אורי צבי בן נון

אורי צבי בן נון
	אורי צבי בן נון
לידה	5 ביוני 1942 (בן 81); רעננה, פלשתינה (א"י)
מדינה	ישראל
פעילות בולטת	יו"ר ומנכ"ל מפעלי ים המלח; מנכ"ל חברת החשמל
תקופת הפעילות	מ-1967
עיסוק	איש עסקים
בת זוג	מנוחה (לבית בן צבי)
מספר צאצאים	5

אורי צבי בן נון (נולד ב-5 ביוני 1942, כ' בסיוון ה'תש"ב) הוא איש עסקים ישראלי, ששימש כיו"ר ומנכ"ל מפעלי ים המלח ומנכ"ל חברת החשמל.

נעוריו ושירותו הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן נון נולד בשנת 1942 ברעננה. אביו, הרב אלכסנדר (זוסיא) בן נון (בונין), נולד ברוסיה הלבנה, היה תלמידו של הפדגוג הנודע אנטון סמיונוביץ' מקרנקו ושימש בארץ כמפקח הראשון של רשת החינוך של חב"ד. אימו ציפורה נולדה בפולין, והייתה תלמידתה של מייסדת "בית יעקב" שרה שנירר, ותפקדה בין המורות הראשונות של בית יעקב בארץ. הוריו הקימו וניהלו מוסד חינוכי לילדי עליית הנוער בשם ביתנו, שנקרא על שם המוסד של יאנוש קורצ'אק.

בן נון למד בישיבת מרום ציון בירושלים, ובכיתה י"א עבר ללמוד בישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה. עם סיום לימודיו התיכוניים פנה ללימודים בישיבת כרם ביבנה ונמנה עם המחזור השני של המשלבים לימוד בישיבה ושירות בצבא – תוכנית שלאחר מכן נודעה כישיבת הסדר. בן נון שירת במסגרת גדוד 50 של הנח"ל המוצנח. במילואים נמנה עם חטיבת הצנחנים משחררי ירושלים וצולחי התעלה (חטיבות 55 ו-247), חטיבות שלחמו במלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה, מלחמת יום הכיפורים ומלחמת שלום הגליל. בתפקידו האחרון שימש בן נון מ"פ פלוגת אספקה.

לאחר תום לימודיו בישיבת כרם ביבנה, פנה בן נון ללימודי כלכלה בבית הספר הגבוה למשפט וכלכלה בתל אביב, והיה תלמידו של הפרופסור דן פטנקין. בסוף השנה השנייה ללימודיו, עבר בן נון לגור בירושלים וסיים את לימודיו בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם.

פעילותו בתעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן נון החל את פעילותו בתעשייה בשנת 1967 ככלכלן וחבר הנהלה בחברת מפעלי תובלה. בשנת 1970 התמנה לכלכלן במפעלי ליילנד בחברת אוטוקרס, ובשנת 1971 החל לעבוד במפעלי ים המלח. בן נון עבד במפעלי ים המלח במגוון תפקידים, הבולט שבהם סמנכ"ל למסחר.

עם פרישתו בשנת 1984 ממפעלי ים המלח, עבד בן נון תקופה קצרה בחברה לישראל, שהייתה אז בבעלותו של שאול אייזנברג.

בשנת 1985 נקרא על ידי מרדכי יונה, הבעלים של חברת הבנייה חפציבה, לנהל את פרויקט הקמת התחנה המרכזית החדשה בתל אביב.

בין השנים 1991–1998, ניהל בן נון את מפעלי ים המלח מקבוצת כימיקלים לישראל. עם כניסתו לתפקיד הציב לעצמו יעד לנצל את חומר הגלם לייצור אשלג, הקרנליט, לייצור מגנזיום מתכתי. אבן הפינה להקמת המפעל הונחה בחודש אוקטובר 1993 בנוכחות ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין, ובשנת 1995 נכנסה כשותפה במפעל המגנזיום חברת המכוניות הגרמנית פולקסווגן. בשנת 1996 החל מפעל המגנזיום לפעול. בשנת 1997 רכשה החברה לישראל בבעלות שאול אייזנברג את השליטה בכי"ל ובן נון מונה גם ליו"ר מועצת המנהלים של מפעלי ים המלח. פטירתו של הפתאומית של שאול אייזנברג, והעברת השליטה בחברה לבנו ארווין הביאה לסיום תפקידו של בן נון בחברה.

