בשנים 20062007 למדה לתואר שני במינהל ציבורי באוניברסיטת הרווארד, במסגרת תוכנית קרן וקסנר בישראל.

בספטמבר 2011 מונתה ליו"ר זמנית של רשות החשמל[1] ובמרץ 2012 מונתה ליו"ר קבוע. בתקופת כהונתה כיו"ר רשות החשמל החלה תחרות בייצור חשמל בישראל והחלו לפעול יצרניות פרטיות בשיעורים משמעותיים. נכון לשנת 2015, פועלות בישראל 6 תחנות כוח פרטיות המייצרות חשמל מגז טבעי. במהלך שנות כהונתה קידמה הרשות מתווה לקידום מחלקי חשמל פרטיים היסטוריים, במסגרתם הצטרפו להסדרת פעילותם מעל ל-140 קיבוצים וארבעה כפרים דרוזיים[2]. בתקופה זו התמקדה רשות החשמל בהעמקת הפיקוח הממשלתי על התנהלותה הפיננסית של חברת החשמל[3]. בין היתר התריעה הרשות על קיומו של חשבון נאמנות לעובדי החברה, שכלל מעל למיליארד ש"ח מכספי צרכני החשמל ותבעה מהנהלת החברה לפעול לאלתר לשחרור כספים אלה.[דרוש מקור] מהלך נוסף שהובילה הרשות בתקופה זה היה תיקון מודל הדיווח החשבונאי של חברת החשמל, על רקע שינוי היוון התחייבויות ההון של החברה בהתאם להגדרת שוק עמוק בישראל.

בשנת 2015, לאחר שנכזבה הציפייה לתחרות במשק הגז הטבעי, התריעה רשות החשמל בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים יובל שטייניץ ביחס לצורך בטיפול דחוף בכשל היסודי במבנה משק הגז בישראל, אשר הוביל להסכמי גז מופרזים, ומחירי גז ומנגנוני הצמדה חריגים[4].

באוגוסט 2015 דווח כי פרקש-הכהן הודחה מתפקידה כיו"ר רשות החשמל על ידי הקבינט החברתי-כלכלי, בעקבות דרישת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האנרגיה יובל שטייניץ, ועל רקע המגעים להשגת פשרה מול מונופול הגז הטבעי[5]. כהונתה כראש רשות החשמל הסתיימה בסוף אותה שנה. עתירה לבג"ץ שהגישה התנועה לאיכות השלטון נגד ההדחה ונגד פירוק רשות החשמל, נדחתה ב-17 באוגוסט 2016.

ב-2017 הצטרפה למשרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן כראש מחלקה של אנרגיה, רגולציה ותשתיות[6].

בפוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2019 הצטרפה למפלגת "חוסן לישראל" בראשות הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ, שהשתלבה ברשימת "כחול לבן", והיא מוקמה במקום החמישה עשר ברשימה. הרשימה קיבלה 35 מנדטים ופרקש-הכהן נכנסה בחודש אפריל לכנסת העשרים ואחת, ולאחר הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, בה השיגה רשימתה 33 מנדטים, נכנסה בשנית לכהונה כחברת הכנסת.

ב-17 במאי 2020 מונתה, במסגרת ממשלת ישראל השלושים וחמש, לשרה לנושאים אסטרטגיים. ב-2 באוקטובר 2020, עם התפטרותו של השר אסף זמיר מהממשלה, הוחלט כי פרקש-הכהן תחליף אותו במשרד התיירות ותתפטר מהכנסת במסגרת "החוק הנורווגי"[7]. ב-30 בנובמבר סיימה את כהונתה כשרה לנושאים אסטרטגיים.

בספטמבר 2020 סיכמה פרקש הכהן עם מנכ"ל רשות השירות הלאומי-אזרחי, ראובן פינסקי, על הקמת יחידה חדשה בה בנות שירות יפעלו מטעם היחידה ויאבקו באנטישמיות ובדה לגיטימציה של ישראל ברשתות החברתיות ובפרט בפעילותה של תנועת ה-BDS[8].

