אורי אריאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אורי אריאל
Ariel uri-yehuda.jpg
שר החקלאות
תאריך לידה 22 בדצמבר 1952 (בן 63)
תאריך לידה עברי ג' בטבת ה'תשי"ג
ממשלות 33 - 34
כנסות 1520
סיעה הבית היהודי, האיחוד הלאומי, האיחוד הלאומי-מפד"ל, האיחוד הלאומי
תפקידים בולטים
אורי אריאל בטקס האזכרה ה-38 לאסון הנ"ד, 11/5/15

אורי יהודה אריאל (נולד ב-22 בדצמבר 1952, ג' בטבת ה'תשי"ג) הוא שר החקלאות וחבר הכנסת מטעם סיעת הבית היהודי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריאל נולד בעפולה ליצחק אריאל, ממייסדי קיבוץ טירת צבי ולנעמי, ניצולת שואה. הוא גדל בטירת צבי ולמד בבית הספר האזורי בשדה אליהו. התגייס לצה"ל בשנת 1971 ושירת בפלס"ר 7. עבר קורס קצינים ולחם במלחמת יום כיפור בצפון סיני[1]. הוא השתחרר בשנת 1975 בדרגת רב סרן. בתפקידו האחרון היה מפקד פלוגת חרמ"ש.

לאחר השחרור הוא הצטרף לגרעין של מישור אדומים ובמשך שנה וחצי התגורר בגפו בהתנחלות החדשה עד להצטרפות חברים נוספים. ב-1977 התחתן עם חגית, בת קיבוץ מעגן מיכאל שחזרה בתשובה בעקבות הקשר עמו והם עברו להתגורר בכפר אדומים עם הקמתו. בתקופה זו החל לעבוד בתנועת אמנה, שבה החל כמדריך ורכז אזור, וסיים בתפקיד המנכ"ל. בין השנים 1989-1996 כיהן כמזכ”ל מועצת יש"ע ועסק, בין היתר, בהתמודדות עם הסכמי אוסלו ובהמשך פיתוח ההתנחלויות חרף התנאים החדשים. בשנת 1997 כיהן כראש המחלקה להתיישבות במשרד הביטחון ובנוסף היה חבר דירקטוריון קרן קיימת לישראל. לאחר ההכרזה על בית אל כמועצה מקומית נפרדת מונה לראש המועצה הראשון, תפקיד שבו כיהן כארבע שנים עד שבעקבות הירצחו של השר רחבעם זאבי בתשרי תשס"ב (2001) הוא נכנס לכנסת.

עבודתו בכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנסת ה-16 וה-17[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריאל צוין כאחד מחברי הכנסת החרוצים במושב הכנסת בחצי הראשון של שנת 2003, והיה אחד מבין שמונה חברי כנסת שהשתתפו בכל הישיבות וההצבעות[2].

בבחירות לכנסת השבע עשרה מוקם אריאל במקום השישי ברשימת האיחוד הלאומי אחרי שוויתר מיוזמתו לח"כ פרופ' אריה אלדד על המקום החמישי. במסגרת רשימת האיחוד הלאומי-מפד"ל הוצב אריאל במקום התשיעי ונבחר במסגרתו לכנסת.

הכנסת ה-18[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הקמת הבית היהודי, מפלגה חדשה שהוקמה לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה ונועדה לאחד את המפלגות שהשתתפו ברשימת האיחוד הלאומי-מפד"ל, הוצב במקום השלישי ברשימתה לכנסת. זמן קצר לאחר מכן החלו חלק מאנשי המפלגה, ובראשם מפלגת מולדת לפרוש ממנה. תקומה החליטה להישאר בבית היהודי, אך לאחר שהתגלעו מחלוקות בין אריאל לבין שאר ראשי מפלגת הבית היהודי באשר לסמכויותיו של אריאל במפלגה ובאשר למעמדם של רבני תקומה, ועל רקע בחירתו של זבולון אורלב למקום השני במפלגת הבית היהודי, פרש אריאל עם מפלגת תקומה, בעידוד רבני המפלגה, ימים ספורים לפני הגשת הרשימות לכנסת והצטרף לרשימת האיחוד הלאומי-מולדת והוצב בה במקום השני.

ב-8 ביוני 2009 נבחר אריאל לנציג האופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים על חודו של קול אחד[3].

במהלך כהונתו בכנסת ה-18, יזם אריאל את חקיקתם של מספר חוקים, ובהם:

ב-2012 מונה אריאל ליושב ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה.

הכנסת ה-19 ושר הבינוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות לכנסת התשע עשרה נבחר אריאל לעמוד בראש סיעת האיחוד הלאומי ובראש מפלגת האיחוד הלאומי - תקומה. ב-29 בנובמבר 2012 חתם אריאל עם נפתלי בנט על ריצה משותפת של מפלגתו עם מפלגת הבית היהודי, כאשר אריאל מוצב כמספר 2 ברשימה, אחרי נפתלי בנט. הרשימה זכתה ל-12 מנדטים.