בין השנים 1998–2005 פעל בן נון בשוק הפרטי בתחום האנרגיה הירוקה.

בתחילת 2006 מונה בן נון למנכ"ל חברת החשמל. בתפקידו זה, יזם הכנסת עובדים לא יהודים לעבודה בחדרי הפיקוד של תחנות הכוח ומרכזי השליטה כדי לאפשר ייצור חשמל "כשר" בשבת, אשר ימנע מחרדים להשתמש בגנרטורים פרטיים. לצורך כך נפגש עם שורה של רבנים חרדיים שחיזקו את ידיו, אולם לא הספיק להשלים את המהלך. ביולי 2007 הודיע בן נון במפתיע על התפטרותו, בנימוק שלא זכה לשיתוף פעולה ממשרד האוצר בכל הקשור לרפורמות הדרושות להבראת החברה^[1].

עם פרישתו מחברת החשמל חזר בן נון לעסקים פרטיים וייזום פרויקטים של אנרגיה ירוקה ברחבי העולם. בן נון משמש חבר במועצת המנהלים של בית החולים שערי צדק.

עשייתו התורנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בשנתו הראשונה בישיבת כרם ביבנה התבלט בן נון כעילוי ועבר ללמוד בשיעורו של ראש הישיבה הרב חיים יעקב גולדוויכט. בהיותו סטודנט לכלכלה למד בבקרים בכולל חזון איש בבני ברק. בשנת 1984 עבר בן נון להתגורר במבשרת ציון, שם התוודע לרב שלמה פישר, ראש ישיבת איתרי, והפך לתלמידו המובהק. בכולל מר"ץ, שנוסד על ידי חבריו של בן נון מישיבת כרם ביבנה, העביר בן נון שיעורים רבים שהיוו את התשתית לסדרת ספריו "עומק הפשט". השיעורים, הקרויים בלשון הישיבות "חבורות", מיועדים לתלמידי חכמים ותיקים ומיומנים ועוסקים ביישוב קושיות בסוגיות תלמודיות סבוכות, עד להבהרתן. בסדרת "עומק הפשט" הוסיף בן נון חידוש יוצא דופן – הבטחת פרס כספי למי שיפרוך את הרעיון העיקרי של אחת החבורות שבספר (כרכים א' וב') או למי שיצליח להביא ראיה חדשה להוכחת חידושיו של המחבר בכל פרק מפרקיו (כרך ג').

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מִשרפות מים – סיפורו של מפעל המגנזיום בים המלח, הוצאת טובגו, ירושלים, 1999.
משל אבי וקצת משלי – רעיונות יהודיים, הוצאת תנא קמא, ירושלים, תשס"ו.
חדש מקנקן ישן – התפישה הכלכלית בהלכה בהשוואה לתורה הכלכלית בת ימינו, מחבר שותף אריק אכמון, הוצאת תנא קמא, ירושלים, 2014.
סדרת עומק הפשט:
- חלק א' – חידושים וביאורי סוגיות בפרקים "הזהב" ו"איזהו נשך" ובסוגיות שונות בדיני ממונות. הוצאת תנא קמא, ירושלים, תשס"ט.
- חלק ב' – חידושים וביאורי סוגיות במסכתות גיטין וקידושין, קונטרס "רווחא שמעתתא". הוצאת תנא קמא, ירושלים, תשע"א.
- חלק ג' – חידושים וביאורי סוגיות על מצוות התלויות בארץ, מסכת כתובות, נושאים שונים, דרשות. הוצאת תנא קמא, ירושלים, תשע"ב.