אורי ירום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אורי ירום
Uri Yarom.jpg
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 8 במאי 1931
כ"א באייר ה'תרצ"א
פטירה 8 בינואר 2012 (בגיל 80)
השתייכות חי"ש
פלמ"ח
Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
דרגה סגן אלוף (אוויר) סגן אלוף
תפקידים צבאיים
טייס, מייסד מערך המסוקים של צה"ל
מלחמות וקרבות
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
עיטורים
עיטור המופת עיטור המופת
תפקידים אזרחיים
טייס אל על

אורי ירום (8 במאי 1931[1] - 8 בינואר 2012) היה איש צבא ישראלי, אשר שירת כטייס בחיל האוויר הישראלי וייסד את מערך המסוקים של החיל. ירום עוטר במהלך שירותו בעיטור המופת והשתחרר בדרגת סגן אלוף.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירום נולד בשם אורי לוינשטיין בבית החולים הדסה בתל אביב וגדל במושב בית עובד. למד בכפר הנוער בן שמן. כנער בן 16 וחצי התנדב לחי"ש, צורף לגדוד ברק של חטיבת גולני במלחמת העצמאות והשתתף בקרב דגניה-צמח. ירום התגייס לפלמ"ח בעקבות אחיו, וכלוחם בגדוד הראשון של חטיבת יפתח השתתף בקרב על אלטלנה, במבצע דני ובמבצע גי"ס. לאחר שהשתחרר עבד כימאי, אך לאחר זמן קצר התגייס שוב לצה"ל.

את שירותו בחיל האוויר החל בקורס טיס מספר 6 אותו סיים ב-1952. הוא שירת כטייס מוסקיטו בחצור אך בשל בעיות בריאות נאלץ לעבור למטוס פייפר[2]. באפריל 1954 השתתף כטייס במבצע שנונית לחילוץ כוח צה"ל שנתקע על שרטון בחוף סעודיה. ירום שימש כמדריך טיסה בבית הספר לטיסה בסירקין.

ב-1956 עבר קורס הסבה למסוקי סיקורסקי S-55 בארצות הברית ולאחר מלחמת סיני מונה למפקד גף מסוקים בטייסת הפילים. ירום יצא עם משלחת צה"ל להשתלמות בצרפת ובאלג'יריה ללמוד את נושא התפעול המבצעי של מסוקים בצבא הצרפתי, וב-1 בינואר 1958 הקים את טייסת 124, "טייסת החרב המתהפכת", שהייתה טייסת המסוקים הראשונה בחיל האוויר. הטייסת כללה 2 מסוקי הילר 360 קלים (אחד לא שמיש), שני מסוקי סיקורסקי S-55 ומסוק סילוני קל מדגם אלואט II שהתקבל בתרומה. בהמשך נרכשו עוד 4 מסוקי S-55 אזרחיים. הטייסת שימשה למשימות חיפוש והצלה ולחילוץ נפגעים, ויעודה בחירום היה חילוץ טייסים.

באוקטובר 1957 זכה ירום לרישום לזכות ממפקד חיל האוויר, לאחר שחילץ עם מסוקו וצוותו חייל צה"ל שנפגע בנפילה לנקיק במצדה.[3] ירום פעל על מנת לשלב את הטייסת במשימות נוספות וחבר אל מפקד סיירת מטכ"ל אברהם ארנן. השנים הגו יחד רעיונות לשימוש במסוקים כמובילי כוחות הסיירת במבצעיה החשאיים מעבר לקווי האויב. ב-1962 נקלטו בטייסת 24 מסוקי סיקורסקי S-58 חדשים מדגם צבאי, שניתנו במתנה על ידי גרמניה המערבית לאחר ביקור בישראל של שר ההגנה, פרנץ יוזף שטראוס.[4] מסוקים אלו אפשרו נשיאת כוחות בתצורה בטוחה וחשאית יותר, וב-10 באוגוסט 1963 יצא לדרכו "מבצע חלוץ" בו הובל כוח של סיירת מטכ"ל למצרים במסוקם של ירום והנווט רפי סברון. משתתפי המבצע זכו אחריו בצל"ש הרמטכ"ל, כשעבור ירום וסברון הומר הצל"ש בהמשך לעיטור המופת. המבצע פורץ הדרך סלל מבצעים דומים נוספים שהיו חיוניים להצלחת צה"ל במבצע מוקד ובמלחמת ששת הימים[5] באוגוסט 1963 סיים את תפקידו כמפקד הטייסת.

בשנים 19651967 פיקד ירום על בסיס חיל האוויר שדה דב. הוא מונה לנספח צבאי של חיל האוויר בארצות הברית, אך בשל הכוננות לקראת מלחמת ששת הימים הוקפא מינויו והוא נותר בישראל. ירום התנדב לשרת במלחמה כטייס מן השורה בטייסת החרב המתהפכת תחת פיקודו של חניכו לשעבר, אליעזר כהן. לאחר המלחמה ועד 1970 שירת כנספח אווירי בארצות הברית.

לאחר פרישתו מצה"ל היה מנכ"ל חברת "מסוק", חברת שירותי מסוקים אזרחית. בטיסה במסגרת זו נאלץ לנחות נחיתת אונס שבסיומה התהפך המסוק והתרסק, וירום ושתיים מהנוסעות נפצעו.[6]

במלחמת יום הכיפורים שירת כטייס מילואים. בין פעולותיו הייתה חילוצם של עמירם לוין ואליעזר כהן לאחר פציעתם בשדה התעופה פאיד.

עבד במשך כ-20 שנה כטייס בחברת אל על. בבחירות לכנסת ה-13 הוצב במקום השביעי ברשימת מפלגת מולדת.

נפטר בינואר 2012.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אורי ירום, "מבצעי הליקופטרים", תורת הפעלת מסוקים, 1961
  • אורי ירום, "כנף רננים", (אוטוביוגרפיה), הוצאת משרד הביטחון, 2001.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אורי ירום, "כנף רננים", הוצאת משרד הביטחון, 2001, עמ' 17
  2. ^ ספר זמין ברשת אליעזר (צ'יטה) כהן, צבי לביא, ‏השמים אינם הגבול - סיפורו של חיל האויר הישראלי, ספרית מעריב, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר, עמ' 129
  3. ^ אבינעם מיסניקוב, 18.10.57 צל"ש מח"א לרב"ט אברהם פרלס ולטר"ש חיים זילברמן, אתר מרחב אווירי
  4. ^ כהן, עמ' 224
  5. ^ עופר דרורי, מבצע חלוץ, באתר הגבורה
  6. ^ "ניסיתי לבצע נחיתת אונס, כשנגע המסוק בקרקע - התהפך והתרסק, מעריב, 6 באוגוסט 1971