אריאל מונה לראש צוות המשא ומתן הקואליציוני מטעם סיעת הבית היהודי בכנסת ה-19.

ב-19 במרץ 2013 מונה אריאל לשר הבינוי והשיכון בממשלת ישראל בראשותו של בנימין נתניהו, אשר הוקמה לאחר הבחירות לכנסת ה-19. חבר בוועדת השרים לענייני חקיקה. בנובמבר 2014 בעקבות איומים על חייו הוצמד לו מאבטח[4]. כשר הבינוי קידם אריאל בנייה בכל רחבי הארץ, כולל בשטחי יהודה ושומרון. ב-2014 שיווק משרד הבינוי כ-50,000 יחידות דיור חדשות, המספר הגבוה ביותר מאז גל העלייה של שנות ה-90. כמו כן, יזם וקידם את תוכנית "מחיר מטרה" להקטנת יוקר הדיור ומחירי הדירות.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים הוצב במקום שני אחרי יו"ר המפלגה - נפתלי בנט.

שר החקלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת ה-20 מונה אריאל לשר החקלאות ובין השאר קיבל תחת אחריותו את מנהלת השירות הלאומי.

אריאל מתייחס בחומרה להתעללות בבעלי חיים ופועל נגד תופעה זו, בין השאר על ידי הגברת הפיקוח והחמרת הענישה כנגד העוברים על חוק צער בעלי חיים[5]. ביוני 2015 יזם שורת תיקונים לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) המחמיר את הענישה על המתעללים בבעלי חיים[6]. כמו כן הורה לסגור שני בתי מטבחייםדיר אל-אסד ובשלומי) בעקבות תחקירים בכלי התקשורת שתיעדו התעללויות בבעלי חיים במשחטות אלה[7]. בספטמבר 2015, לקראת שנת ה'תשע"ו יזם אריאל קמפיין להחלפת מנהג תרנגול הכפרות בצדקה, מטעמי צער בעלי חיים[8]. בנובמבר 2015 הורה להפסיק לתקצב עיקור וסירוס של חתולי רחוב, ולהפנות את המשאבים למחקר, על מנת למצוא פתרון לבעיית ההתרבות של בעלי חיים משוטטים שאינו כולל סירוס, עיקור או הריגה. עמותת תנו לחיות לחיות עתרה לבג"ץ נגד ההחלטה, והיועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין הנחה את אריאל לבטל אותה[9].

בעקבות המעורבות של ארגוני שמאל בישראל דוגמת "בצלם" ו"שוברים שתיקה" בדו"ח ועדת החקירה של האו"ם בנושא עימות ישראל-עזה 2014 הורה אריאל על ביטול תקני השירות הלאומי בארגונים התוקפים את המדינה ואת חיילי צה"ל[10]. החלטה זו נפסלה על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר, בנימוק שקביעת הקריטריונים להענקת תקני שירות היא באחריות המשרד לשוויון חברתי ובידי מנכ"ל הרשות לשירות לאומי-אזרחי[11].

עמדותיו ופעילותו הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ח"כ אורי אריאל מבקר במוזיאון הנצחת גוש קטיף
אריאל בדיון עם אמילי עמרוסי, חיים ילין, ויאיר פרג'ון (נואם)
אורי אריאל בכנס שדרות לחברה, 2015

כמו יתר חברי סיעתו ורוב הציונות הדתית, אריאל היה בין המתנגדים הבולטים לתוכנית ההתנתקות ועבר להתגורר בכפר דרום לאות מחאה. בהפגנה בכפר מימון הוא תמך בפריצה מכפר מימון, עמדה שלא התקבלה בסופו של דבר.

אריאל גם ייסד את החזית הכתומה - פורום של חברי כנסת ואנשי ציבור - שעוסק במתן סיוע ומענה למצוקות של מפוני גוש קטיף וצפון השומרון והוא מכהן כראש השדולה למענם בכנסת. אריאל הגיש מספר הצעות חוק והחלטות כנסת שמטרתן לשפר את הטיפול במפונים, ומתווך בין המפונים לוועדות השונות של הכנסת ומשרדי הממשלה.

אריאל מזכיר רבות את יונתן פולארד במאמריו והוא משמש בכנסת כיושב ראש השדולה למען פולארד. בחודש דצמבר 2010, בעקבות כינוס מיוחד של השדולה, החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו להגיש לממשל בארצות הברית בקשה רשמית לשחרור פולארד, לראשונה מאז כליאתו.

אריאל תומך בהמשך ואף הגברת קצב העלאת קהילת פלאשמורה לישראל[12] ופעיל בסיוע ליהודי אתיופיה. הוא היה היוזם של חוק חג הסיגד שעבר בכנסת בשנת תשס"ח[13].

