אורי גופנא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורי גופנא
Uri Gophna
לידה 18 בספטמבר 1970 (בן 53)
תל אביב, ישראל ישראלישראל
עיסוק מיקרוביולוג
מקום לימודים
  • הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
  • אוניברסיטת תל אביב
מנחה לדוקטורט אליאורה רון
מוסדות
https://www.gophnalab.sites.tau.ac.il/
תרומות עיקריות
חקר תהליכים אבולוציוניים בארכאונים ובבקטריות, והשפעותיהם האקולוגיות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אוּרי גופנא (נולד ב-18 בספטמבר 1970) הוא מיקרוביולוג ישראלי ופרופסור מן המניין בבית הספר שמוניס למחקר ביו רפואי וחקר הסרטן באוניברסיטת תל אביב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בתל אביב לרות ולפרופ' רם גופנא, ארכאולוג.

את התואר הראשון בהנדסה ביוטכנולוגית עשה בטכניון והשלים אותו בשנת 1996. בשלב זה עבר לאוניברסיטת תל אביב, שם למד לתואר שני בהנדסת מזון וביוטכנולוגיה ולתואר שלישי במיקרוביולוגיה. שני תארים אלה ביצע בהנחיית פרופ' אליאורה רון. עבודת הדוקטורט שלו, שהוגשה בשנת 2003, עסקה ב"גורמים אלימים בזני E. Coli שגורמים לאלח דם".

מיד לאחר מכן, יצא גופנא לקנדה, שם שימש עמית בתר-דוקטורי בפקולטה לרפואה באוניברסיטת דלהוסי בהליפקס. בשנת 2005 שב לישראל לתקופת בתר-דוקטורט נוספת באוניברסיטת תל אביב, ובשנת 2007 מונה למרצה בכיר במחלקה למיקרוביולוגיה מולקולרית וביוטכנולוגיה.

בשנת 2012 קודם לדרגת פרופסור חבר, ובשנת 2017, לדרגת פרופסור מן המניין. בשנים 20132014 שימש חוקר אורח במרכז הלאומי לסינתזה אבולוציונית בדרהאם שבקרוליינה הצפונית.

גופנא נשוי ואב לשלושה, מתגורר בתל אביב.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרו של גופנא מתמקד בהבנת תהליכי אבולוציה בעולם המיקרואורגניזמים שיש להם השלכות הן לתחום הרפואה והן לתורת האבולוציה. המחקר של קבוצתו נסוב על שני נושאים עיקריים הקשורים זה לזה: האחד הוא חקר תפקידיהם של העברה גנטית אופקית ושל דנ"א אנוכיי באבולוציה של מיקרואורגניזמים, והשני הוא חקר יחסי הגומלין בין מארח לחיידק, בדגש מיוחד על המיקרוביום של מערכת העיכול במצב בריאותי תקין ובעת מחלה.[1]

עבודתו מתפרשת על פני הרצף המלא של הביולוגיה האבולוציונית, החל בגנומיקה סביבתית והשוואתית, וכלה בבחינת היפותזות ספציפיות באמצעות שילוב של הנדסה גנטית וניסויי תחרות תחת תנאים אקולוגיים רלוונטיים. מניפולציה גנטית מאפשרת לנתח את תרומתם של רכיבים גנטיים מסוימים, כגון מערכות הגנה (קריספר ומערכות נוספות),[2] מנגנוני רקומבינציה,[3] דנ"א אנוכיי ומגוון גנומי בקרב אוכלוסיות מיקרוביאליות.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס וולף לתלמידי דוקטורט (2001)
  • עמית קילאם לבתר-דוקטורנטים (2003–2005)
  • עמית קאבלי של האקדמיה האמריקאית הלאומית למדעים (2015)
  • פרס לזכר נילי רובינוביץ-גרוסמן עבור מדענים צעירים, מטעם האגודה הישראלית למיקרוביולוגיה (2008)
  • חבר האקדמיה האירופית למיקרוביולוגיה (2018)
  • פרס סארוב למחקר בסיסי, מטעם האגודה הישראלית למיקרוביולוגיה (2019)
  • חבר האקדמיה האמריקאית למיקרוביולוגיה (2020)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אורי גופנא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Vadim Dubinsky, Predominantly antibiotic-resistant intestinal microbiome persists in patients with pouchitis who respond to antibiotic therapy, Gastroenterology, 3 158, 2020, עמ' 610-624. e13 doi: https://doi.org/10.1053/j.gastro.2019.10.001
  2. ^ Israela Turgeman-Grott et al., Pervasive acquisition of CRISPR memory driven by inter-species mating of archaea can limit gene transfer and influence speciation, Nature microbiology, 1 4, 2019, עמ' 177-186 doi: https://doi.org/10.1038/s41564-018-0302-8
  3. ^ Adit Naor, Low Species Barriers in Halophilic Archaea and the Formation of Recombinant Hybrids, Current Biology, 2012 doi: https://doi.org/10.1016/j.cub.2012.05.056