חודש לאחר מכן החליטה פרקש הכהן על הזרמת כספים שעל פי התכנון יממנו את הנגשת מערת המכפלה שבחברון לנכים[9].

משרדה הציע לממשלה מודל מקצועי סדור שלפיו תוכל לקבל בעתיד החלטות בשאלה האם לאשר את השקעה זרה בתשתית המסוימת[10]. במשרד הביטחון קיבלו את ההצעה והשבכ היה מוערב בבניתה.

במשרד התיירות, נקבע ש-400 בתי מלון יקבלו מענקים בהיקף כולל של 60 מיליון שקל מהמשרד בפעימה ראשונה מתוך שלוש כשנוהל הבקשות שונה מטורי למקבילי[11].

בבחירות לכנסת העשרים וארבע הוצבה פרקש הכהן במקום החמישי ברשימת המפלגה לכנסת[12]. הרשימה קיבלה 8 מנדטים ופרקש הכהן נכנסה לכנסת.

עם הקמת ממשלת ישראל השלושים ושש מונתה פרקש-הכהן לתפקיד שרת המדע והטכנולוגיה, אשר שינה את שמו ל"משרד החדשנות והמדע".

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרקש-הכהן נשואה לעורך הדין עודד הכהן ואם לארבעה. מתגוררת בירושלים.

פרסומים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אבי בר-אלי, אורית פרקש-הכהן מונתה ליו"רית הזמנית של רשות החשמל, באתר TheMarker‏, 26 בספטמבר 2011
  2. ^ רשות החשמל, רשימת המחלקים שהצטרפו למתווה להסדרת פעילותם של מחלקי חשמל היסטוריים, באתר רשות החשמל, 10 באוגוסט 2015
  3. ^ ליאור גוטמן, חברת החשמל תחויב לשקיפות מלאה בהוצאות הייצור והתפעול, באתר כלכליסט, 3 בנובמבר 2015
  4. ^ אורי טל טנא, מחיר הגז הטוב ביותר היה דווקא במתווה המקורי, באתר כלכליסט, 19 באוגוסט 2015
  5. ^ אבי בר-אלי, נקמת הגז: נתניהו ושטייניץ הדיחו את יו"ר רשות החשמל, אורית פרקש-הכהן, באתר TheMarker‏, 5 באוגוסט 2015
  6. ^ שירה קרפיק ספיר, ‏אורית פרקש-הכהן מצטרפת כשותפה למשרד עוה"ד גולדפרב-זליגמן, באתר גלובס, 13 בפברואר 2017
  7. ^ שר התיירות אסף זמיר התפטר מהממשלה: "אין לי אמון בנתניהו, אני חרד למדינה", באתר וואלה!
  8. ^ עדו בן פורת, המשרד לנושאים אטסטרטגיים יקים יחידה חדשה של בנות שירות לאומי שתאבק ב-BDS, בהסתה ובאנטישמיות בדיגיטל., באתר ערוץ 7, 9 בספטמבר 2020
  9. ^ ערוץ 7, משרד התיירות כבר העביר חצי מיליון שקלים לטובת הפרויקט וכעת יועברו 2.1 מיליון שקלים נוספים לסיום ההליך., באתר ערוץ 7, 28 באוקטובר 2020
  10. ^ "התוכנית שתגן על התשתיות הרגישות מהכסף של סין ודובאי". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-21 בפברואר 2021. 
  11. ^ רז-חיימוביץ', מיכל (10 בפברואר 2021). "400 בתי מלון יקבלו מענקים בגובה 60 מיליון שקל ממשרד התיירות". Globes. בדיקה אחרונה ב-21 בפברואר 2021. 
  12. ^ אתר ועדת הבחירות
אורית פרקש-הכהן - תבניות ניווט