מלבד פעילות במישור המדיני, פעל אריאל וחוקק חוקים בתחום החינוך, צרכנות, חברה ואיכות הסביבה. בין השאר העביר חוק האוסר על פיטורי אישה שחזרה ממקלט לנשים מוכות.

אריאל תומך בהחמרת הענישה לשם הרתעה. בין השאר, הציע להחמיר את הענישה על עבירות של עיסוק לא בטיחותי בחומרים מסוכנים[14], תמך בהחמרת הענישה על גניבת תשתיות[15], הגיש הצעת חוק להחמרת הענישה כלפי שוטרים אלימים[16] וביקש לאפשר למנהלי בתי ספר לבצע חיפוש בתיקי התלמידים[17]. מנגד, אריאל תמך במתן חנינה נרחבת לכבוד חגיגות 60 שנה למדינת ישראל, לעבריינים שמעדו באופן חד פעמי[18].

אריאל ביקר בהר הבית פעמים רבות[19] והוא פועל למען העלאת המודעות לחשיבות הר הבית לעם היהודי[20].

חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריאל נשוי, אב לשישה וסב לנכדים, מתגורר בכפר אדומים. בתו, יעל ישראל, היא מנכ"לית עמותת ירוק עכשיו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אורי אריאל, הייתי אמור לצאת הביתה, ynet, ‏ 02.09.2013.
  2. ^ הכי חרוצה - גבריאלי, הכי עצל - עומרי שרון, 30 ביולי 2003, ynet
  3. ^ כתבה בוואלה! חדשות
  4. ^ יונתן אוריך, בעקבות איומים: אבטחה סביב אורי אריאל, באתר nrg‏, 16 בנובמבר 2014.
  5. ^ ראו פוסטים של אורי אריאל בדף הפייסבוק שלו: 13 ביוני 2015, 16 ביוני 2015, 6 ביולי 2015, 8 ביולי 2015, 14 ביולי 2015.
  6. ^ ארז ארליכמן, שר החקלאות: "אי אפשר לסלוח למי שמתעלל בבעלי חיים", באתר ynet‏, 7 ביוני 2015,
    דן לביא, ‏הוחמרה הענישה כלפי מתעללים בבעלי חיים, באתר ישראל היום, 15 בדצמבר 2015 09:42.
  7. ^ משרד החקלאות הורה על הפסקת פעילות השחיטה בבית המטבחיים דבאח, מעריב השבוע, 9 ביוני 2015,
    מחשש להתעללות: השר אריאל הורה לסגור משחטה של זוגלובק, באתר וואלה! NEWS‏.
  8. ^ ניק קוליוחין, זו כפרתי: השר אריאל יזם קמפיין מיוחד לעידוד כפרות בכסף במקום בתרנגולות, באתר nana10‏, 10 בספטמבר 2015.
  9. ^ גדעון דוקוב, "וינשטיין לאריאל: העבר מימון לסירוס חתולים", פורסם ב-11/11/2015 בnrg.
  10. ^ השר אריאל מבטל תקנים של שירות לאומי בארגוני שמאל, רשת ב' של קול ישראל, 23 ביוני 2015,
    חזקי עזרא, ‏"עמותה לא תמומן כדי לתקוף את המדינה", באתר ערוץ 7, 24 ביוני 2015.
  11. ^ גלי גינת‏, היועמ"ש לשר אריאל: ביטול שירות לאומי ב"בצלם" – לא בסמכותך, באתר וואלה! NEWS‏, 25 ביוני 2015.
  12. ^ ח"כ אורי אריאל תוקף ההחלטה לקצץ בהעלאת יהודי אתיופיה, אתר האיחוד הלאומי, 7 בספטמבר 2006
  13. ^ אושר בכנסת: חג הסיגד יצוין במערכת החינוך, 1 ביולי 2008, ynet
  14. ^ הצעת חוק בנושא טיפול והובלת חומרים מסוכנים, 10 ביולי 2005, המוסד לבטיחות וגהות
  15. ^ הצעת חוק העונשין (תיקון - החמרת ענישה בגין גניבת תשתיות), התשס"ז-2007, אתר הכנסת
  16. ^ הצעת חוק פקודת המשטרה (תיקוני חקיקה - אלימות שוטרים ושינויים ארגוניים), תשס"ז-2007, אתר הפורום המשפטי למען ארץ ישראל
  17. ^ הצעת חוק של ח"כ אורי אריאל: חיפוש בתיקי התלמידים אחר כלי נשק או סמים, 27 ביוני 2006
  18. ^ אורי אריאל, הזדמנות מחודשת, אתר nrg, 11 באפריל 2008
  19. ^ רועי שרון, בלעדי: השר אריאל מתפלל בהר הבית בניגוד לאיסור המשטרה, באתר nana10‏, 11 בספטמבר 2013.
  20. ^ עוזי ברוך, ‏אתר חדש על הר הבית, באתר ערוץ 7, 15 ביולי 2013.